לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

עדי בעולם


"כמה את מבלה, בסוף עוד תסעי לראות את הקואלות ביפן" (לא רק אני בלונדינית)
כינוי:  עדי בעולם

בת: 44





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2007    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2007

איי לאב יו טרמינל


עת השתחררתי הרופאים המליצו לי ביקור חודשי בנמל התעופה. כלומר לא כשהשתחררתי כי אם כשחזרתי לארץ, וגם לא הרופאים כי אם עצמי שקלטה שכמה שיותר אסע לחו"ל כך תישמר יותר שפיותי. אין מה לעשות, זה באמת עושה לי טוב לראות מטוס גדול ממריא דרך דמעה שקופה אם אני יושבת במטוס אחר שעומד להמריא גם כן.

אז אני בשבדיה.

נפצח בנאום התודות:
תודה לאמא, שאף על פי שהיא מארחת את ארוחת ראש השנה והיא בהחלט הייתה יכולה להיעזר בי, היא לא רק ויתרה על נוכחותי אלא גם סייעה רבות בממון ובמציאת הכרטיס. בלעדיה לא הייתי כאן, נהנית מ-18 מעלות אפורות ונהדרות.
עד כאן לנאום התודות.

בשדה התעופה גיליתי שלנסוע בחגים זה ממש עמוס, ושיש קהל מסוים שממש מציף את השדה בימים אלו.
הכניסה לנמל:





אחריי בתור לצ'ק אין עמד חרדי, הוציא את הסלולרי ושח: "אתה שומע?? הגעתי ממש קרוב לרב, הגעתי דקה אחריו!! הייתי כל כל קרוב!! אבל העבירו אותו מהר את הביטחון ועכשיו אני לא רואה אותו. בעזרת השם אני אראה אותו במטוס".
לחשוב שבדיוק איפה שאני עומדת עמד גם הרב!! ההתרגשות!!


קצת לפני העלייה למטוס הסתדרו החברים לתפילה.






היה בזה משהו מאוד יפה ויזואלית. הרבה תיירים צילמו (וגם אני התחזיתי לאחת. "אוה, דיס איז וונדרפול ווט די דו").

להבדיל ממה שהפריע: חבורת הנערים שהחלה להסתובב במעגל באמצע הקהל שהמתין לבורדינג, ושרו בקול כל כך רם, ממש בצעקות, מה שהטריד הרבה. רר.






אני מבינה שחשוב להיות שמח, אבל אי אפשר לכפות את זה על אנשים שנמנמו להם בניחותא בהמתנה למטוס. עשה רושם שהם מתעקשים לצעוק דווקא. עצבים.

שנשכחו מייד. בשטוקהולם מצאתי מזג אוויר אפור, קריר ונעים. הספקתי לאכול צהריים עם יעל במקום הפסטות החביב עליי, לטייל בעיר ולאכול בקונדיטוריה שאני הכי אוהבת (ועוד היה להם בעקבות הזמנה מיוחדת את לחמניות הזעפרן של הכריסמס. יש!), ולקינוח להוציא כסף שאין לי ב-H&M. כל מזג האוויר הזה מבלבל אותי וכמעט קניתי מעיל מהמם עד שנזכרתי שיש לי שישה מעילים והשתמשתי רק באחד מהם בשנה החולפת בישראל, וגם אותו לא ממש היה צריך. אני ממש לא צריכה עוד מעיל.
לעומת זאת לא הצלחתי לעצור את עצמי וקניתי צעיף מהמם. ייתכן גם שייצא לי לעטוף בו את צווארי איזו פעם בודדת בחורף הזה בישראל, אם יהיה ממש קר.
וכמעט קניתי גם חותלות. עצרתי עצמי בשנייה האחרונה מקניות מיותרות. אבל סביר להניח שאם אמשיך להיתקל פה ברחוב בבלונדיניות מהממות לבושות בחותלות זה ישכנע אותי שגם אני צריכה כאלה.

מחר ארוחת ראש השנה אצל פורד והבלונדה. ומכאן אני רוצה לאחל לכולם שנה טובה ומצויינת, בריאה ובטוחה, אוהבת ומאושרת.
נכתב על ידי עדי בעולם , 11/9/2007 22:46  
95 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של עדי בשבדיה ב-15/9/2007 20:37



432,159
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , משפחתי וחיות אחרות , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעדי בעולם אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עדי בעולם ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ