לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חושבת יותר מדי

בן אדם של ניגודים. כבר בשנות העשרים, אבל עדיין סוחבת איתה את הילדה הדחויה מבית הספר. אמיצה ופחדנית. מנסה להראות לכולם את הצד החיובי אבל לא תמיד מצליחה להראות אותו לעצמה. חושבת יותר מדי. על הכל. אז לפחות שייצא מזה משהו :)


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


10/2019

אף אחד לא ירצה אותי. לעולם


קשה לי לדבר על זה עם רוב האנשים שאני מכירה, אני מעדיפה להיות אנונימית כשאני כותבת את זה.


הכותרת של הפוסט זה מה שהמוח שלי אומר לי שוב ושוב כשאני מרגישה רע. אני נזכרת בכל הגברים שדחו אותי אי פעם, ומתביישת בעצמי בגללם. הנה, הראש המעוות שלי אומר לי, זה מה שקרה וזה מה שיקרה. תמיד, לא משנה לכמה דייטים תצאי. בגלל זה לרוב אני בכלל לא מנסה. אני בקושי שולחת הודעות ונדיר שאני מגיעה למצב של פגישה. ולפני כל דייט אני בחרדות איומות. ולרוב אני אבטל ברגע האחרון. כי אני מאמינה שזה תמיד ייגמר באותה צורה. שהצד השני יבין מתישהו שזה לא מתאים.


אני לא יודעת אם זה בכלל עוזר לי לכתוב על זה. אולי עדיף לי להפסיק כדי לא לשקוע. מה זה יעזור לי לקרוא תגובות של אנשים כל פעם מחדש, שיאמרו לי שזה לא נכון, ואז אני אחזור לחשוב ככה שנייה אחרי שאקרא אותן? מה זה עוזר לי מה שאני חושבת על עצמי, אם אני יודעת שהעולם החיצוני פחות שיפוטי ממני ואז כל הפחדים האלה כבר לא רלוונטיים?


אבל הפחד הזה הוא אמיתי, הרגש הזה הוא אמיתי, החלום בלהות הזה שאני מרגישה כשאני חושבת על לצאת לדייטים זה אמיתי אצלי בראש. אי אפשר להתעלם מזה. אני רוצה לצאת עם גברים. ועדיין הפחד להיפגע חזק יותר. אני לא יודעת מה לעשות.

נכתב על ידי , 14/10/2019 14:06  
22 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי: 

בת: 26




קוראים אותי
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , מתוסבכים , החנונים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לcutie-pie אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על cutie-pie ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ