לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

פעורה

ארטית צעירה שמנסה להבין מה רוצים ממנה.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


8/2019

למה את לא מתלוננת


למה את לא מתלוננת על סוטים בעבודה?

למה את לא מתלוננת על תקציבאיות שצורחות עליך בלי סוף כי לא קיבלו את הבריף שלהן בזמן?

למה את לא מתלוננת על זה שאת יוצאת כל יום ב21 במקרה הטוב? 

 

למה לא הדבקתי לעצמי מצלמה לציצי ותיעדתי במשך כל השנה וחצי את כל מה שקורה במקום שבו הכל כל כך כיף ונוראי בו זמנית

 

כנראה שאני פחדנית :) 

נכתב על ידי פעורה , 18/8/2019 16:53   בקטגוריות הטרדות בעבודה, תלונות, פחד, טוקבקיסטים בשקל, גיבורי מקלדת  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חרמנים בעבודה.


כשאת נכנסת לעבוד במשרד פרסום,

 

הכל מתחיל בצחוקים,

כולם מפרגנים לך, 

פתאום גברים מחמיאים לך, 

בהתחלה את גם קצת מטומטמת כי את צוחקת וזורמת. 

חושבת שזה בצחוק.

 

מפה לשם,

 

 

המשנה לסמנכל לקוחות (הידוע בכינויו בני סלע), 

אומר לך שאת מזכירה לו אישה חייתית מאיזה סרט שהוא ראה,

 

/

 

הקופי שיושב מולך כשאתם חושבים על רעיון , בוהה לך בשפתיים בלי להסתיר את זה.

מעיר לך על זה שיש לך עט בכיס של התחת ושתשימי לב שלא יתפוצץ שם בטעות.

 

/

 

המנהל שלך שזה נראה לו הגיוני להגיד לך "בטח שנעים לך, באת עם 2 חוטים תלויים בתור בגד" (שאני אבין, יש משהו רע בגופיית ספגטי?)

 

/

 

המנהל שלך שחושב שזה סבבה להביא לך צ'פחה מילימטר מהתחת ליד הקופירייטרית שמשחקת אותה פמיניסטית דגולה ודואגת לעלות כל יום פוסט על כמה שהעולם לא פייר כלפי נשים, אבל מה? כשהיא רואה דבר כזה מתרחש מולה בלייב, היא יושבת וסותמת.

 

/

 

 

נכתב על ידי פעורה , 17/8/2019 20:08   בקטגוריות סקסיזם, הטרדות בעבודה, הערות מיניות, גיבורי מקלדת  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ניהול לקוח.למה?


למה?

למה אתם תמיד בלחץ?💨💨
למה כשאתם לא בלחץ, אתם אדישים כמו מוכרת בללין?
למה אתם לא יכולים להיות ברורים בבריפים שלכם?
למה אני צריכה לרדוף אחריכם כדי לקבל מידע?
למה ב7 בערב ביום חמישי בערב אחרי שכל המשרד בבית, 
אתם נזכרים שקמפיין צריך לרדת?
למה כל בוקר אני מקבלת מיליון ווטסאפים שהכל כל כך דחוף עד 11 בבוקר ,

ואז אני מוצאת את עצמי עובדת על הבריף חסר התועלת שלכם שבוע אחרי כי יש ללקוחה המטומטמת מיליון תיקונים?
למה אני יודעת שאתם הולכים להיות מנהלי שיווק מהגיהנום?
למה אני בוכה מכם ורוצה לברוח כל עוד נפשי בי לפחות פעם בשבוע?
למה אני עדיין אוהבת את העבודה הזאת?


לא קשור לפוסט,
אבל למה בבלוג הזה אין פונטים נורמליים יותר?

נכתב על ידי פעורה , 16/8/2019 23:07  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  פעורה

בת: 27




הבלוג משוייך לקטגוריות: עבודה , יצירתיות , טלוויזיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפעורה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פעורה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ