אני יוצאת לעבודה עוד שעתיים, אז יש לי זמן.
זמן לחשוב, זמן להאזין למוסיקה, לקרוא.
אבא חזר הבוקר מאוסטרליה. הוא היה שם 10 ימים.
הוא הביא לי משהו ממש מגניב- ספר שמפרש מה ראפרים אומרים בשירים שלהם! זה הורג מצחוק!
זה כיף שאבא ואמא מכירים אותי. יודעים מה אני אוהבת ומה לא.
הוא גם קנה לי פנס קטן ותיק מתקפל מסיליקון שלא ייתפוס לי מקום ואז אני אוכל להשתמש בו עבור טיולי יום באירופה.
חברה אמרה שהיא תביא לי אוהל שיהיה לפסטיבל, במקום שנקנה אחד! זה פשוט אדיר! איזו נדיבות!
ואפילו לא שאלתי, סתם דיברנו על זה שאני בקרוב אתחיל לחפש אוהלים והיא פשוט אמרה "מה את מפגרת? לי יש מלא אוהלים! אני אתן לך אחד."
פשוט ככה.
היא בעצם החברה של חברה טובה שלי..
הן הזוג הכי מקסים שאני מכירה. באמת. היא רוצה שחברה שלי תטוס איתי לאמסטרדם, אז היא קונה לה את הכרטיס טיסה ליום הולדת!! זה טירוף! באמת!
הן רוצות לשדך לי איזה שכן שלהן. הן אמרו שהוא ממש חתיך (יש להן טעם טוב בבנים), בן 25, מתוק, וגרמני.
והכי מגניב, השם שלו הוא אחד האהובים עליי.
מקווה שזה ייצא לפועל.
לפעמים אני אוהבת את הרווקות, אבל זה גם מציק באותה מידה.
לאותה חברה יש בר. מאוד מגניב, אני יוצאת לשם הרבה כי הוא מדליק ממש וגם כי ככה יוצא לי לבלות איתה!
יש להם שם לקוח קבוע, שפגשתי כשהייתי שם ביום העצמאות (שהיה ממש כייפי), והוא אמר לי את אחד הדברים הכי מחמיאים שאי פעם אמרו לי.
דיברנו על כל מיני דברים וסתם היו שם צחוקים וכולנו שתינו הרבה ואז התקרבו לבר חבורה של ערסים בני 16 (מרבית האנשים בת"א ביום העצמאות), ודאגנו שהם יירצו להכנס אז הצעתי הכי בצחוק שיש שאני אהיה סלקטורית מגעילה כזו ואבקש תעודות ואז לא אכניס אותם וזה.. (אין שם סלקטורים כי זה בר שכונתי.. וגם כי אין שם כמעט אנשים כי הוא רק מתחיל).
בקיצור, משם התגלגלה השיחה לסלקטורים וכמה שברקסים בכניסה למועדונים זה מבאס וכל זה ואז הוא אמר "אבל אין בן אדם שלא נחמד אלייך, אין מצב שהיו מגעילים אלייך בכניסה למועדונים" ותוך כדי שהוא אומר את זה הוא הסתכל עליי וסרק את כל הגוף שלי, להסביר למה הוא התכוון. פשוט עמדתי שם.. ובגלל שאני הייתי די טיפסי (tipsy) אז אמרתי "חח.. אמ.. חח.. אולי אתה צודק, לא יודעת.." בקול חצי מתבייש חצי מתפעל מעצמי.
איזה אהבלה. באמת.
בקיצור, אחרי יום העצמאות נפגשתי עם חברה שלי והיא אמרה שהוא התחיל לשאול עליי.. אם יש לי חבר וכו'. היא הרגיעה אותו..
באותו ערב היה שם מישהו יפייפה. באמת מושלם. הוא התחיל איתי ממש באלגנטיות, החמיא לי בטירוף- חשב שאני בת 24!!!!!!!! ואז כשאמרתי שאני בעצם בת 21 (וחצי) הוא נרגע מהר, והבין שזה לא יעבוד. הוא ביקש שאני אנחש בן כמה הוא, עכשיו בתכל'ס הייתי בטוחה שהוא בן 24 (הוא נראה כל כך צעיר) אבל כשהוא נרתע הבנתי שיש תקלה, אז ניחשתי 28. הוא גיחך ואמר שזה ממש מחמיא לו, אבל הוא בן 31.
מתתי בפנים. טיפה. כי הוא היה מספיק ג'נטלמן להפסיק להתחיל איתי כשהוא הבין שאני צעירה מדי.
אני לא שופטת אנשים שנמצאים במערכות יחסים שיש ביניהם הבדל גדול בגילאים, אבל זה לא ממש בשבילי.
זה טיפה גדול עליי מישהו אחרי תואר שני שיכול להרשות לעצמו לגור לבד באיזור טוב של יפו וכנראה שיש לו עבודה רצינית וכו'.
אני לא במקום הזה. אני עוד לפני תואר ראשון וטיול אחרי צבא. הוא כבר לא זוכר את שלו... הוא נולד בפאקינג 1982.
גם מבחינה רגשית ומינית. אנחנו לא באותו מקום, בשום צורה.
רציתי בכלל לכתוב משהו אחר היום, אבל זה מה שיצא.
אופס.
ביי חבובים :)
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
