לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

בדרך לחיים שלי יש עוד תחנות ביניים


נשוי לסיון (אהובתי) אב ליהונתן, איתמר וטליה. נתלה בחיים כמו ניצול צונמי על צמרת עץ. מוכן להשבע שביום בהיר רואים מהעניים שלי את החיים.
כינוי: 

בן: 51

Google:  yishaybs





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2005    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  




הוסף מסר

6/2005

עצוב אבל מוזר


זה אולי הדבר המוזר ביותר שעשיתי עד כה, לכתוב בבלוג ביום בעבודה.

 

כמו ששרים "חברי הטובים ביותר" הלא הם להקת אלג'יר:

 

ואולי אני איבדתי כל תחושה

חושב שאני עף

ואני בעצם על הריצפה

אני, אני עף אני. בטח לא לאן שרציתי, בטח לא באופן שרציתי.

אני עף

אני עף

אני על הריצפה, על הקרשים! נוק-אאוט רגשי מוחלט.

 

פעם כששאל אותי סוכן (מרגל) הביטוח של אבנר, אם אני מתכוון\חושב\מדמיין להתאבד, עניתי לו (בדרכי המיוחדת) שאישה ושלושה ילדים הם ארבעה עוגנים חזקים מאוד, כדור הפורח של נשמתי לא יעזוב, כל עוד הם אוחזים אותי (או אולי נאחזים בי).

 

מה יקרה אם המשוואה תשתנה?

בואי ונוריד עוגן, אני עף.

אני עף ואני לא על הריצפה!

 

בפעם הקודמת הוא (מהאור הלבן) לא היה בבית, הפעם אני מתכוון לדפוק עד שהבן זונה יענה.

אני עף, אני בוכה

זה לא גשם של אמצע הקיץ

אלו דמעות של תחילת הקץ

אם אין משקל נגד, אין את החוט שיקשור אותי למציאות, אני עף.

אני עף ואני עייף

אין לי כח להחזיק

אני צולל בלי אוויר

אני רוצה להעלם מבלי להזיק

 

צר לי אשתי היקרה והאהובה, על שהתשתי אותך עד כלות כוחותייך.

צר לי ילדיי האהובים שאני צל המחפש אדם כדי להתלוות אליו.

צר לי על עצמי, שלא עזבתי בזמן, שלא הצקתי לו (כן להוא מהאור הלבן) דלתו הייתה נעולה בפני ועכשיו?

עכשיו אני עף,

לאן?

לאן שתשאני הרוח

לאן שיספיק לי הכח

רחוק

רחוק מכאן

כאן אני כואב את המציאות של חיי

אולי שם אוהב, מרחוק, את טעם המתיקות של חייכם

אהובתי וילדי

אני עף!

 

רק רציתי לאמר, כאן מול המסך השחור

שדווקא כאן ממעמקי הבור השחור

מעולם לא נראה לי קרוב יותר הלבן של האור

אני עף!

 

אני בורח כרגע סילחו לי ידידי, אינני סובל את נוכחות עצמי כאן.

אני עף הביתה, כבר נדבר או שלא,

להתראות מחר.

 

נכתב על ידי , 28/6/2005 14:06   בקטגוריות תאונות זה כואב&catdesc= מוות כבר לא  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



1,598

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לישי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ישי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ