לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

עדי בעולם


"כמה את מבלה, בסוף עוד תסעי לראות את הקואלות ביפן" (לא רק אני בלונדינית)
כינוי:  עדי בעולם

בת: 44





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2007    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2007

תיירת בכריסמס



את הימים האחרונים הקדשתי לחוויות חו"ל: כריסמס. הסתובבתי בין החנויות, אכלתי לחמניות זעפרן, שתיתי גלוג (יין מתובל שמוגש חם, בד"כ עם צימוקים ושקדים) וצילמתי.

החנות השווה מכולן היא הכלבו NK, שהקישוטים שלו שווים גם מבפנים וגם מבחוץ. מבפנים הם תולים כל שנה עץ ענק, שנתלה מהתקרה ונמשך לאורך ארבע קומות, כשהוא מרחף באוויר מעל קומת הקרקע. זה נראה ככה:






ומתחת לעץ, הס פן תעיר, יושב לו סנטה קלאוס לא כל כך שעיר. במשך רוב שעות היום יש לידו תור ארוך של זאטוטים בלונדינים למשעי עם הוריהם המצויידים במצלמות. יש גם ילדים שהם כבר לא זאטוטים, והם מגיעים עם רשימה ספציפית של מה שהם רוצים לומר לסנטה.





מחוץ לחנות יש לא פחות אטרקציות. הכלבו אן-קיי מפורסם בתצוגות הכריסמס שהוא עורך בחלונות הראווה שלו. לכל חלון נושא משלו, עם בובות שזזות, המון פרטים קטנים ומוזיקה תואמת. הילדים וההורים עוברים חלון חלון ובוחנים כל אחד בתשומת לב.
(כל תמונה היא חלון אחר. מצטערת על איכות התמונות, בדיוק התחילה להיגמר הבטרייה של המצלמה ולכן לא היה לא אופציה לפלש ולא זמן לכוון כמו שצריך. רר).











משם עברתי לעיר העתיקה. בעיר העתיקה יש בכל כריסמס יריד מסורתי, עם קרונות עץ, שמוכרים דברים כמו גבינות ונקניקים מהצפון, ריבות ביתיות, גלוג, קישוטים בסגנון ישן לעץ וכאלה. בשלב הזה התחלתי ממש לקפוא.
אני: ממש ממש קר.
השבדי (בטון מופתע): לא יכול להיות שאת רצינית, זה בקושי מינוס חמש.
אני מגלגלת עיניים (ומנקשת שיניים).



ועוד כמה נקודות:

- עם כל הכבוד לכל הפיזיקאים/כלכלנים/רופאים וכו, אין ספק שמגיע פרס נובל לאיש שהמציא את החימום ברצפה של חדר האמבטיה.

- בעקבות צפייה בהארי פוטר החמישי בדיוידי, אפשר לסכם: אף לא אחד מהסרטים של הסדרה שווה משהו בעיני. עם זאת אני מודה שקשה לנתק אותם מהספר, ואני תמיד צופה בהם כאילו היו המחזה לספר, מה שכמובן מביא לאכזבה. אני תוהה לעצמי אם כסרטים בפני עצמם, בלי שמכירים את הסיפור, הם שווים משהו.

- הרשיתי לעצמי להתרשם מהעובדה שמוסף הארץ ריאיין את הסופרת ההודית מנג'ו קפור ועל כן קניתי בשדה התעופה את ספרה, "בית". עלילות משפחה הודית מורחבת - כזו שהכלות של הבנים באות לגור איתם בבית ההורים, כך שנוצרת משפחה אחת המורכבת מכמה משפחות גרעיניות. היה מעניין אנתרופולוגית, אך גם מאכזב. די קריא, אבל לא יורד לעומק שום דמות יותר מדיי, והסוף בכלל מכעיס, לפחות בשביל אישה מודרנית. לחשוב שהתלבטתי בין הספר הזה ל"לוליטה" ובחרתי בזה. אוף.

- חברותיי הבינלאומיות מחזיקות כבר שנים אוסף מרשים של קישוטי עץ כריסמס. שלי נבנה רק בשנים האחרונות, מה שגרם לכל חברותיי לחייך בהתנשאות קלה, אך אל דאגה, מה שלא עשה הזמן - עשה המזומן. אז הנה שני אקזמפלרים:




נכתב על ידי עדי בעולם , 23/12/2007 19:48   בקטגוריות כריסמס, ספרים, טלוויזיה וסרטים  
69 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של עדי בשבדיה ב-29/12/2007 22:16



432,245
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , משפחתי וחיות אחרות , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעדי בעולם אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עדי בעולם ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ