לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

עדי בעולם


"כמה את מבלה, בסוף עוד תסעי לראות את הקואלות ביפן" (לא רק אני בלונדינית)
כינוי:  עדי בעולם

בת: 45





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2005    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2005

מי אמר פרוייקט ולא קיבל


אצל חגיגית מצאתי את הפרוייקט הזה, ומייד התלהבתי. אין כמו פרוייקטים לשמח אותי. אז הנה, עשר עובדות שלא בטוח שידעתם עליי:

 

1. היה לי פעם חבר בשם עדי. כן כן, היינו עדי ועדי. כמעט שלוש שנים. זה הוביל להרבה תקריות משעשעות.

 

2. בצבא הייתי מ"מית בנים. החיילים שלי הגיעו מאוכלוסיות קשות, הבסיס שלי היה הכי מג'וייף בצה"ל, כולל שק"ם שפתוח שעתיים ביום בלבד ושום קיוסק/חנות/מזגן במרחק של קילומטרים. נהניתי מכל רגע.

 

3. אבל השמנתי שמונה קילו. ירדתי רק ארבעה אחרי השיחרור...

 

4. המכולת הקרובה שלי בתל אביב שכנה בשינקין. פעם, ארבע שנים אחרי השיחרור, אני כבר סטודנטית לקולנוע וכולי אמנות ורוחניות, ירדתי למכולת ביום שישי בצהריים, כשהרחוב מלא במבקרים המגעילים האלה. מקצה שינקין ראיתי מישהו מסתכל עליי וקורא "המ"מית"!!!! העמדתי פנים שזה לא אני והמשכתי הלאה.

 

5. פטר, ג'נט, ג'ק, ג'ורג', קולין, פם, ברברה והכלב קפצן. אם השמות האלה מוכרים לכם, אז גם אתם, כמוני, זוכרים לנצח פרטים לא חשובים כמו שמות של דמויות מספרי ילדים שקראתם לפני יותר מעשרים שנה.

 

6. היתה לי את הילדות הכי ישראלית שאפשר: ראשון ונס-ציונה בשנות השמונים. קייטנת לחמניה ושוקו, נסיעה לקאנטרי כל שבת, קטץ' בערוץ הלבנוני עם קרי ון אריק, האיים האבודים, צ'ומפי ואינשם, ירון-אל-תיגע-זה-חפץ-חשוד, חלומות לנסוע לדיסנילנד, בובות דרדסים פרוותיות שקונים בחנויות של הדיזינגוף סנטר החדש והמהמם, כל ספרי דבורה עומר, גלילה רון-פדר, אניד בלייטון, אבנר כרמלי וכו, במבה ובמבה אדומה בשקית הממתקים לכל טיול של בית ספר, והייתי בנוער העובד, כמובן. עד היום אני שואלת אנשים באיזה קן הם היו.

 

7. אבל בתיכון הפכתי לנערת רוק עצבנית. לבשתי רק שחור, שמעתי רק רוק כבד, התכוונתי להיות אנארכיסטית, הסתובבתי עם חברים שזיעזעו את ההורים שלי. רק היום, יותר מעשר שנים אחרי, אני סוף סוף לובשת עוד צבעים חוץ משחור (אבל רק אדום/ירוק/חום), ושומעת מוסיקה שהיא לא רוק כבד (אפילו שלמה ארצי לפעמים).

 

8. למרות שהייתי רוקרית, חלמתי כאחרונת הפקאצות להיות דיילת באל-על. אנגלית מצוחצחת וסבא שהיה בכיר מאוד באל-על (אבל כבר היה גימלאי בשלב הזה) לא עזרו לי להתקבל. סבתא שלי טוענת שהראיתי "יותר מדיי אופי" בראיון הקבלה. נו, היום אני דווקא גאה בזה, אבל אז התבאסתי מאוד.

 

9. בפעם הראשונה שראיתי את הבנזוג המחשבה הראשונה שלי היתה "זה הגבר הכי יפה שראיתי אי פעם". כזו אני, שטחית.

 

10. אף פעם לא תיכננתי לעזוב את ישראל. גם היום אני חושבת שאני עוד אחזור.

 

11. לא איכפת לשבור כללים כמו "רק עשר עובדות".

 

12. אני משתדלת לאכול בריא: לחם מקמח מלא, אורז מלא, שותה רק מים או תה ירוק (לא קפה ולא קולה), מקפידה על פירות וירקות בצבעים שונים, משתדלת להימנע מחלב בקר. זו תוצאה של חלטורה בעיתון בריאות.

 

13. פתחתי את הבלוג כדי לעדכן את החברים והמשפחה שלי בחיים שלי בשבדיה, בסיפורים פחות אישיים שהרגשתי טיפשי לכתוב במיילים פעם אחר פעם. למרות זאת, מצאתי פה כמה אנשים שלא היכרתי לפני אבל אני שמחה מאוד שיצא לי להכיר אותם בזכות הבלוג.

 

14. אני לא מנויה לאף בלוג בישרא. אין מה להיעלב - יש פה כמה וכמה בלוגים שאני קוראת בהתמדה כל יום (אלא אם כן אני עסוקה מדי בשביל להגיע למחשב), ולדעתי כותבים אותם אנשים מאוד מוכשרים ומצחיקים. אני פשוט לא אוהבת שמחכים לי באימייל דברים לא אישיים. אני מעדיפה לעשות סיבוב קבוע כל יום בין הבלוגים החביבים עליי.

 

15. ברור לי שעוד דקה אני אזכר בלפחות עוד שלושה דברים שרציתי לומר על עצמי. ככה זה, רק נותנים לי לדבר על עצמי ואני משתלטת על המיקרופון. יש סיכוי שאני אוסיף משהו בעריכה.

נכתב על ידי עדי בעולם , 15/7/2005 15:54   בקטגוריות פרוייקטים של ישרא  
21 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של עדי בעולם ב-17/7/2005 17:22



432,361
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , משפחתי וחיות אחרות , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעדי בעולם אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עדי בעולם ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ