לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

עדי בעולם


"כמה את מבלה, בסוף עוד תסעי לראות את הקואלות ביפן" (לא רק אני בלונדינית)
כינוי:  עדי בעולם

בת: 44





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2012    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2012

שוק והמבורגר


באחד הימים הצלחנו לארגן בוקר פנוי גם לי וגם לאופנוען והתלבטנו לאן לנסוע. יש איזה מאה מקומות שסימנו לעצמנו "ביום הפנוי הבא", והיה לנו יום אחד. הפור נפל על שוק הפשפשים.

זה שוק פשפשים שנמצא בפאתי בודפשט, והראה לי לראשונה מה זה שוק פשפשים. פשוט, עד עכשיו היחיד שבאמת היכרתי היה שוק הפשפשים ביפו, מה שאומר שאם אמרתם "שוק פשפשים" מייד עלו במוחי תמונות של נקניקיות בשרקוטרי, ומשקה שקדים בפועה. ממ.

בעצם אם מחשיבים את פורטובלו מרקט בלונדון כשוק פשפשים אז הייתי בעוד אחד, אבל הייתי בו עם תינוק והיה חמש מעלות אז לא ממש בחנתי דברים לעומק.

 

אז נסענו לשוק הזה. ואיך לומר, זה היה קצת יותר מרשים מזה שביפו. קודם כל הוא גדול, וכולו מלא בדברים שאם אחת הבלוגריות האלה שתמיד מפרסמות איזה שבר ספסל/ארונית/רהיט לא מזוהה ואז מראות איזה ספה מפוארת/מזנון למטבח כפרי/מטבח צעצוע הן עשו ממנו היו רואות אותם הן היו מתעלפות.

 




 

 

כן, מלא רהיטים עתיקים, חלקם מתחילת המאה הקודמת, בסגנון מאוד אירופי. ממש חלום למשפצי רהיטים.

אחח, לו הייתה לי פה חברה משפצת רהיטים (כן, שוב אחת החגיות). האופנוען ואני טיילנו שם והצלחנו לזהות את הפוטנציאל בחלק מהרהיטים, ואף סימנו לעצמנו ליום שבו ממש יהיה לנו בית משל עצמנו והוא כמובן יהיה כפרי ומאוורר ומלא ברהיטים שנקנה שם ונשפץ בעצמנו.

נשאר לנו רק לדעת באיזו מדינה נגור לפחות כמה שנים, לחסוך מספיק בשביל לקנות בית, למצוא רהיטים שיתאימו לבית התיאורטי שלנו, ולקינוח ללמוד לשפץ אותם.

בואו נאמר שייקח קצת זמן עד חנוכת הבית.

 

פרט לרהיטים יש גם המוני חפצים אחרים. כלי בית:




 

 

תכשיטים. ובא לי לבעוט בעצמי שלא קניתי משהו מהפנינים האלה.

 

 

צעצועים. ואלה ממש צעצועי וינטייג'.


 

 

רוב הדברים שם הם עזבונות של אנשים שמתו ויורשיהם פשוט מכרו את כל תכולת ביתם לסוחרי השוק. מדי פעם אפשר לזהות שהדברים היו שייכים ליהודי/יהודייה:


 

ויש גם חפצים מיוחדים:


 

אנחנו באנו לחפש כיסאות למטבח. אוצר הכיסאות למבוגרים במטבח שלנו כולל שניים מפלסטיק מאיקאה וכיסא בר אחד לא קשור לכלום. החלטנו שנקנה כיסאות שונים ונשפץ אותם.

אז הנה מה שקנינו שם. כיסא למטבח, כיסא לילדים למשחק, ומסגרת עץ זהובה עתיקה לתמונה:


 

 מחיר לכל השלושה ביחד: 85 שקל. נראה לי שזה זול יחסית לשוק הפשפשים בארץ, לא?

 

מובן שהכיסא הזה תקוע לי כבר חודש במטבח, כי אנחנו לא באמת יודעים איך לרפד אותו מחדש. הממ.

 

 


 

 

משם לקח אותי האופנוען למה שהוא הגדיר "המקום הכי טוב להמבורגרים בבודפשט".

בדמיוני ראיתי מקום מעוצב להפליא, קצת ברוח דיינר אמריקאי אבל חדשני, או לחילופין כפרי, ואולי קצת נוף.

בפועל הגענו לכאן:

 

 

 

כן, אתם רואים בתמונה חצר של מפעל.

בעודי מנסה להבין איפה כאן המסעדה המעוצבת עם הנוף, הצביע האופנוען על איזה קרוון ואמר: הנה, זה זה.


 

 

ואם זה לא מספיק, אז אלה השפים:

 


(צילומים: האופנוען)

 

 

אז אחרי שקלטתי את אזור התעשייה, קרוון ושני האסירים המשוחררים לוק-אלייקס שמפעילים את המסעדה, כבר לא היו לי ציפיות מהאוכל. לכן אפשר להבין את ההפתעה כשהזמנו קסדייה צמחונית, ובמקום טוסט גבינה שמנוני, שזה מה שהיינו מקבלים בחצי מהמקומות בהונגריה, הגיע זה:

 



קסדייה אמיתית ממולאת באנטי פסטי. מאיפה זה הגיע??

 

בינתיים התחיל הקרוון להתמלא. מתברר שהגענו בזמן, כי אם מגיעים בצהריים צריך לעמוד בתור בין כל מיני אנשי הייטק שמחנים את הרכב המשפחתי שלהם בין המשאיות ומוותרים על המשרד הממוזג בשביל האוכל שם.


 

ואז הגיע ההמבורגר. כאן בתמונה: המבורגר ברוטב גבינה כחולה. תודו שלא הייתם מצפים שיהיה כזה המבורגר בתפריט של כזה מקום.



ההמבורגר הכי טוב שאכלתי בשנים האחרונות. או בכלל. כן כן.

 

היה שווה. אם זה רק לא היה תקוע באמצע שום מקום זה היה הופך למקום קבוע.

ואה כן, במסגרת השוואת המחירים: מחיר המבורגר - 15 שקל. קסדייה - קצת פחות. זול, אין מה לומר.

 

 


 

 

היו לי המוני חוקי מרפי לשני ילדים שאספתי בחודשים האחרונים, אבל זכרוני פשוט מסננת. אני חייבת להתחיל לרשום משהו בשנייה שאני חושבת עליו. אוף.

 

 


 

 

 

את הווידיאו הזה הראיתי לכמה בחורות שבהחלט אפשר לומר ששכל בקודקודן, ו-100 אחוז מהן שלחו לי בתשובה מייל ששאל אם גם אני בכיתי בו אחרת הן מרגישות ממש מטופשות. והתשובה היא כן, גם אני בכיתי בו.

זה וידיאו של פלש מוב שאירגן בחור חמוד כדי להציע נישואים לחברה שלו. חמוד, אבל באמת שלא ציפיתי לבכות בו. או שחברותיי הציניות יבכו ממנו. אבל יש בו משהו מרגש, ואחרי זה קלטנו גם למה בכינו, אבל לא אגיד כאן אלא בתגובות, כדי לא לספיילר.

 

 

 

נכון חמוד? ונכון שמזל שהיא אמרה לו כן אחרת זו הייתה חתיכת פאדיחה? למרות שאם לצטט חברה אחת שלי: "גם אני הייתי אומרת לו כן".

 

נכתב על ידי עדי בעולם , 23/7/2012 21:48  
74 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של 3mvotc ב-24/6/2017 15:41



432,141
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , משפחתי וחיות אחרות , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעדי בעולם אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עדי בעולם ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ