לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

עדי בעולם


"כמה את מבלה, בסוף עוד תסעי לראות את הקואלות ביפן" (לא רק אני בלונדינית)
כינוי:  עדי בעולם

בת: 44





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2006    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2006

ביקור הורים


הסופ"ש האחרון חלף ביעף, ושבועות נחגג באווירה סופר משפחתית. ההורים שלי ואחי הקטן נחתו לביקור, ואת הערב הראשון לביקורם חגגנו בארוחת ערב משפחתית של שבועות. בתפריט: רביולי עם עגבניות, חצילים ופטה, מאפה גבינות, סלט קינואה (כל המשפחה עיקמה את אפה), סלט קפרזה וקוביות פרמזן במרינדה (מוכרים פה בסופר וזה סאמת'ינג סאמת'ינג). שבועות לוקח באוכל, אין מה לומר.

 

ביום המחרת גילינו שמזג האוויר האיר לנו פנים, ארזנו את המשפחה ונסענו לטייל בטירה בשם גריפסהולם, שנמצאת במרחק כשעה משטוקהולם. בדרך עצרנו בטירת העוגות, שפורד המליץ לנו עליה ומאז אנחנו מוצאים את עצמנו חוזרים לשם כל פעם - בית אחוזה מקסים על שפת אגם, ובתוכו קונדיטוריה שעושה עוגות מעולות במבחר עצום. אחרי שהעמסנו עצמנו בכמות סוכר המאיימת על הלבלבים שלנו המשכנו הלאה.

 

הטירה בגריפסהולם התגלתה כשווה במיוחד, וזו עוד תמונה מהצד הפחות השווה שלה:

 

 

ובדרך מצאנו שתי אבני רון. האמת שאין לי מושג איך אומרים את זה בעברית, אבל זה האבנים האלה מימי הוויקינגים שיש עליהן כתובת בשבדית עתיקה, ובד"כ כתוב עליהן שהן הוקמו לזכר איזה יורגן שיצא במשלחת לוחמים ונהרג בקרב מול הזרים הכופרים או משהו כזה. כך נראית אבן לדוגמה:

 

 

 

ואז התיישבנו לנוח, שהרי התעייפנו מאוד מהעוגות ומהנסיעה. ואז מצאתי שחף, ומאז תמונת השחף של שצה אני מאוד אוהבת לנסות לצלם שחפים. למרות שקצת קשה לנצח את התמונה השווה שלה.

 

 

 

אחרי שנחנו קצת עשינו סיבוב בכפר ליד הטירה.

 

 

ואז נסענו הביתה. לאכול במסעדה שבחרתי בדיוק לפי הטעם של אבא שלי. כלומר מסעדת בשרים המצטיינת במנות גדולות. ואכן, אבא לקח מנת ספריבס בסגנון "אכול כפי יכולתך", ואכל יפה. שאר בני המשפחה הסתפקו בסטייקים והמבורגרים לאנשים נורמלים.

 

יום המחרת הוקדש לקניות וקצת טיול בעיר העתיקה. וגם למחרת. שלא תגידו שאנחנו לא עקביים במשפחה. ביום הלפני אחרון הבנזוג נסע לניו יורק (אני משתדלת לפרגן, אבל קשה), ואחינו הקטן שודרג מהסלון של אורן אל חדר השינה שלי. הוא נרדם לפניי, וכשנכנסתי למיטה נחרדתי קצת לגלות שהוא ישן במרכז המיטה ועוד פורש ידיים. למרות זה התברר ששנינו ירשנו את יכולת השינה המצוינת של המשפחה - הוא זז המון תוך כדי שינה ואני נושאת מונולוגים ארוכים, ואף אחד מאיתנו לא התעורר אפילו לא פעם אחת. כאלה אנחנו, ישנים תמיד.

 

חוץ מזה זכיתי למתנות מישראל: שמן זית, קשקבל, בורקס קפוא ומלווח קפוא (שמיועד לאורן, בתודה על זה שאירח את אחינו הקטן). אמא שלי הוסיפה כמות יפה של חולצות מ"רנואר", והצליחה להפתיע אותי, כי בסיבוב שאני עשיתי שם לא מצאתי כלום, ואילו בערימה שהיא הביאה לי יש לא פחות מארבע חולצות שאני ממש אוהבת. כך שהיה שיחוק. וגם - מתנה מסבתא. ספר בשם "אלגנטיות", מאת קתלין טסרו, שעקף את כל התור שמחכה אצלי על המדף וכבר התחלתי לקרוא אותו.

 

היה כיף. ועמוס. בגלל זה לא הייתי פה תקופה מסויימת, וייקח לי קצת זמן להשלים. שלא לדבר על זה שיש לי כמה ספרים שאני עוד אכתוב עליהם פוסטים (טיזר: חגיגית, צדקת, "עולם הסוף" היה טוב).

נכתב על ידי עדי בעולם , 5/6/2006 23:44   בקטגוריות תמונות בירוק או אפור  
40 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של עדי בעולם ב-7/6/2006 22:24



432,261
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , משפחתי וחיות אחרות , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעדי בעולם אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עדי בעולם ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ