לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

עדי בעולם


"כמה את מבלה, בסוף עוד תסעי לראות את הקואלות ביפן" (לא רק אני בלונדינית)
כינוי:  עדי בעולם

בת: 44





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2010    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2010

מיומנו של גומבוץ 2


 

יום חמישי

 

אמא לקחה אותי למאנטה ריי. בגלל שללכת למאנטה ריי זה הכי קרוב שהיא מגיעה לללכת לים, היא הלבישה אותי במה שנראה לה מתאים - חליפת מלחים מביכה. מחיתי ומחיתי, אבל אמא רק אמרה: "מי מלח קשוח של אמא". בעע.

 

 

 

יום שישי

 

היום אבא ואמא לקחו אותי לסבא וסבתא. עוד לא הספקתי לבחון את סביבתי וראיתי אותם צועדים אל הדלת. "תודה שאת נותנת לנו לבלות בלעדיו", אמרה אמא לסבתא. נעלבתי קשות.

(מזל שהיה כיף אצל סבא וסבתא).

 

 

 

יום שלישי

 

אתמול אמא איבדה את הטלפון הסלולרי שלה. היום היא גילתה שיש שלושה מרכזי שירות שהיא יכולה לנסוע אליהם: בדיזינגוף, באבן גבירול או בקניון שבעת הכוכבים בהרצליה. בגלל שיקולי חניה היא החליטה לצאת מהעיר ולנסוע להרצליה. כמו שאומרים אצלנו בבית: "קפיצה קטנה לחו"ל". סתם, הרצליה זה לא חו"ל, כל האזור של המסעדות נחשב לתל אביב.

זו הייתה הפעם הראשונה שלנו בקניון שבעת הכוכבים, ואמא דווקא הופתעה לטובה. קודם היא לקחה אותי למרכז השירות של סלקום, והתנהגתי למופת. היה כל כך משעמם שבסוף נרדמתי. כשהתעוררתי גיליתי שאנחנו עדיין בקניון, ואמא מחזיקה המון שקיות. אמא ראתה את המבט בעיני וצווחה "דונ'ט ג'אדג'! זה קניות איכותיות". ובאמת, חלק מהן היו ויטמינים מהסופר פארם וספרים מצומת ספרים. מתברר שאמא הצליחה לתפוס את שיירי שבוע הספר וקנתה שלושה ספרים במאה שקלים: הנערה ששיחקה באש, אנשים טובים ובתפקיד הקלאסיקה לוליטה. "יום אחד יהיה לי זמן לקרוא ספרים", אמרה אמא בעיניים חולמניות. אני לא מבין, מה חסר לה באיה פלוטו?

בדרך לאוטו עברנו ליד חנות של קרוקס. אמא נזכרה שהיא צריכה כפכפי אצבע, הסתכלה ימינה ושמאלה, אמרה "איזה מזל שאנחנו בהרצליה ואין כאן אף אחד שאני מכירה", ונכנסה לחנות. התברר שאם נעשה כרטיס מועדון נקבל הנחה שווה. "איזה פאדיחה לעשות חבר מועדון של קרוקס", אמרה אמא, "מזל שאף אחד לא יודע". אז אני מבקש שתשמור את זה בסוד יומני היקר.

 

 

 

יום רביעי

 

היום אמא אירחה כאן לארוחת בוקר כמה חברות שלה. מרוב שהתרגשתי התעוררתי בבוקר כבר בחמש וחצי, ומבחינתי התחיל היום. אמא לא נראתה כל כך שמחה משום מה.

כתמיד אמא ניסתה לגרום לי לחייך מול החברות שלה, וכתמיד זה עיצבן אותי אז הקפדתי שלא, למרות שזה באמת נורא מצחיק השמיניות באוויר שהיא עושה כדי שאני אחייך. אבל הצלחתי לשמור על ארשת פנים רצינית. אין יור פייס אמא!

חוץ מזה גם ישנתי ממש מעט, ולכן אמא בונה על זה שאני אשן היום בלילה. פחח, היא עוד לא יודעת מה אני מתכנן לה. מואאאאה!!!

 

 

וחוץ מזה, תראו מה אבא ואמא הלבישו אותי לכבוד המונדיאל. עזר או לא עזר? זה הכל בזכותי:

 

 

 

יאללה, לאמבטיה.

נכתב על ידי עדי בעולם , 23/6/2010 19:50  
70 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של עדי בעולם ב-29/6/2010 22:00



432,144
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , משפחתי וחיות אחרות , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעדי בעולם אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עדי בעולם ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ