לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

עדי בעולם


"כמה את מבלה, בסוף עוד תסעי לראות את הקואלות ביפן" (לא רק אני בלונדינית)
כינוי:  עדי בעולם

בת: 44





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2006    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2006

קטנים של התאקלמות


נכנסת למונית. הנהג מדברת בדיבורית עם מישהי. מתעלמת מהשיחה ושוקעת במחשבותיי.

הנהג מסיים השיחה, מסתובב אליי: נחשי מי זו היתה?

אני ~משדרת גלי מוח "אני לא בעניין של שיחה עכשיו"~: אין לי מושג

הנהג: הבת שלי. נחשי איפה היא גרה?

אני ~משדרת גלי מוח "שתוק ועכשיו"~: אין לי מושג

הנהג: בקונטיקט, ליד האוניברסיטה שם

אני ~נכנעת~: היא לומדת שם?

הנהג: מה פתאום לומדת, היא נשואה.

 


 

נוסעת במונית אחרת. הנהג פותח מוסיקה יוונית.

הנהג: זה רק טבעי שאם את נוסעת עם מוניות של "בלפור" תשמעי מוסיקה יוונית.

אני (בקול של חננה מתלהבת): למה, ללורד בלפור היה קשר מיוחד ליוון?

הנהג (שולח בי מבט של "מאיפה נפלה עליי האהבלה הזו"): זה ידוע שבתחנת בלפור יש הרבה נהגים ממוצא יווני.

~צלילי בוזוקי~

 


 

יישרתי את השטיח החדש ושאלתי את אבא שלי: "נו, מה אתה אומר על העיצוב"?

אבא: הממ, ובכן, זה מאוד שבדי.

 

כל דירותיי בתל אביב התאפיינו בקירות צבעוניים (בעיקר צהוב-לימון ואפרסק) ובססגוניות, הרבה כריות ומנורות צבעוניות.

כשעברתי לשבדיה התחננתי בפני השבדי לצבוע איזה קיר במשהו שהוא לא לבן. השבדי נחרד מהרעיון. בלית ברירה נותרתי עם דירה לבנה.

עכשיו, כשיש לי דירה משלי, לא רק שכל הקירות הלבנים, אז גם כל הרהיטים הם עץ/ריפוד בהיר. והשטיחים לבנים. בקיצור, עיצבתי דירה שבדית מושלמת. תהליך הפיכתי לדג קר שאינו מסתדר בארץ האזייאתית הושלם.

 


 

למדתי משהו חשוב: אין כמו יום בעבודה עם חברות טובות בשביל לעודד מצב רוח (כן גילה ואיריס, השורה הזו מיועדת אליכן).

 


 

קצת פירגון לאחי:

האחיין המתוק בעולם.

 

לו היו לי חמישים מיליון דולר הייתי:

קונה בית יחסית מבודד.

בבית הייתי מגדלת את ילדיי, שכן אם ביטחוני הכלכלי היה מובטח לא הייתי מהססת לעשות ילדים לבד.

נותנת כסף לקרוביי, כזה שיבטיח להם חיים ברווחה לשארית חייהם.

תורמת ל: ילדים במצוקה ולנשים במצוקה. ולמעוטי יכולת שרוצים ללמוד. ולעידוד הקריאה אצל ילדים. ולעוד המון דברים.

מרשה לעצמי לעסוק רק בכתיבה, בלי לחשוב על הפרנסה המיידית.

 


 

אכלתי ארוחת ערב אצל איריס חברתי ובעלה. המנה העיקרית היתה דג דניס אפוי עם שיני שום בתוכו ופטוצ'יני. היה מצוין. לשולחן ישבו גם שני הילדים. אבל רק הילדה בת ה-32 ביקשה מאיריס שתחתוך לה את הראש של הדג כי הוא מסתכל עליה.

 


 

גם השבוע עוד לא חוברתי לאינטרנט, הפעם באשמתי. הדירה כבר מחוברת, אבל הלפ טופ שלקחתי מההורים עתיק מדיי בשביל להתחבר לADSL. נו, בשבוע הבא אמור להגיע המשלוח שלי משבדיה ועימו גם לפטופי שאמנם בקושי עובד (מעולם לא התאושש מתקרית התה הירוק. בריא, אבל לא למחשב) אבל לפחות יכול להתחבר לADSL. ועד אז, שוב, מי שלא עניתי למיילו/הגבתי בבלוגו - עימכם הסליחה.

נכתב על ידי עדי בעולם , 25/11/2006 02:13   בקטגוריות מושמוש, פרוייקטים של ישרא  
79 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של עדי בעולם ב-8/12/2006 16:31



432,261
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , משפחתי וחיות אחרות , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעדי בעולם אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עדי בעולם ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ