לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

עדי בעולם


"כמה את מבלה, בסוף עוד תסעי לראות את הקואלות ביפן" (לא רק אני בלונדינית)
כינוי:  עדי בעולם

בת: 44





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2006    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2006

מופע שנות השמונים


יש לי ספר אחד בתל אביב, שמצאתי בעזרת קרן, אשתו של אחי, ומאז אני שומרת לו נאמנות אין קץ, ופעמיים בשנה, בביקור החצי שנתי בארץ, קוצצת אצלו את מחלפותיי. הייתי שמחה לאופציה להסתפר גם פה, אבל כמה ניסיונות נפל במספרות כאן הוכיחו לי שלא כדאי. זה בגלל ש:

1. האופנה פה מאחרת. בעשור או שניים. פה צריך להקפיד כדי שלא לצאת מהמספרה במראה אירוויזיון מהסבנטיז.

2. תספורת לא כוללת פן. כלומר הספר יגמור לגזור לך את השיער, ואז יעזוב אותך, שיער לח ונראה בכלל לא מסודר, לצאת אל הרוח הקפואה בחוץ.

3. וזה למרות שהתספורת הזו עולה הון, והייתם מצפים שזה יכלול לא רק פן, גם איזה פרמננט או משהו.

 

רק פעם אחת מצאתי פה ספר ראוי. הוא לא היה שבדי, אלא ספר אמריקאי, שהגיע לפה מניו יורק בשביל החבר שלו. "הגברים השבדים הכי חמודים", הוא עיפעף לי מעל הפן, ואני הודיתי לגברים השבדים החמודים שבזכותם יש לי ספר ניו יורקי אמיתי.

 

רק שלכי תסמכי על גברים. הספר האמריקאי שלי נפרד מהחבר השבדי שלו, ולא חיכה שנייה לפני שחזר לארה"ב. לא שאני מאשימה אותו שבחר את ניו יורק על פני שטוקהולם, אבל עדיין, הייתי שמחה לקצת נאמנות ללקוחות.

 

אז הידרתי את רגליי ממספרות שבדיות, ושמרתי נאמנות לזו התל אביבית. רק שהיום יש לי חתונה, כלומר לא לי, זה פורד שמתחתן היום. ולחתונות, כמובן, עושים פן. לא תגידו שקשה לעשות לי פן, באמת שלא. גם ככה השיער שלי יושב חלק. כל מה שביקשתי זה קצת סידור נוצץ, שהשיער ייפול קצת יותר זוהר, זה הכל.

 

אז לקח סיבוב שלם בין מספרות העיר למצוא כזו שפתוחה בשבת ונמצאת במרחק הליכה מהבית שלי. מסתבר שהבית שלי יושב בלב איזור המספרות של העיר, רק ברחוב שלי ספרתי שלוש, וזה לא רחוב גדול, אבל רק אחת פתוחה היום. הספרית, בלונדינית גדולת מימדים, הנהנה ואמרה "חתונה? אין בעיה". סבבה.

 

סיכמנו על פן פשוט, חלק, בלי קשקושים מיותרים. כבר בתחילת הפן חשדתי שמשהו לא בסדר, שהיא עושה מן סלסולים לא ברורים עם המברשת. רק שהיא סובבה את הכיסא כך שלא ראיתי את המראה, אז לא יכולתי לדעת. ככל שהיא התקדמה בעבודה חשתי שהשיער קצת, איך לומר, מנופח, אבל שיננתי לעצמי את מנטרת המספרה: "רק בסוף תוכלי לראות איך זה ייראה". ואז הגיע הסוף. היא סובבה את הכיסא אל המראה, ואני הבטתי לשם וחיפשתי את עצמי, ובמקום זה מצאתי את קריסטל משושלת. אמרתי לעצמי שבטח זה עוד לא נגמר, אבל אז הספרית אמרה: "זהו, סיימנו". משהו בלב לחש לי שלא, זה לא יכול להיות, וקריסטל החזיר לי מבט מזועזע מהמראה. "אבל זה נורא גדול", אמרתי לספרית, "זה השיער הכי גדול שאי פעם היה לי", והיא הנהנה בגאווה ואמרה: "עשר דקות ברוח וזה יסתדר". תודו שזה אחד הדברים הכי גרועים שספר יכול לומר בסיום עבודה.

 

על הזוועה הזו שילמתי משהו כמו 150 שקל, מחיר טיפוסי לפן כאן. לבושה לעומת זאת אין מחיר. מצד אחד התחשק לי להסתיר את השיער עם כובע, מצד שני, היה עדיף להפקיר אותו לכמה שיותר רוח, שתסדר אותו (?). בחרתי ברוח, כלומר בלי כובע, והיום יש פה מינוס עשר מעלות. הביתה הגעתי עם זוג נציבי קרח במקום אוזניים. הבנזוג כמעט התעלף כשנכנסתי הביתה. אחרי זה חייך וצווח: "שאפט!" התחשק לי להרוג אותו, אבל הזכרתי לעצמי מה יעשו בכלא לבחורה עם תסרוקת כמו שלי.

 

אז עכשיו אני כאן, נראית כמו ראש מטאטא שעשה פן אצל פרח ספרות, ותוהה לעצמי איך אני אופיע לחתונה של פורד. אוף.

נכתב על ידי עדי בעולם , 11/3/2006 16:27  
49 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של עדי בעולם ב-15/3/2006 23:40



432,356
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , משפחתי וחיות אחרות , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעדי בעולם אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עדי בעולם ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ