לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

עדי בעולם


"כמה את מבלה, בסוף עוד תסעי לראות את הקואלות ביפן" (לא רק אני בלונדינית)
כינוי:  עדי בעולם

בת: 44





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2006    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2006

עצמאות והעיר הגדולה


יום העצמאות הביא עליי שני אירועים, אחד אתמול בערב, והשני עוד כמה שעות. שני אירועים זה כבר סיבה להשקיע במראה. מאז עברתי לצפון הלא מפותח הפכתי מנערה תל אביבית מטופחת ציפורניים לאיכרה קזאחסטנית מגודלת גבות ושחורים. איכשהו, תרבות הטיפוח שהתרגלתי אליה בתל אביב, שכללה כמה וכמה נשות מקצוע, לא קיימת פה. לא נפוצה כאן תרבות טיפוח המראה החיצוני, ואני לא בהכרח אומרת את זה לרעת שבדיה, הם מאוד בעד יופי טבעי, ובמקרה שלהן, בלונדיניות טבעיות ותמירות שכמוהן, לפעמים זה בהחלט מספיק.

 

רק שאני נראית כמו פליטה צ'צ'נית. ואתמול, בעודי מהרהרת מה אלבש למסיבה בערב, גמלה בי ההחלטה להחזיר עטרה ליושנה, ולעשות פן. זו החלטה שהתקבלה ברגשות מעורבים: עוד זכורה לי טראומת הפן מערב החתונה של פורד, בה נכנסתי ישרת שיער למספרה ויצאתי ממנה פוקסי בראון. עכשיו החלטתי להיזהר. בחרתי מספרה חדשה שנראתה מבטיח, ונכנסתי.

 

אני מודה שעוד שקלתי לברוח כשהספרית שאלה אותי אם אני רוצה פן עם חפיפה או בלי. מה זאת אומרת בלי? תהיתי, והספרית הסבירה שמרטיבים את השיער ומייבשים. בלעתי רוק ואמרתי שעם, תודה. לא ברחתי גם כשציפורניה הארוכות של הספרית הסתבכו לי בשיער בחפיפה ומשכו אותו, לא כשהיא הקפיאה את קרקפתי במי קרח וכשביקשתי שינוי היא גרמה לי כוויה מדרגה ראשונה עם מים רותחים. גם שתקתי עת היא סירקה אותי אחרי החפיפה ובמקום לפתור קשרים בדרך השבדית של ללכת מסביב, היא נקטה בטקטיקה הים תיכונית והתעקשה לסרק הלאה, תוך שהיא תולשת לי את רוב הרעמה.

 

שתקתי עד שהיא שאלה איך אני רוצה את הפן. "ישר", אמרתי. "אולי קצת גלים"? היא הציעה. הצטמררתי קצת להיזכר מה קרה בפעם האחרונה שהסכמתי לקצת גלים, ואמרתי: "לא, ישר". "אולי קצת נפח?" היא ניסתה שנית. "ישר!" צווחתי, "טבעי".

 

אז יצאתי מהמספרה חלקת שיער במראה טבעי. בדיוק כמו שנכנסתי אליה. בלי שום שינוי ניכר לעין.

 

רק עם פחות 120 שקל.

 

מה כבר רציתי, קצת זוהר בשיער? נו, הספריי הזה שמבריק את השיער? זה מה שביקשתי. לא היה להם. רק משהו מייצב. מאוד מייצב. השיער לא זז מילמיטר גם ברוח העזה שהיתה כשיצאתי מהמספרה.

 


 

לפני כמה ימים הלכתי לרופאה, איזה עניין שדורש אנטיביוטיקה. האנטיביוטיקה שקיבלתי לא נשמעה מוכרת. אז בדקתי אותה בלקסיקון התרופות של וויינט. הכל התאים, זו אכן האנטיביוטיקה לשימוש הנכון. רק המשפט האחרון בהגדרה גרם לי הלם קל: "בישראל משתמשים בתרופה זו אך ורק ברפואה וטרינרית". כמעט נפלתי מהכיסא. החברות שלי ששמעו על זה התעלפו מצחוק. אז עכשיו אני בעניינים של תחליפים טבעיים לאנטיביוטיקה. אוף.

 


 

יש לי חברה טובה שגם לה קוראים עדי (ויש לה גם שם משפחה דומה לשלי, וגדלנו באותה עיר, למדנו באותו תיכון, ועבדנו ביחד באותו מקום עבודה, עד שאני עברתי לכאן והיא התקדמה הלאה). בעוד שבועיים היא מתחתנת. הפסדתי כבר כל כך הרבה חתונות של חברים טובים (יניב, הנה עוד התנצלות). לא בא לי יותר להפסיד חתונות.

 

אז אני מגיעה לארץ. עוד שבוע וחצי. לארבעה ימים מאוד מאוד אינטנסיבים. (שיכללו כמובן קוסמטיקאית ומספרה, ורק לאחר מכן ייפתחו חגיגת הפגישות הרשמיות).

 


 

וישירות מעיר המלאכים הנוצצת, מושמוש מבקש לאחל לכולם יום עצמאות שמח, ומוכן להציע את עזרתו למכבי בשנה הבאה.

 

 

נכתב על ידי עדי בעולם , 3/5/2006 14:46   בקטגוריות מושמוש  
75 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של margi ב-6/5/2006 16:04



432,138
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , משפחתי וחיות אחרות , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעדי בעולם אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עדי בעולם ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ