לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חושבת יותר מדי

בן אדם של ניגודים. כבר בשנות העשרים, אבל עדיין סוחבת איתה את הילדה הדחויה מבית הספר. אמיצה ופחדנית. מנסה להראות לכולם את הצד החיובי אבל לא תמיד מצליחה להראות אותו לעצמה. חושבת יותר מדי. על הכל. אז לפחות שייצא מזה משהו :)


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


9/2019

באיזה גיל אין כבר ימים רעים?


אולי זה לא ממש יום רע אם לא קורה בו כלום. אולי זה לא כזה נורא שנשארתי במיטה ובהיתי בתקרה.


כל מה שעשיתי זה לראות שידורים חוזרים של אותן סדרות.


ולשמוע אותו שיר עוד פעם ועוד פעם עד שנמאס לי.


ולחשוב על כל הדברים שאני צריכה לעשות ואולי הגיע הזמן. ואם לא אז אני עצלנית ומיותרת וכשלון. אבל אני גם ככה מרגישה כמו כשלון.


ולמשוך את עצמי מהמיטה ולהיזכר שלא צחצחתי שיניים גם אתמול.


ולהתעצבן על אותם אנשים בגלל אותן שטויות. אבל ככה זה ביום רע, כל דבר מעצבן גם אם לא קרה שום דבר. ובדרך כלל כלום לא קורה.


ולהיפגש עם מישהו כי אני קצת רוצה וקצת מרגישה שאני חייבת להוציא את עצמי מהמיטה איכשהו, ולהרגיש פרודוקטיבית לשעה.


ואחרי שעה לחזור למיטה וזה עדיין יום רע.


ולכתוב התחלות לכמה פוסטים פוטנציאליים.


ולמחוק כי זה לא באמת כזה מעניין.


אני בת 26.


לא ילדה.


לא נערה מתבגרת עם מצבי רוח.


אז למה אני חוזרת אחורה?


ולמה אני כותבת על כל הכלום הזה?


למה אני כפוית טובה לחיים שניתנו לי? גאד, אני בריאה ושלמה ואין לי סיבות להתלונן.


אני נגעלת מעצמי.


אני לא רוצה לפרסם את זה אפילו.


כי אני יודעת כמה פעמים אמרתי את זה לקרובים שלי ואני לא רוצה לחזור על עצמי עוד פעם.


ועכשיו זה פוסט.


זו יצירת המופת שלי להיום.

נכתב על ידי , 12/9/2019 22:43  
28 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי: 

בת: 26




קוראים אותי
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , מתוסבכים , החנונים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לcutie-pie אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על cutie-pie ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ