לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

עדי בעולם


"כמה את מבלה, בסוף עוד תסעי לראות את הקואלות ביפן" (לא רק אני בלונדינית)
כינוי:  עדי בעולם

בת: 44





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2013    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2013

סיפורים פה


אחרי שהבטחתי פוסט על ינשופים וימי הולדת ממש מהר אחרי הפוסט במרץ, יצאתי מעפנה. הנה, באיחור רק של חודש!

 




באחד הערבים, כשהאופנוען היה שבוע בחו"ל ואני התכוננתי נפשית לעשות אמבטיה לשני תופינים הונגרים קטנים, הופיע הגומבוץ בעודי ממלאת את האמבטיה ואמר: "יש במרפסת מישהו והוא עושה רעש בחלון".

רגע לפני שאני תופסת את שני הילדים ורצה באמוק אל חדר שאפשר לנעול ולהתקשר ממנו למשטרה, נזכרתי שהמציג הוא בן שלוש ושאלתי:

"חמודי, מי זה המישהו הזה?"

וגומבוץ ענה:

"ינשוף"

אוקיי, ינשוף זה כבר משהו שאני יכולה להתמודד איתו גם בלי משטרה. נשמתי לרווחה, הרגעתי את הדופק המשתולל והלכתי לראות על מה הוא מדבר.

לא היה שם ינשוף. אבל הגומבוץ טען בתוקף שיש ושהוא עושה רעש מפחיד. נזכרתי שבאמת האמא הבלגית אמרה לי שזה השלב שבו הם מתחילים לפתח פחדים ושהבן שלה טוען שיש דינוזאור מתחת למיטה ולכן הם עכשיו מדברים בבית על איך הדינוזאורים נכחדו וכבר אין דינוזאורים מתחת למיטה של אף אחד. מייד התחלתי להסביר לגומבוץ שינשוף הוא חיה בלתי מזיקה לבני אדם, וכבר עמדתי לפצוח בהסבר על עופות לילה ועופות דורסים, אלא שהגומבוץ לא התעניין באורנותולוגיה אלא בעיקר טען שהינשוף מפחיד. נטשתי אם כך את ההסברים המדעיים, פתחתי את החלון וצרחתי "קישטא!! קישטא!!". הכנסתי את הראש בחזרה והבטחתי לגומבוץ שהינשוף התעופף מייד ולא יחזור יותר.

הילד נרגע והלך לישון, ואילו אני הלכתי להרגיע את עצביי הרופפים משהו מול המחשב.

 

 


 


למחרת הייתה לנו מסיבת יום הולדת של ילד מהגן. רוב מסיבות יום ההולדת שהיינו בהן נערכו במשחקיות, ומסתמן שעל ילדי הגן של גומבוץ הכי חביבה המשחקייה של גן החיות של בודפשט. היא נמצאת בלב גן החיות, ומלבד שטח המשחקים זוכים ילדי יום ההולדת גם לקבל הסברים ממטפלי גן החיות שמביאים איתם שתי חיות אל המסיבה. במסיבה הקודמת שהיינו בה הם הביאו מן חתול בר שאף אחד לא ידע לתרגם לאנגלית איך אומרים אותו (המטפל אמר את השם בהונגרית ומייד הסתכלתי על האופנוען בציפיה, וזה משך בכתפיו ואמר שאין לו מושג מה זה גם בהונגרית, ושזה כנראה "סוג של חתול". וואלה, תודה) וחמוס, שכולם שמחו ללטף.


אז לא הייתי בלחץ כשבמסיבה הזו כל הילדים כונסו בחדר הקטן שבו מסבירים על החיות. ואז, בלי שום אזהרה, כלומר, אולי הייתה אזהרה אבל לא באנגלית, המטפל שלף מן הקופסה שהביא אותו נחש עצום. עכשיו, האמא הבלגית ואני, שישבנו אחת ליד השנייה, עמדנו להתעלף מייד. האמא האיטלקיה צווחה בזעזוע, וכל הילדים הסתכלו בסקרנות. המטפל נשא נאום שלם על הנחש בעודו מחזיק את הדבר הזה במרחק של מטר מהילד שלי וממני, ואני בינתיים השתופפתי מאחורה מנסה לא לראות את הנחש מולי. כשהוא סיים את הנאום הוא שאל מי מהילדים רוצה ללטף את הנחש, וכל האימהות החזיקו את הילד שלהן טוב טוב שלא יתנדב, ואז קפץ האח הגדול של הילדה האיטלקיה ואמר שהוא רוצה. המטפל הניח את הנחש על כתפיו של הילד האיטלקי בן השבע, ואמא שלו התייפחה "מיו אמורה", וניסתה לגרום לו לחזור אליה בלי הנחש. הילד מצידו השקיע מאמצים לשכנע את אחותו הקטנה להצטרף אליו - והצליח, והאמא האיטלקיה צפתה באימה בשני הילדים שלה מחזיקים נחש. כשזה סוף סוף נגמר היא אשכרה עמדה להתעלף שם ושתתה מים בניסיון להישאר על הרגליים.


וזה עוד לפני שהוא צירף את אחותו הקטנה.

 


זה היה מאוד לא סימפטי והאמא הבלגית ואני סיכמנו שנחש זה ממש לא חיה שלגיטימי להביא למסיבה עם ילדים בלי להזהיר מראש. איזה מזל שנגמרו החיות המפחידות, נשמנו בהקלה.


ואז נכנס המטפל עם קופסה גדולה, ומכל החיות שבעולם שלף ממנה דווקא ינשוף. מהמם, שתי חיות מתוך שתי חיות קלעו לפוביות המשפחתיות שלנו. וזה עוד אחרי שאני שיכנעתי את גומבוץ ערב קודם שאין יותר ינשופים כי כולם ברחו. נו באמת. הגומבוץ נעץ בו עיניים ואני ניצלתי את הזמן לשאת נאום "תראה איזה חמוד הינשוף, לא מפחיד בכלל", בעוד הינשוף סובב את הראש באורח לא טבעי בכלל ונעץ בנו עיניים די מפחידות. הגומבוץ לא השתכנע, אבל אז הינשוף דפק חירבון של החיים על אבא של אחד הילדים, וגומבוץ התרשם עמוקות וסיכם את הבנתו בינשופים במילים הבאות: "זה עושה קקי".


נו, כל עוד זה לא עושה רעש במרפסת אנחנו בסדר.

 

 


 

 

ואז הגיע יום ההולדת של הגומבוץ. ראשית התבקשתי להביא עוגה לגן.

 




לעיניים בלתי מנוסות זו עשויה להיראות כמו עוגה של תומאס הקטר, אבל כל אמא שטוחנים לה את הראש על תומאס תדע לומר שהוא הרבה יותר נאה מהקטר המכוער הזה. התעצבנתי קצת כשפתחתי את הקופסה אבל היה מאוחר מדי להזמין עוגה חדשה. מה שכן, לקונדיטוריה הזו כבר לא אחזור*.

*הייתי שמחה לעשות עוגה בעצמי, אחרי שנים של סטוקריות בפורומים של עיצוב עוגות למינהם, אבל חוקי משרד הבריאות ההונגרי אוסרים על הבאת עוגה ביתית לגן, ואף מחייבים הצגת חשבונית על קניית העוגה. כן, קרציות.

 

לא נורא, הילדים עדיין התרשמו.

 




הגננת של גומבוץ טובחת בתומאס.

 

הגומבוץ זכה לקבל את הראש. חשבתי שזה יעשה לו טראומה קלה, אבל הילד השקיע כמה דקות בעקירת האף של תומאס עם מזלג ואז אכל אותו בכיף. הומאני.

 

 


 

 

ואז היה תורנו לארגן מסיבת יום הולדת. החלטתי שהספיק לי הנחש במשחקייה של גן החיות ובחרנו במשחקייה אחרת, עם קוסמת. שאלנו מבעוד מועד אם יש חיות במופע, ונענינו: יונה וארנב הנשלפים מכובע. נו, בסדר.

 

ברגע השיא של המופע נופפה הקוסמת באיזו מפית, ושלפה ממנה נחש. שכה יהיה לי טוב. ואני עוד ישבתי צמוד לבמה. האופנוען כמעט נחנק מצחוק כשראה אותי מנסה להימלט משם, ומייד היפנה את המצלמה אליי במקום אל הילדים. יצאו כמה תמונות מביכות.

 

בתחקיר לאחר האירוע התברר שהקוסמת המעפנה לא ראתה צורך לדווח גם על הנחש, כי היא חשבה שאנחנו שואלים למען האטרקציה, ויונה וארנב זה מספיק. ררר.

 

 

 


 

 


לקראת מסיבת יום ההולדת של גומבוץ התקשר לאופנוען חבר שלו ושאל מה תחומי העניין של גומבוץ.

האופנוען, בטון צניעות מזויפת: ספרות אנגלית קלאסית מהמאה ה-18 וציור אימפרסיוניסטי

החבר: אתה רוצה שנקנה לו מתנה ספר על אמנים מהמאה ה-18?

האופנוען: אה, אז תומאס הקטר


 


 

ומבודפשט הרחוקה אני מקווה שעבר על כולכם יום עצמאות שמח סבבי

נכתב על ידי עדי בעולם , 16/4/2013 21:53  
58 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של עדי בעולם ב-1/5/2013 23:16



432,245
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , משפחתי וחיות אחרות , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעדי בעולם אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עדי בעולם ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ