לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חושבת יותר מדי

בן אדם של ניגודים. כבר בשנות העשרים, אבל עדיין סוחבת איתה את הילדה הדחויה מבית הספר. אמיצה ופחדנית. מנסה להראות לכולם את הצד החיובי אבל לא תמיד מצליחה להראות אותו לעצמה. חושבת יותר מדי. על הכל. אז לפחות שייצא מזה משהו :)


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


9/2019

למה לוקח לי כל כך הרבה זמן לצאת לדייט


כל כך הרבה דברים עוברים לי בראש עד שאני מחליטה לצאת לדייט ולא משתפנת ברגע האחרון.

אז החלטתי לפרט פה את הכל ואולי בסופו של דבר אני ארגיש פחות רע.


אז ככה:


1) איך אני מכירה בנים - אם אראה מישהו שנראה לי חמוד במציאות, רוב הסיכויים שלא יהיה לי אומץ לגשת. המקסימום שאני מסוגלת לעשות זה לחקור עליו בפייסבוק ולשלוח לו הודעה, כי אז לא אצטרך לראות את הפרצוף שלו אם ידחה אותי. לחלופין, אני מכירה בנים לראשונה בצורה וירטואלית דרך פייסבוק או אפליקציה.


2) נניח שהבחור הגיב בצורה חיובית. בגלל שאני מכירה בנים בצורה וירטואלית ובקושי מדברת איתם בחיים אם בכלל, אז אני מתחילה לפחד מכמה דברים - מה אם ניפגש ואחליט שאני לא נמשכת אליו? מה אם ניפגש והוא יחליט שהוא לא נמשך אליי? מה אם ברגע שאחד מאיתנו יפתח את הפה השני יבין שאין לזה סיכוי? אני לא רוצה לדחות אנשים. זה הפחד הכי גדול שלי, אפילו יותר משידחו אותי. כי אני מצפה לקבל דחייה, אבל לא חושבת שאני טובה מספיק בשביל לדחות מישהו אחר. למה שבחורה קטנה ועלובה כמוני תכאיב למישהו אחר, ועוד מישהו שהואיל בטובו לצאת איתה? קרה כבר שדברים לא הסתדרו כמו שציפיתי אבל לא היה לי נעים אז מתחתי את הגבולות שלי, והדייט היה עוד פחות טוב ממה שיכול היה להיות. אני לא רוצה להגיע למצב שאני מחליקה דברים שהבחור עושה שאני לא מרגישה בנוח איתם, רק כי אני גם ככה בחרדות אז אני שוכחת את עצמי.


3) נניח שהדייט הלך בסדר. ונניח שהבחור היה רגיש מספיק כדי לשאול אותי 8 פעמים אם היוזמות שלו בסדר מבחינתי, והוא לא אחד כזה שפועל ישר בלי לשאול (אני מניחה שחלק מהבנות יראו את זה בתור משהו פחות סקסי שהבחור לא יוזם בלי לשאול ולא מתנהג בצורה החלטית, אבל אני לא מחפשת סקסי, אני מחפשת רגישות ועדינות ומישהו שאפשר לסמוך עליו, וספונטניות זה משהו שאשאיר לדייטים יותר מתקדמים). יש לי ימים שאני מרגישה בהם פחות טוב. ומצבי הרוח שלי הרבה יותר קריטיים כשזה מגיע לבחורים חמודים, כל דבר קטן שקורה אם זה ריאיון עבודה שלא הצליח, או שעבדתי היום והלך לי פחות טוב, או שמישהו רנדומלי עצבן אותי, או שסתם קמתי על הצד הלא טוב בבוקר - יכול להשפיע עליי בצורה כזו שאפסיק לענות להודעות, שיעברו אפילו כמה ימים מאז שדיברתי עם הבחור בפעם האחרונה והוא יחשוב שאני מתחמקת כי החלטתי שזה לא מתאים. ואולי זה מה שאני רוצה בעצם, להרחיק ממני אנשים כי אני מרגישה שזה לא מגיע לי. שאם מישהו כועס עליי אז אולי אני לא אדם מספיק טוב ולא מגיע לי שמישהו אחר יתייחס אליי בכבוד. כמו שכתבתי בפוסטים קודמים, לא משנה מה קורה, הראש שלי מגיע למסקנה שמתישהו כולם יעזבו אותי, אז מה הטעם למשוך את זה סתם, ולהפוך את הכישלון ליותר גדול? עדיף לעשות את זה עכשיו. 


4) עם כל הדברים האלה שכתבתי, מי ירצה אותי בכלל? מי ירצה בן אדם כל כך מתוסבך שאי אפשר לצפות מה הוא יעשה, שאי אפשר לדעת למה הוא עושה או לא עושה דברים, שיום אחד הוא לא מדבר עם אף אחד ויום אחרי זה הוא מתנהג כאילו לא קרה שום דבר? למה אני לא סגורה על עצמי, למה הבטחון שלי משתנה בצורה מוגזמת משבוע לשבוע, למה אני לא יכולה להיות החלטית?


בגלל זה הרבה יותר קל לי לדמיין מה יכול לקרות, אבל לא לעשות כלום במציאות. כי יש לי אותי, שזה מכשול די גדול בפני עצמו.

נכתב על ידי , 16/9/2019 10:40   בקטגוריות אהבה ויחסים, פסימי  
39 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי: 

בת: 26




קוראים אותי
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , מתוסבכים , החנונים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לcutie-pie אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על cutie-pie ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ