לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

עדי בעולם


"כמה את מבלה, בסוף עוד תסעי לראות את הקואלות ביפן" (לא רק אני בלונדינית)
כינוי:  עדי בעולם

בת: 44





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2008

מיאו, חתולה


אין פה אף מילה על החזרת החיילים החטופים. עצוב גם ככה.

 


 

לפני כמה חודשים הופיע בחצרו של האופנוען חתול. לא שלא היו שם חתולים לפני, אבל החתול הזה גילה אופי. הוא לא פחד מבני אדם, הוא היה מאוד מאוד חברותי, והוא התגלה כשייך לזן החתולים שמדבר. מספיק שתעשו "קסס" והוא כבר יפצח בשרשרת מייאו קורעת לב המפרטת את קורות חייו.

 

על אף תדמיתו הקשוחה של האופנוען והעובדה שהוא גבר-גבר, מפעם בחזהו לב רחום במיוחד. הוא נכבש מייד. זה התחיל בזה שהוא הוציא מים בצלוחית מיוחדת לחתול, ולאחר מכן גם התחיל לקנות קופסאות טונה במיוחד לחתול ולבלות איתו שעות ארוכות. עם הזמן התברר שהחתול הוא חתיכת בריון, ואם חתולים גדולים ממנו רק העזו להתקרב לחצר הוא חשף עליהם ניבים שלא היו מביישים אנקונדה ממוצעת. הוא גם התגלה כקרציה בלתי נלאית (מופיע בשנייה שהאופנוען מוציא את ראשו מהדלת), קולני (דורש טונה במיאו רעשניים מול הדלת) וחסר עכבות (יקפוץ על השולחן במרכזה של ארוחה הפרוסה שם). על שום אופיו הכה ישראלי העניק לו האופנוען את השם "חזי".

 

חזי כנראה היה שייך פעם למשפחה, אחרת אי אפשר להסביר את חיבתו הבלתי נגמרת לאנשים ולהתחככות בהם. כיוון שהוא תמיד מתהפך ופוער את רגליו כשאנחנו מופיעים, נחשפה לפנינו העובדה שחסר לחזי איבר חיוני. ובמילים אחרות: זה לא אדון, זה גיברת. שקלנו לשנייה להפוך את "חזי" ל"חזייה", אבל ויתרנו. היא נשארה עם השם "חזי".

 

עם הזמן התרגלנו לזה שחזי מתנהגת כמו כלב. כשעוזבים את הבית מלווה אותנו חזי עד קצה הרחוב, ומייללת מיאו ארוכים לעבר דמויותנו הנעלמות. כשמחנים את האופנוע היא מייד תופיע, ותלווה אותנו עד הבית. שם, מול הדלת, היא תעצור ותדרוש מנת פינוקים.

 

 

(צילום: האופנוען)

(כמו שאתם רואים, היא לא כל כך יפה. אבל יש לה אופי).

 

(אני דווקא די עצבנית כשאני נזכרת באוכל שלה. התנדבתי לפתוח לה קופסת טונה, ובשפריץ לא צפוי ספגתי שני ליטר שמן על הגופייה האהובה עליי מכולן, זו הירוקה עם השוליים הנוצצים שלבשתי בקמצנות כדי לא לטחון. אוף. "מצטער", לקח האופנוען אחריות, כאילו הוא עובד בסטארקיסט או משהו, ומייד שלף בקבוק "קליה", סטייל עקרת בית מצטיינת. לא ירד הכתם. רר).

 


 

אני לקראת סופו של "אישה בורחת מבשורה", ורק רציתי לומר לכל מי שהתלבט אם לקרוא - לקרוא. מעולה. הכתיבה של גרוסמן פשוט יפהפיה. חברתי איריס סיפרה לי שיש עמודים שהיא קראה פעמיים, פשוט בגלל היופי של הכתיבה. גם לי יש קטעים שאני קוראת שוב. המשחק של גרוסמן במילים, ההבנה המיוחדת שלו בסיפור סיפורים. וואו.

 

נכתב על ידי עדי בעולם , 17/7/2008 01:58   בקטגוריות ספרים  
119 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קוראת בסתר ב-29/7/2008 09:46



432,245
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , משפחתי וחיות אחרות , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעדי בעולם אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עדי בעולם ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ