לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

עדי בעולם


"כמה את מבלה, בסוף עוד תסעי לראות את הקואלות ביפן" (לא רק אני בלונדינית)
כינוי:  עדי בעולם

בת: 44





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2006    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2006

סיפורי תל אביב


אחרי שהסופ"ש הוקדש כולו לביקורי משפחה, יצאנו במוצ"ש עם יניב וזיו, שהיו איתי עוד בתיכון, ל"הלנה", שזה, בניגוד למה שהבטיח יניב, בהחלט מקום של פיק אפ. כלומר, מקום חביב בהחלט, מלא סטייל, יפים ויפות, אבל גם מלא במה שאני שונאת במקומות האלה: חושך, עשן סיגריות ורעש שלא מאפשר לדבר. היה קצת הלם תרבות, להיזכר בשוק הסינגלס, ברר.

 


 

וביום ראשון בבוקר הלכתי עם אפרת לארוחת בוקר ב"קפה נואר". אחח, איך התגעגעתי.

 


 

מארוחת הבוקר דהרתי אל הקוסמטיקאית והמספרה, שני ביקורים שלהם נזקקתי מאוד אחרי חצי שנה מוזנחת בשבדיה. שלוש שעות לאחר מכן, סוף סוף ראויה למאכל אדם ולהופעה בפני החברים שלי, פגשתי את חגית ב"אורנה ואלה". תגלית מפתיעה: אני לא מתגעגעת לשיינקין. מה שהיה השכונה הרגילה שלי, ארבע שנים של דירות באיזור וסובבות אין קץ ברחוב ובחנויותיו, ועכשיו לא היה לי חשק אפילו להיכנס ל"נישה בחצר". אין לי מושג מה עובר עליי (הזדקנות?? אני??). לעומת זאת עדיין שמחתי לגלות שהתפריט באורנה ואלה כתמיד. סלט הכל ומאפה זיתים, איזה כיף.

 


 

משם פגשתי את גדי ב"קפה אוליב". גדי היה פעם חבר של אחי, אבל בקיץ ביצעתי מחטף ועכשיו הוא שלי (אה, דרך אגב, עוז, גדי מוסר לך ד"ש). קצת בירות ומלצרית שהתחילה עם גדי די באגרסיביות, אבל למה להתלונן, קיבלנו אוכל בחינם. בסוף הפגישה הופיע הבנזוג ואסף אותי לכיוון הבית של עדי, חברה טובה וקולגה לשעבר. היה מגניב לראות מה עדי והחבר שלה עשו בדירה. אלוהים, עברו שנים מאז ישנתי בדירה הזו בתקופה שבין דירות.

 


 

על הבוקר היום פצחתי בתוכנית קניות מעצבים. ההלם לגלות שהחנות של רונן חן סגורה (שלט "תיכף אשוב" הבטיח ולא קיים), למרות השלט המקסים על החלון "אסיף עונה". מילא זה, אבל שגם "קום איל פו" תהיה סגורה בגלל ספירת מלאי? השם ירחם, איזו אכזריות.  ישבתי לארוחת הבוקר בקפה של "קום איל פו", והצלחתי לשבור מסורת של שנים: במקום חצי כריך אבוקדו ומיץ תפוחים וג'ינג'ר, הזמנתי חצי כריך חציל קלוי ומיץ גזר וג'ינג'ר. פרועה שכמוני.

 

שלל הקניות לבסוף: רק גופייה אחת בנעמה בצלאל. אני לא יודעת מה קרה לי. מה שכן, מדדתי מכנסיים מהממים בנעמה בצלאל, ואני שוקלת לחזור ולקנות אותם, לאור החיסכון העצום שנגרם לי עם החנויות הסגורות.

 


 

הערב אנחנו יוצאים עם חגית ובעלה. ניסיתי להזמין מקום במסעדה. "רפאל" מלאה עד אפס מקום, וגם "כרמלה בנחלה" עשו לי בעיות. אני לא מבינה, יום שני היום, מי אוכל במסעדות כל כך הרבה?

 

 

 

נכתב על ידי עדי בעולם , 9/1/2006 12:54   בקטגוריות בארץ  
35 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של עדי בעולם ב-16/1/2006 22:00



432,144
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , משפחתי וחיות אחרות , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעדי בעולם אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עדי בעולם ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ