לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

טיפים במשפטים


משרד עורכי דין יהונתן לוי עוסק בתחומי המשפט האזרחי השונים בהם מקרקעין וחוזים. טל:054-6542644 דוא"ל: yehonatanl.law@gmail.com


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


8/2019

ביטול חוזה עקב טעות


התקשרתם עם אדם או גורם מסוים בחוזה אלא שלאחר מועד החתימה לתדהמתכם גיליתם כי הנסיבות והעובדות אשר בהסתמך עליהן חתמתם על ההסכם היו שגויות.

האם יש מה לעשות במקרה כזה? האם אתם יכולים "להתחרט" ולחזור בכם ולבטל למעשה את חתימתכם על החוזה?

תמונת חוזה

בית המשפט המחוזי בירושלים דן בסוגיה זו בת"א (י-ם) 4995-10-15 משה אליאסיאן נ' מאיר שבו (פורסם בנבו, 7.5.19).

בהתאם לפסק הדין, ביום 2.4.12 התקשרו הצדדים בהסכם מכר לפיו התובעים ירכשו מהנתבע בית במושב. כדי שהחוזה יתקיים היו צריכים להתקיים שני תנאים: 1. המוכר ישלים את העברת הזכויות של שמו לא יאוחר מיום 1.4.13. 2. התובעים יתקבלו כחברים במושב עד ליום 1.4.13.

כתנאי לרישום הזכויות בנכס על שם הנתבע דרשה רשות מקרקעי ישראל תשלום בסך 91% משווי המקרקעין ובנסיבות אלה רישום הבית על שם הנתבע לא בוצע, והנתבע הודיע לתובעים על ביטול הסכם המכר.

באשר לתנאים המתלים בית המשפט דחה את טענת הנתבע לביטול ההסכם בשל אי התקיימות התנאים המתלים. אלא שטענות הנתבע העלו סוגיה נוספת לפיה לצדדים הייתה טעות משותפת באשר לטיב הזכויות שהיו לנתבע בנכס בעת כריתת החוזה, הצדדים סברו בטעות כי קודמיו של הנתבע רכשו זכויות ממשיות בנכס וכי זכויות אלה עברו לנתבע, בעוד שמצב הדברים הוא, שהנכס בו החזיק הנתבע מעולם לא עבר הקצאה וכל שיש לנתבע הוא אפשרות לרכוש את הזכויות בנכס מהרשות תמורת תשלום של 91% מערכו סכום הגבוה בהרבה מהסכום שסברו כי יהיה על הנתבע לשלם ואשר תחת הנחה זו נחתם החוזה.

תנאים לעילת הביטול

לאור זאת בחן בית המשפט את הרכיבים הדרושים על מנת שתקום עילה לביטול חוזה בגין טעות.

כך מציין ביהמ"ש כי יש לבחון התקיימותם של שלושה תנאים על מנת שתקום עילה לביטול חוזה בגין טעות כמשמעותה בסעיף 14(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973:

א.    קיומה של טעות אצל הצד המבקש לבטל את החוזה.

ב.     העדר ידיעת הצד השני על הטעות.

ג.      קשר סיבתי בין הטעות ובין ההתקשרות בחוזה

מקום בו שלושת תנאים אלו מתקיימים הרי שבית המשפט יכול להורות על ביטול החוזה אם מן הצדק לעשות כן.

כך באשר לאותו המקרה שנדון קבע בית המשפט כי, במצב הדברים הקיים, לא רק שהנתבע לא היה מרוויח מהעסקה אלא היה מפסיד וכי היה עליו לשלם עבור התובעים חלק מהתשלומים הנדרשים לצורך רכישת הבית על ידם. ובית המשפט קבע כי סביר להניח שהנתבע לא היה מסכים לעסקה שכזו.

זאת ועוד קבע בית המשפט כי מהחוזה עולה שהצדדים סברו כי הסכום אשר היה על הנתבע לשלם הינו סכום נמוך בהרבה מהסכום שהיה עליו לשלם למעשה. זאת בשל כך שצוין בחוזה כי "יעשה שימוש בסכום האמור על מנת לשלם כל תשלום שיידרש לצורך השלמת הרישום על שם המוכר" כן נקבע כי "לאחר השלמת הרישום וככל שיוותר סכום כלשהו - הוא יועבר למוכר". עולה מכך  שהצדדים לחוזה ובאי כוחם סברו במועד החתימה כי הסכום שהתובעים העבירו לנתבע מספיק כדי להסדיר את כל הדרוש לצורך רישום הזכויות בנכס על שם הנתבע, וכי עוד עשוי להיוותר עודף מסכום זה.

בית המשפט קבע בנוגע לקשר הסיבתי בין הטעות להתקשרות בהסכם- כי מובן מאליו שהנתבע לא היה מתקשר בהסכם לו היה מודע לכך שאין לו זכויות אמיתיות בנכס ולגובה הסכום שיהיה עליו לשלם.

טעות בכדאיות העסקה

מקרה בו הטעות נוגעת לכדאיות העסקה בלבד לא ניתן לבטל את החוזה בהתאם לבסעיף 14(ד) לחוק החוזים (חלק כללי) שכן טעות זו מוחרגת.

מהי טעות "שאינה אלא בכדאיות העסקה"?

בית המשפט במקרה זה קובע כי האופן בו יש לקבוע האם מדובר בטעות שאינה אלא בכדאיות העסקה הינו ע"י הפעלת שיקול דעת שיפוטי שיודרך ע"י העקרונות והאינטרסים המנוגדים העומדים ביסוד דיני הטעות.

כך נקבע כי השיקולים שצריך בית המשפט לקחת בחשבון הינם:

-       האם בדובר בטעות בשווי הממכר או בטעות בתכונותיו?

-       מה היקף הטעות ומה המשמעות הכלכלית של הטעות מבחינת שני הצדדים?

-       האם מדובר בטעות לגבי המצב בהווה או בעבר, או בטעות לגבי המצב בעתיד?

-       מהי מידת האשם או האחריות שיש לייחס לכל אחד מהצדדים לקרות הטעות, ועל מי היה מוטל הנטל לבדוק את הדברים לאשורם לפני כריתת ההסכם?

במקרה זה בית המשפט בוחן האם הייתה טעות בשווי הממכר או בתכונותיו וכן מה מידת האחריות שיש לייחס לכל צד ועל מי מוטל היה הנטל לבדוק את הדברים.

לדעת בית המשפט המבחן הראשון קובע כי טעות שאינה אלא בכדאיות העסקה היא טעות רק ביחס לשווי הממכר ולא ביחס לתכונותיו. יש להבחין בין טעות ביחס לשווי הנכס לבין טעות ביחס לתכונות הנכס. בעניין זה סבר בית המשפט כי מאחר והטעות המשותפת הייתה באשר לטיב הזכויות שהיו לנתבע בנכס בעת כריתת ההסכם, בכך שהנתבע סבר שהיו לו זכויות ממשיות בנכס שעה שלא היו לו כאלה. לטעות זו יש משמעויות כלכליות מרחיקות לכת מבחינת הנתבע. לא מדובר בטעות בשיעור הרווח שיפיק מהעסקה, אלא בעסקת הפסד שאפילו את חובותיו הוא לא יוכל להחזיר. לפיכך טעות מסוג זה היא אינה "טעות שאינה אלא בכדאיות העסקה".

באשר למידת האשם והנטל, מקום בו מדובר על סיכון שלקח על עצמו צד לחוזה והדבר התברר כטעות אין הוא יכול לטעון בשל כך לביטול החוזה. גם אם אין הוא בטוח לגבי כל הנתונים באופן מלא ולמרות זאת הוא חותם על החוזה הוא לא יוכל להסתמך על טענת טעות. אלא שבמקרה שלנו הנתבע ניסה לברר מס פעמים מה הסכום שיידרש לשלם לרשות ולפיכך לא ניתן לטעון לגביו כי הוא לקח על עצמו סיכון באשר לגובה הסכום שיהיה עליו לשלם לרשות וכי היה עליו לברר את הנושא.

לפיכך קבע בית המשפט כי החוזה יבוטל.

____________________

 כותב המאמר הינו בעל משרד עורכי דין יהונתן לוי טל: 0546542644; דוא"ל: yehonatanl.law@gmail.com. המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. הכותב אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

נכתב על ידי , 21/8/2019 08:01  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי: 

מין: זכר

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: 40 פלוס , חוק ומשפט , כלכלה וצרכנות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעו"ד יהונתן לוי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עו"ד יהונתן לוי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ