לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אנקדוטות בלשניות על עברית ישראלית

איך נשמעת השפה סביבנו? מקרים מעניינים בבלשנות ישראלית: המתח שבין "השפה התקינה" לבין התפתחותה הטבעית, תהליכים שמתרחשים בישראלית הדבורה בימים אלה. Modern Israeli Hebrew Linguistics: Interesting cases and current processes, standard vs.colloquial and more.

כינוי:  אילן, בלשן

מין: זכר

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2005

יש לנו את זה


בן-לי וולק כותב לי:
כידוע לכולנו, בישראלית קיימים משפטים כגון (1א) יש את הספר אצלנו בבית, או (2א) היה את הספר אצלנו בבית. מובן שמדקדקי העברית יזדעזעו ויגידו שאין לומר 'יש את' וכו', על אף שהמשפט (3)* יש/היה הספר אצלנו בבית נשמע קצת מוזר" - ואני אוסיף שהוא אף לא קיים בישראלית. 
 
בן-לי שואל כיצד הייתי מנתח תחבירית את המשפט הזה. הוא מעלה לו ניתוח אפשרי:

(1א) [יש]            [את הספר]   [אצלנו בבית]
       נושא+נשוא   מושא ישיר    צירוף תוארי
 
בדומה לניתוח של המשפט:
(4א) [צריך]          [את הספר]   [אצלנו בבית]
       נושא+נשוא   מושא ישיר    צירוף תוארי
 
בן-לי מציין שקשה לראות במילה יש נושא+נשוא, "שכן איזה מין נושא מוזר זה, ומה הוא בא בדיוק לציין? את קיום ההוויה בעולם? יתרה על כך, שינוי קל של המשפט - לדוגמה,
(1ב) [הספר] [ישנו] [אצלנו בבית] 
       נושא     נשוא  צירוף תוארי
או
(2ב) [הספר] [היה] [אצלנו בבית]
       נושא    נשוא  צירוף תוארי

יגרום לכך שהמילה ספר תהפוך לנושא המשפט."

בתגובה, אני אומר שהטיעון של הוספת מילה שגוי מיסודו. ראשית, כי שינוי סדר המילים, כמה שזה נשמע שינוי קטן ומשני, יכול לשנות לחלוטין (כפי שניתן לראות) את הניתוח התחבירי. כמו כן, כל מילה בשפה נושאת משמעות וקיימת מסיבה מסוימת, ואם אומרים אותה, אז היא שם בשביל לשנות את המשפט. הדוגמה הקלאסית: "הילדה אכלה את התפוח" לעומת "הילדה לא אכלה את התפוח".

שנית, כמו שקודם ניתן היה להשוות את הניתוח של יש (1א) לצריך (4א), ניתן לבצע כעת את אותו שינוי גם במשפט 4:

(4ב) [הספר] [דרוש]  [אצלנו בבית]
       נושא     נשוא    צירוף תוארי
 
ועכשיו לתשובה המקיפה. התחביר העברי המסורתי מנתח את משפט 1. כך:
(1ג) [יש]   [הספר]   [אצלנו בבית]
       נשוא  נושא      צירוף תוארי

ומסביר, שהייחוד במילים יש והיה זה שהן יכולות לשנות את סדר המילים, כך שהנשוא יקדים את הנושא.
 
אני הייתי מנתח את יש, היה וצריך כפעלים מודאליים, או פעלים מנוונים, כמו אפשר, כדאי, רצוי וניתן. מה בכל זאת שונים 3 הפעלים הראשונים מה-4 האחרונים? שהם מנוונים פחות, וזה מתבטא בשני דברים: ניתן להטות אותם (ישנו, ישנם; היה, היתה, היו; וכד') וניתן להשתמש בהם ביותר מתבנית אחת. לדוגמה, בפועל המודאלי כדאי אפשר להשתמש בעיקר בתבנית "כדאי + צורת מקור" או בתבנית "כדאי + ש+עתיד", כלומר: כדאי לעשות כך וכך או כדאי שתעשה כך וכך.
לעומת זאת, במשפטים 1 ו-2 בן-לי הדגים שאפשר להפוך את סדר המילים כשמשתמשים ביש או בהיה.
 
בישראלית חייב להיות נשוא בכל משפט, והוא לא חייב להיות פועל. אך נושא לא חייב להיות, כמו שמתרחש במשפטי סביל (כך לפי הניתוח המקובל):
(5) הפושע        נידון   למאסר עולם
     מושא ישיר   נשוא   צירוף תוארי
 
אם כך, אני מציע שהניתוח של (1א) יהיה של משפט ללא נושא:
(1א) [יש]                       [את הספר]                     [אצלנו בבית]
       פועל מודאלי (נשוא)   צירוף שמני (מושא ישיר)    צירוף תוארי
 
ואז אפשר להשוות לניתוח של (1ב), ולראות שמבחינה תחבירית, השינוי העיקרי הוא שהצירוף השמני "הספר" עבר מעמדת המושא לעמדת הנושא.
(1ב) [הספר]                    [ישנו]                     [אצלנו בבית] 
       צירוף שמני (נושא)     פועל מודאלי (נשוא)   צירוף תוארי
 

ומה מבדיל בין עמדת הנושא המיודע לעמדת המושא המיודע? ציין היחסה את.

וכאן אנו מגיעים לשאלה השנייה של בן-לי: "האם עלינו להשתחרר מהקבעון ולהכריז ש'את' יכולה לשמש, במקרים מסויימים, גם כתווית לנושא מיודע?"

לדעתי את היא ציין יחסת המושא הישיר המיודע (אקוזטיב מיודע), ולפי הניתוח שלי של המשפטים 1א ו-1ב, את שומרת על תפקידה.

נכתב על ידי אילן, בלשן , 16/6/2005 15:16   בקטגוריות תחביר  
23 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של -*-ScORpiOn-*- ב-9/5/2011 23:58



47,828
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , פילוסופיית חיים , תחביבים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאילן, בלשן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אילן, בלשן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ