לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

עדי בעולם


"כמה את מבלה, בסוף עוד תסעי לראות את הקואלות ביפן" (לא רק אני בלונדינית)
כינוי:  עדי בעולם

בת: 43





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2012    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2012

אז זהו, שלא


מצטערת על ההיעדרות מכאן, לשם שינוי זה לא בגלל שאני עסוקה בללדת או לעבור מדינה, אלא סתם טבעתי קצת בשגרה משמימה, ולא רציתי להשמים גם אתכם.

 

 


 

 

 

בשבוע שעבר הצלחתי סוף סוף להגיע להסתפר. בפעם האחרונה שהסתפרתי הייתי בהריון, ומאז ארך שיערי, כשכל חלקו האחרון מפוצל. כבר מלא זמן שאני רוצה להיפטר ממראה קצוות המטאטא, אבל חוק מרפי לעולם אינו בחופש, ולכן לא היה טעם לקבוע תור לספר: זה ידוע שגם אם התינוק שלך אוכל בשעות קבועות כמו שעון שוויצרי כך שאת יכולה בכיף לקבוע תור לשעה אחרי ההאכלה, ביום שבו יהיה לך תור לספר הוא ייכנס לקפיצת גדילה וידרוש לאכול אחת לשעתיים, מה שירתק אותך לכורסת ההנקה (על מי אני עובדת, לכיסא מול המחשב) לכל היום.

 

אבל רצה המקרה והלכתי לטייל עם העגלה ובדיוק באותה שנייה שדובוש נרדם הופיעה מולי מספרה. היה לי ברור שנמאס לאלוהים לראות את הקצוות המפוצלים שלי ולכן הוא שלח לי רמז מאוד ברור. מייד נכנסתי ושאלתי אם אפשר להסתפר ממש עכשיו, לפני שהילד מתעורר.

ועכשיו יש לי סדרת שאלות אליכם:

 

האם חשתי שיש פה בעיה כשהתברר שאף אחד במספרה לא דובר אנגלית וכדי לתקשר איתי נשלפה לקוחה דוברת אנגלית מחנות סמוכה?

 

האם חששתי כשהתברר שהלקוחה דוברת האנגלית גם היא לא בדיוק קוראת את שייקספיר במקור, וכששאלתי אם אפשר לעשות רק קצוות, היא תירגמה את השאלה לספר, שפצח בנאום ארוך בהונגרית, ואחרי שתי דקות של מונולוג היא הסתובבה אליי ותירגמה את כל הנאום במילה אחת: "כן"?

 

האם התחרטתי על הבחירה במספרה כשהופיעה מניקוריסטית, וידוע שעובדי המספרה הם דוגמה מהלכת למה הספר יכול לעשות, כששיערה ארוך מקדימה, קצוץ מאחורה, וכל הבאמצע מסולסל ונפוח, שאפילו פאנקיסטים באייטיז היו מתביישים ללכת ככה?

 

האם הייתי קרובה לחטוף שבץ כשבאמצע החפיפה הופיעה הקוסמטיקאית שעובדת בחדר הסמוך, כשידיה מרוחות במשהו לא ברור, אמרה משהו בהונגרית (כנראה "אני חייבת לרחוץ ידיים"), והספר זז ממקומו ליד הכיור ונתן לה לשטוף ידיים - מעל השיער שלי????

 

האם הייתי קרובה לדמעות כשאחרי שהספר קצץ קצוות בדיוק כמו שביקשתי, הוא נתפס בדיבוק לא ברור ופצח בקונצרט גזימת שיער וירטואוזית בזוויות משונות?

 

האם כמעט הרגתי זקנה שבזמן שאני הייתי עסוקה בלהסתפר היא הרימה את החיתול שכיסה את העגלה כדי לראות את דובוש והתחילה למצמץ דברי מתיקה וכמעט העירה אותו?

 

האם התרגזתי כשבשלב הייבוש הספר התחיל לנפח לי את השיער בטירוף ועוד עם סלסולים, וכשביקשתי less volume הוא היה גאה להראות לי שהוא בכל זאת מבין קצת אנגלית - ואז הוא הנמיך את הווליום של המוזיקה ברקע והמשיך לנפח את השיער?

 

התשובה לכל השאלות: כן.

ושאלה אחת נוספת: האם ברחתי בצרחות כמו שהייתי צריכה לעשות?

התשובה לזה: לא. אני הייתי צריכה להסתפר, וכשאת בחופשת לידה את יודעת שאם ניתנת לך הזדמנות את תופסת אותה בשתי ידיים, עוצמת עיניים וחושבת על אנגליה.

לפחות הקצוות שלי לא מפוצלים עכשיו.

 

 

 



 

 

לפני כמה שבועות היה כאן יריד אוכל, והאופנוען ואני, שמתגעגעים לירידי האוכל השווים של לונדון, החלטנו ללכת. קצת פינטזתי על דוכנים עם קרואסונים טריים, מקרונים, קאפקייקס, המבורגר גורמה, קישים. בקיצור, פינטזתי על היריד בלונדון.

ואז נכנסנו והתברר שמדובר ביריד פטריוטי: כל המוצרים על טהרת הייצור המקומי. כלומר הונגרי. כן, מה זה התלהבתי. נוט.

 

על כל פנים, אחרי שעברנו את מאה הדוכנים שמכרו נקניקים, ריבות וגבינות, גילינו כמה דוכנים שמוכרים גם דברים אחרים. אז הנה מה שקנינו ביריד:

 


בתמונה: ריבה מפרי לא מזוהה (האופנוען לא הכיר אותו אפילו בהונגרית, וסיכם ב"מן גרגר יער כזה"), צ'אטני עגבניות, שמן כמהין, תבלין ראס אל חנות (לא היה בהרט אז הלכתי על זה), אבקת פטריות שתשמש אותי במה שמשתמשים באבקת מרק פטריות, גבינה שאמורים לערבב עם תבלינים כדי ליצור גבינות מעניינות למריחה, נקניק בלתי נמנע.

לא בתמונה: שני השוקולדים היוקרתיים שלא זכו להגיע שלמים עד מעמד התמונה, ושתי הגבינות (עם אגוזים ועם טימין), שהיו במקרר ונזכרתי בקיומן רק אחרי ששאר הדוגמניות התפזרו ולא היה לי כוח לצלם שוב. אני אתאר אותן במקום: הן נראות כמו גבינה.

 

 


 

 

 

טלוויזיה: גמרנו לראות את דאונטון אבי (שתי עונות ופרק ספיישל), ומה אני אומר לכם, סדרה מצוינת. היא ממש עשתה לי חשק להתלבש כמו בשנים ההן (שנות ה-10 וה-20 של המאה הקודמת).

 




אלו הם מרי ומתיו, הזוג עם הייסורים הרומנטים הכי שווים שראיתי לאחרונה.


 







 

 

נורא רציתי לשים כאן את הווידיאו מהעונה השנייה, של הקונצרט שבו מרי שרה מול החיילים, אבל מתברר שאין שום קטע מהסדרה ביוטיוב ברמה ראויה. באסה.

 


 

 

 

ואפרופו וידיאו, זה ממש הצחיק אותי, שטויות שישראלים אומרים:

 

 

 

כמובן שלפני שראיתי לגמרי התנשאתי, ואז נחרדתי למצוא שם דברים שאני לגמרי אומרת, כמו "אז זהו, שלא", או "היא הכי כוניפה". והאמת שאחינו הקטן לגמרי אומר "אהלן" (בצירה), "מה עניינות" ועוד כמה משם. שלא לדבר על כמות הפעמים ששמעתי את המשפט "נו, הלכו לשחוט את הפרה?". בקיצור, זה עלינו פה, הווידיאו הזה.

 

 

נכתב על ידי עדי בעולם , 26/3/2012 22:06   בקטגוריות טלוויזיה וסרטים  
132 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Sarah_Pennsylvania ב-8/11/2012 23:29



431,487
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , משפחתי וחיות אחרות , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעדי בעולם אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עדי בעולם ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ