לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

טבע

בת 24


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2019    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

9/2019

שנה חדשה


השנה האחרונה הייתה לי לא פשוטה בכלל.
עברתי כל כך הרבה דברים. התמודדתי עם המון דברים שלא התמודדתי איתם בעבר. זו הייתה שנה מאוד מאתגרת עבורי. שנה של הרבה ירידות ומכשולים שלי עם עצמי ועם הסביבה. בשנה הזו אני יכולה להגיד שלמדתי על עצמי דברים שלא ידעתי לפני. גיליתי שאני חזקה ולא מוותרת לעצמי. למדתי להיות יותר סבלנית כלפי עצמי כלפי אנשים כלפי החיים. התמודדתי עם הרבה מצבים שקרו לי בו זמנית. וגם ברגעים שלא הרגשתי שאני יצא מזה, מצאתי את הכוח להרים את עצמי למעלה ולא לוותר. למדתי שאפשר גם אחרת אם רק באמת מנסים. בשנה הזו נתתי לעצמי להיפתח לדברים חדשים. לאנשים הקרובים אלי. אני פתאום רואה דברים בצורה אחרת, בצורה הרבה יותר חיובית, יותר מכילה. אמנם השנה הזו הייתה לא קלה אבל אני צופה לי שנה הרבה יותר טובה מהקודמת. אז ברוח ראש השנה, מה שבדרך כלל אני לא עושה, אני רוצה לאחל לעצמי דברים חדשים. אני רוצה לאחל לי שנה מוצלחת, שנה של אושר בדברים הקטנים, שנה של בריאות, שנה של שמחה וצחוק אמיתי, שנה של התפתחות אישית שלי ושלי עם הסביבה, שנה של זוגיות ואהבה אמיתית, שנה של פרנסה והגשמה עצמית, שנה של מטרות חדשות, שנה של הכלה,שנה של מעשים טובים,שנה של אהבת חינם ללא לשון הרע, שנה של שפע בכל התחומים, שנה של אהבה עצמית ללא פחדים וחששות, אני רוצה גם לאחל למשפחה שלי שנה של בריאות ושמחה, שנה של התקרבות אחד לשני, שנה של שינויים חיוביים ודרך קלה. אני רוצה לאחל שזאת תהיה השנה שלי, כי עד היום לא הרגשתי שהייתה שנה שאני יכולה להגיד שהייתה שלי, שנה שבה אני ארגיש לראשונה שאני נמצאת במקום הנכון, שאני בכיוון הנכון בדרך שלי, שאני מי שאני מבלי להרגיש אף אשמה.
השנה אני רוצה שהיא תהיה מיוחדת לי, באמת מגיע לי.


נכתב על ידי chen1995 , 30/9/2019 09:53  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



החרדה הראשונה


בן אדם שלא חווה התקף חרדה בחייו לא ידע מהי.

אני חוויתי אותה בפעם הראשונה לפני שנתיים.


זה היה ביום שבת רגיל, קבעתי להיפגש עם שתי חברות טובות בתל אביב, 45 דקות נסיעה מהבית שלי.

בנסיעה על כביש 4, כביש מהיר, פתאום הרגשתי תחושה שאף פעם לא הרגשתי. מן סחרחורת לא ברורה, הרגשה שהרצפה פשוט נופלת לי מתחת לרגליים. התחלתי לרעוד, להזיע, הדופק שלי היה מהיר. תחושת פחד שמעולם לא הרגשתי.

לנהוג בשבילי תמיד היה משהו שאהבתי, כבר שנים שיש לי רשיון ואני נוהגת לכל מקום. ופתאום בנסיעה הזו, לא ראיתי איך אני מגיעה ליעד.

הייתה לי מן תחושת ריחוף מוזרה, תחושה שלא ידעתי איפה אני נמצאת ולא הייתי מודעת לסביבה. אני זוכרת שכל כך רציתי לעצור בצד ולא היה לי איפה.


לאורך כל אותו השבוע, בדרכים לעבודה וחזרה הביתה ובעצם לכל מקום שנסעתי, ליוותה אותי כל הזמן התחושה הלא ברורה הזו,תחושה עזה של סטרס בכל הגוף. אחרי כמה זמן התחלתי להבין שלא מדובר במשהו בריאותי בגוף, גם אחרי שהלכתי לרופאה ונתנה לי כדורים בטענה שמדובר ב ורטיגו . הבנתי שמדובר בהתקפי חרדה.

היה לי מאוד קשה לקבל את זה. חשבתי מה לי ולזה, איך זה קשור אלי בכלל איך הגעתי למצב שזה קורה לי.

לאט לאט עם הזמן הבנתי בדיוק את הסיבה שזה קורה לי, כבר שנים שהיו בתוכי הרבה רגשות ומחשבות לווא דווקא חיוביות שלא הוצאתי החוצה.

דברים ששמרתי לעצמי כלכך הרבה זמן שאפילו האנשים שהכי קרובים אלי לא ידעו. לא יודעת להגיד מה הסיבה שלא סיפרתי ושיתפתי ושמרתי הכל לעצמי.

היום שאני כבר בתקופה הרבה יותר טובה ממה שהייתי, וזו הייתה תקופה לא קלה בכלל. אני מבינה איזה כוח יש לנפש שלנו, כוח כל כך גדול שמצליח לגבור על הגוף. הגוף שלי כבר לא יכל להכיל את כל הלחץ והפחדים הלא מודעים שהיו בי שהוא כבר השפיע עלי פיזית. וזה מה שגורם לחרדה להגיע. החרדה היא בעצם כמו קריאת התעוררות אני קוראת לזה. היא נתנה לי סוג של סטירה, תתעוררי ותראי מה קורה בפנים, תתייחסי גם לנפש שלך ולא רק לגוף.


היום במבט לאחור אני אומרת תודה על התקופה הזו שעברתי, תודה על ההתעוררות הזו שבזכותה אני בן אדם אחר ממה שהייתי, אמנם זה תהליך שעד היום אני עוברת אותו, אבל זה תהליך שגרם לי להיות הרבה יותר חזקה ממה שחשבתי שאני.

התקופה הזאת גרמה לי פתאום להבין שיש לי כל כך הרבה אנשים שקרובים אלי שאני יכולה להישען עליהם, ולא יקרה לי כלום, לא יקרה לי כלום אם אני יהיה חשופה בפני אנשים, אם הם יראו אותי גם במצבים לא טובים, ולא תמיד לשים על עצמי מסיכות שהכל בסדר והכל טוב גם כשלא.

היום אני מבינה את המשמעות של להוציא דברים החוצה ולא לשמור בבטן, לשתף, להיחשף. זה לא דבר נורא כל כך ואפילו נחמד סבבי

 

נכתב על ידי chen1995 , 21/9/2019 18:59  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  chen1995

מין: נקבה




הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , המתמודדים , מסעות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לchen1995 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על chen1995 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ