לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

עדי בעולם


"כמה את מבלה, בסוף עוד תסעי לראות את הקואלות ביפן" (לא רק אני בלונדינית)
כינוי:  עדי בעולם

בת: 44





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2016    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2016

חג מולדוש (+ מתכון)


אז, כריסמס. איכשהו דצמבר נחת עליי קצת בהפתעה, למרות שאין לטעון שזה לא היה ביומן, ולפני שקלטתי מה קורה הכל היה מקושט בעצים וקישוטים ונרות ונורות, ואני, למרות שבשנים קודמות הייתי הראשונה להתלהב מכל כובע סנטה שצץ איפשהו, לא התלהבתי בכלל. או שהתרגלתי לחגים האלה של הגויים או שאני עוד מתאוששת מהשנה שחלפה.

בכל מקרה, גם אם לא התלהבתי מי יודע מה, עדיין צילמתי. אז קבלו את יומן הכריסמס בתמונות.







בהונגריה הכריסמס מתחיל למעשה ב-6 בדצמבר, אז מגיע מיקולש (=סנטה בהונגרית) לביקור ומשאיר לכל הילדים שוקולד בנעליהם. אם אתם תוהים למה הוא מגיע שלושה שבועות לפני האקשן האמיתי, אז התשובה היא שבהונגריה זה לא סנטה שמחלק את המתנות בערב הכריסמס, אלא ישו התינוק שמשאיר אותן מתחת לעץ. כן, לגמרי הגיוני.


הגומבוץ: גם אצלנו ישו התינוק יביא מתנות בכריסמס?
אני: לא
הגומבוץ: למה?
אני: אנחנו יהודים. ישו לא נכנס אלינו הביתה. אצלנו סנטה מביא אותן

כן, אני רואה את הכשל הלוגי כאן. אני אסביר לו מתישהו את כל העניין המבאס הזה עם יהודים וכריסמס.


אקיצר, לכבוד יום הסנטה בתחילת דצמבר נכנסת כל המדינה לשיגעון שוקולד. בבתי הספר ובגנים משאירים לכל הילדים שוקולד בנעליהם (הילדים כאן מחליפים נעליים בכניסה לבתי הספר, מנעלי חוץ לנעלי פנים, אז אין בעיה להשאיר לילדים משהו בנעליים), ובמקומות העבודה מחלקים שקיות שוקולד לפי מספר הילדים של כל עובד, ובחוגים שאחרי בית הספר גם מעניקים לכולם שקיות שוקולד, וכו וכו, כך שבערבו של היום הזה אתם מקבלים הביתה ילדים הלומי סוכר, שאוחזים בידיהם שקיות עם כמות עצומה של שוקולד שנותר להם.





שאריות השוקולד של הילדים, אחרי שאכלו די הרבה, ואחרי שזרקתי את אלה שהיו ממש ממש זבל.


שלושה שבועות אחרי, ואני עדיין זורקת כמויות שוקולד מטורפות שאני נתקלת בהן בבית.






השלב הבא היה יריד עוגיות. בית הספר של הגומבוץ אירגן יריד וכולם התבקשו להביא עוגיות למכירה, כשההכנסות הולכות לצדקה. או לקופת הבילויים של המורות, לכו תדעו. בכל מקרה, נכנסתי למוד אימהות משקיעות והכנתי את עוגיות השוקולד-שוקולד-שוקולד שלי.





כמות השוקולד המיועדת לעוגיות האלה.


לא, אין פה שוקולד צ'יפס, חותכים בסכין לחתיכות קטנות. כבר התרגלתי. למעשה, עכשיו קשה לי להבין את ההיגיון בלקנות שקית שוקולד צ'יפס פחות איכותי ויותר יקר רק בגלל שהוא כבר בחתיכות קטנות.


אניווי, אלה באמת עוגיות מאוד שוקולדיות.




וכיוון שכך הנחתי שבטח יתנפלו עליהן ביריד ותהיה הצלחה גדולה.


פחח, אני הכי מתחילה. התברר שהפואנטה ביריד הייתה למשוך תשומת לב. היו שם את העוגיות הכי צבעוניות שראיתי זה הרבה זמן.















זה נראה מושקע והילדים באמת נפלו שולל אחרי הצבעים האלה וקנו כמה, ואני יכולה לספר שכגודל בקבוק צבעי המאכל כך גודל האכזבה, עוגות חנק פושטיות במעטה צבעוני. בעע.


על כל פנים, זו הייתה אורגיית סוכר מטורפת, כולם מכרו וקנו אחד מהשני עוגיות ושוקולדים, וכולנו היינו צמאים בטירוף בסיום האירוע הזה. בשנה הבאה במקום עוגיות נקים דוכן שמוכר מים לשתייה. בטוח נהיה הלהיט הכי גדול ביריד.





השלב הבא היה המתנות למורות. כל ילד קיבל הביתה שתי עוגיות פושטיות, המכונות כאן עוגיות דבש, ובשבדיה מכונות עוגיות פלפל שחור, ובשאר העולם מכונות עוגיות ג'ינג'ר, והתבקש לעטר אותן, לעטוף אותן יפה ולצרף לקופסת העוגיות שהכיתה קנתה למורה. כי קופסה עצומה של עוגיות בנות שבועיים שילדים קישטו במו ידיהם עטויות החיידקים זה מה שכל מורה חולמת עליו.



העוגיות בשלב הפושטי.



העוגיות בשלב הקישוט הראשון - ציפוי שוקולד.


אחרי השלב הזה הן נשלחו למקרר לשעתיים, כדי שהשוקולד יתקשה.


השלב הבא היה כתיבת שם הגומבוץ בצבעים אכילים והדבקת שלל קישוטים. אין תמונה כי נזכרתי בזה שצילמתי את שני השלבים הראשונים וחסר רק השלב השלישי רק שבוע אחרי כל הפרויקט. יום אחד יאבחנו אותי בתור הראשונה שחלתה באלצהיימר כבר בגיל 40.







בשלב הבא הגיעו מופעי הכריסמס של הגן ובית הספר. מדובר באותה הופעה פחות או יותר - כולם לבושים במיטב בגדיהם ובסוודר המעצב היוקרתי שמראש קונים ליום של ההופעה בבית הספר, וכולם שרים את שירי הכריסמס במקהלה במידה משתנה של חמידות.

חוץ מההופעה של הגומבוץ. השנה הוא זכה למורה סקוטית, וזו החליטה לחרוג מהמנהג הקבוע של כל המורות בכל העולם, והעלתה במקום המקהלה הקבועה הצגה קטנה שהוקדשה למשורר הסקוטי רוברט ברנס. זה אומר שגומבוץ וחבריו התייצבו על הבמה ודיקלמו איזה משהו בהקשר שלו, לא בדיוק הבנו, זה קצת מאתגר פואמות בגאלית עתיקה עם דיקציה של ילדים בני שש-שבע.

על הצד הוויזואלי של העניין המורה השקיעה ולכן הילדים הכינו מראש קילטים לכולם, כולל התיק הקטן הזה שהם נושאים על המותניים עם חגורה על הכתף. היה מאוד אותנטי.


הקבוצה של הגומבוץ מופיעה לכבוד כריסמס (צילום אילוסטרציה)

זה בסדר, תודו לי אחר כך על האילוסטרציה הזו.






האופנוען לקח את הילדים לסיור צילומים. הדובוש קיבל את  מצלמת הכיס שלי, וצילם עשרות צילומים. רובם נראים משהו בסגנון הזה:




הילד מצלם אקספרסיבי.


מדי פעם התפלקה לו תמונה בפוקוס:





(זה האור כאן בשעה שלוש וחצי בצהריים).





צילומי אווירה מאת הדובוש.






ולקינוח, מתכון. חברתי חגית ואחותה קרן ביקרו כאן, ופרט לעוגת שמרים-שוקולד שניסיתי להכין לראשונה לכבודן (ויצאה מוצלחת מאוד. מתכון מכאן. אכלתי כמעט את כולה בעצמי. לא אעשה אותה שוב לעולם), הכנתי גם משהו ברוח הכריסמס/חורף - יין מתובל. זה מתכון שמצאתי במגזין הלו (כן, מקורותיי התרבותיים הם הכי אליטה אקדמית), וקצת שיניתי, בעיקר כדי להתאים למה שהיה לי בארון.


יין חם מתובל כמו בשווקי הכריסמס


מצרכים:


שני בקבוקי יין (750 מ"ל כל אחד) מאיכות טובה (נהוג עם יין אדום כלשהו, אבל ניסיתי עם רוזה והיה מוצלח, ובפעם הבאה אעשה עם יין מתוק. אל תעשו עם יין גרוע - זה ייצא גרוע)


קליפת תפוז מגוררת מתפוז אחד


שתי כפיות קינמון טחון


חצי כפית ציפורן (המתכון מתכוון לציפורן שלם. לי היה טחון, ושמתי פחות מחצי כפית, ויצא בסדר)


שתי כפיות ג'ינג'ר טחון (תרשו לי להיזכר בסבתא שלי - אבקת זנגוויל)


כפית אגוז מוסקט טחון


מקל קינמון אחד



לחמם הכל ביחד עד כמעט רתיחה, ואז להשאיר במצב הזה (בלי ממש לרתוח) במשך חצי שעה.


בשלב הזה המתכון אומר להוסיף כף דבש ולהגיש, אבל אני יכולה לומר לכם שזה לא מספיק, אז אני ממליצה להגיש עם דבש ולתת לכל אחד להמתיק כרצונו. כפית דבש לכל שותה זה יותר הגיוני.





בפעם הבאה - היהודים באים. כלומר פוסט חנוכה.
נכתב על ידי עדי בעולם , 25/12/2016 19:35   בקטגוריות כריסמס  
42 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של עדי בעולם ב-29/1/2017 20:26



432,317
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , משפחתי וחיות אחרות , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעדי בעולם אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עדי בעולם ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ