לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חוזרת לכתוב פה, על החיים, נשואה+1

כינוי:  Jog2019

בת: 30





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


10/2019

באה שוב


לא כתבתי שבועיים-שלושה, וגם אין לי פניות לקרוא מה כתבתי פעם שעברה, אבל זה בעיקר בשביל עצמי אז לא משנה מאוד

לפני 3 שנים כשקראתי בלוגיות קבועות שהפכו לאמהות והתרגשתי בשבילן, וראיתי איך הן באות פחות ופחות היום אני גם שם, אין את הזמן או את האנרגיות או את סדר העדיפויות לבוא לכתוב, בטח לא כמו פעם, אבל גם לא לעיתים קרובות מספיק, זה שעכשיו אני מפנה את הזמן לזה זה על חשבון דברים אחרים

וגם כי שמש ישן, כבר שעה, ולמה לא באתי קודם כי היו דברים יותר דחופים לעשות וחשובים. ובאגס פה נח, אז אני באה לכתוב. 

 

אני עדיין מניקה, שמש בן 7 חודשים ויומיים. מדהים שזה הזמן כבר...אני עדין מניקה ונלחמת עליה, כי היא לא באה לי בקלות, אני שואבת לפחות פעם ביום אם לא יותר, היום במקום לעשות דברים אחרים שאבתי כבר פעמיים, וביומיים האחרונים גם יותר כי היום בערב לא יודעת כמה יהיה לי נוח להניק אז רוצה שיהיה לי עוד, וזה גם מגביר את החלב עוד יותר, אז מעדיפה לשאוב כמה שיותר, אבל כמובן, פחות בפנטיות כמו שבהתחלה. 

העייפות כמו שאמרו הפכה להיות כבר חלק ממני, זה לא שלא עייפים גם לא שמתרגלים פשוט היא הופכת להיות משהו שקיים.

אבל כבר לא יכולה להרדם במהלך היום, אבל זה שמחשיך מוקדם אתמול ישנתי כבר ב8 בערך.... 

 

הרגשה שאין ממש זמן לכתוב, למרות שבאגס פה אבל עדיין. 

מטורף לחשוב שאם הייתי חוזרת למקום העבודה הקודם הייתי חוזרת בחמישי הזה...מטורף. אומנם זה לא בלתי אפשרי כמו ב3 /3.5 חודשים ,אבל עדיין הוא צריך אותי ואני צריכה אותו. וגם אם הייתי חוזרת זה שעה נסיעה ביום ועוד לפחות 6 שעות בעבודה לפעמים גם 8. מטורף 

שואלים אותי אם אני נהנית זה לא נהנית,למרות שיש דברים ורגעים שכן שזו הנאה, אבל זה כל כך הרבה מעבר לזה זו משמעות זו שליחות, זה המון קושי, זו חרדה, זה רגעים מדהימים שאני לא מאמינה שאני זוכה לחוות אותם. אז כל כך מוקדם לוותר על רוב השעות שהוא ער ,מזל שאני יכולה להרשות לעצמי את זה, וגם אם המצב היה אחרת הייתי דואגת להיות מסוגלת. 

באגס, המצב עוד מורכב היו כמה פעמים של עצבים בשבוע האחרון, אבל הוא עושה, הוא לומד ומשקיע, ואולי יתחיל משהו בקרוב אני ממש ממש מקווה שכן, כי המצב קשה בינינו גם בגלל זה המון, ואולי כשזה ישתנה הדברים יראו אחרת. למרות שאני עם לבטים תמידים כלפיו, אבל יש גם דברים טובים שבכל זאת הביאו אותנו להיום וגם ביום יום. 

 

לגבי שמש התחיל קושי נוסף הוא צריך פעילות אחרת לפחות בחודש האחרון הפעילות שהייתי הולכת איתו עד עכשיו קצת פחות או פחות מתאימה לו, וגם זה מוזר שרוב האמהות לילדים לתינוקות בשלב הזה כבר חוזרות לעבוד, אבל הוא עוד לא זוחל אז זה בין לבין, למרות שטוב לי לדעת ולראות שיש עוד אמהות כמוני שנשארות עם התינוק בבית גם אחרי חצי שנה. ופגשתי אותן ,אבל זה לפסקה אחרת. לגבי הפעילויות של שמש

התחלנו לפני חודש שחיית תינוקות וזה מדהים ומאוד כיף לנו, וגם אני מרגישה שזה מפעיל אותו כמו שצריך. 

חוץ. מזה ואולי פעילות נוספת אני לא בטוחה אילו פעילוית מספיק מפעילות אותו, בימי שלישי וחמישי יש פעילויות של מפגשים שהתחלתי ללכת, בחמישי ממש מוצלח אבל אלו הרצאות ממש מוצלחות ויש קבוצה די קבועה של בנות, והוא נחשף לתינוקות, אבל אלו לא פעילויות. 

וגם התחלתי לצאת פעם בשבוע לפארק ולקבוע עם אמהות שם, ומתכננת להתחיל לצאת גם לגינות נוספות עכשיו כשיהיה נעים, אז הוא נחשף לתינוקות אבל אלו לא פעילויות. מאוד נחמד שיש את האמהות ויש מישהי אחת שיותר נעים לי בחברתה. 

אבל גם המפגש הזה גרם לי לתהות האם שמש לא יתפתח יותר טוב בגן שיהיו לו יותר תינוקות לחקות, כי הן שמו את התינוקות שלהן בגיל חצי שנה, אבל זה לא שאני הולכת להיות איתו לנצח, והוא כן נחשף לתינוקות כמעט כל יום, אני מנסה כל יום, ולמה הוא צריך 5 שעות את זה, שלא לדבר על 8 או יותר שעות... 

גם התחחיל קצת רצון שלי פתאום נזכרתי רגע בחלק ממני שהיה שם תמיד של הלהיות עבור ועם אנשים, בהתנדבויות שהייתי בהן, זה הרים ראש ביום כיפור, שפתאום היה לי הרבה מאוד שקט, אבל ביום יום אין לי באמת צורך או מקום לזה בעיקר עם החורף המתקרב...אבל כמו שאמרתי למישהו אני אוכל תמיד בין אם במסגרת העבודה או עבודה אחרת או התנדבויות גם בעתיד לעשות הכל..הדברים האלה עכשיו לא יחזרו.

משום מה בשני ורביעי אני לא מצליחה להתארגן על הפעילויות אבל אלך לגינה אם לא. זה כל היום להיות עם שמש אבל זה עובר כל כך מהר גם... 

 

ניסינו לטייל אתמול אבל עדיין חם קצת מדי...

בטח כבר כתבתי כבר על זמןאמא המדהים, החלטתי לשריין מקום לאירוע. בגלל הדילמה הזו גם

כי חוץ מזה מרגיש לי שכמעט הכל אני יכולה ועושה יחד איתו, בשבועיים האחרונים גם הלכתי איתו לים, גם מחר אני אלך בבוקר, ואז זה הכי אני.

גם הבריכה זה גם המון עבורי. 

להפגש עם אנשים עד שאנחנו כבר נםגשים לא שווה לי להשאיר אותו בלעדיי בשביל הפעם ב הזה אז אני לוקחת אותו איתי, אם היו לי חברים נורמליים שנפגשים פעם בשבועיים שלושה אז הייתי חושבת על זה. אבל ככה ממש לא דחוף לי. 

לגבי באגס, הוא מאוד עמוס ולומד בערבים ובסופ"שים דבר שגרם לי לתהיות עצמיות על מסלול האהבה שלי... ואין לנו מספיק זמן ובעיקר אין מספיק יוזמה הדדית לביחד. אבל כן יש סוג של.

אבל כן חשבתי על האבסורד שחוץ משעתיים בשבוע גם לא תמיד, לפעמים זה בערב כשהוא ישן,כשאני עושה ספורט,גם בבית. אבל אני לא ממש עוזבת אותו כמעט עבר חודש מאז הפעם האחרונה שעזבתי אותו, וגם כשכן אני משאירה אותו עם אמא שלי או עם באגס אם צריך....

העניין שבאמת אין הרבה שאני לא יכולה לעשות בלעדיו או רוצה לעשות בלעדיו.

זוכרת בשבוע 38 כשיצאנו להצגה זה היה גם מהמקום של כנראה שלא נעשה את זה בכזו תדירות כשיהיה ילד, לא ידעתי שאני לא ארצה לעשות דברים שלא דחופים בלעדיו, או שאני מאוד ארצה. 

אז אין הרבה אין כמעט כלום שאני רוצה לעשות בלעדיו.... בעייתי? כי כמעט הכל אני עושה איתו... 

אני כן רוצה לעשות מסג' לאחרונה נזכרתי שבהריון ממש רציתי מסג' עשיתי פעם אחת בחשש מה מסג' להריונויות, אבל לא הייתי רגועה עם זה, ורק חשבתי שישר אחרי הלידה אני אתפנק במסג' למי היה ראש לזה, אבל עכשיו אני כן רוצה לקבוע תור. אולי באמת אעשה את זה, זה יהיה איזה שעתיים שלוש בלעדיו. 

ואני מסנה לראות אם יש משהו שאני רוצה לצאת לעשות... ולא ממש מוצאת משהו שמושך אותי, יש גם את העניין עם באגס והריחוק מחברים שמקשה על לעשות..אבל בנוסף.

ועולה ביי שאלה כמה זה אבסורד שאולי אם אכניס אותו לקראת גיל שנה פחות או יותר, אז הוא יהיה בלעדיי להרבה זמן יחסית, וזה יהיה בשביל שאני אחזור לעבודה ונכון יש חלק בעבודה שהוא גם עבורי, אבל בשביל עצמי נטו אני לא מוצאת מה אני רוצה לעשות. טוב אולי שמש ולהיות עם שמש הרי אמרתי כבר שזה אגואיסטי להביא ילד והוא מביא לי אושר שאני לא רוצה לחלוק עם אחרים..בטח לא לאורך הרבה שעות כרגע... אבל גם האם זה טוב עבורו שאני בקושי עוזבת אותו ,למרות שהוא רואה את סבתא שלו המון ואת שאר הסבים והסבתות ואבא גם די הרבה וכמו שאמרתי עוד אמהות ותינוקות... אבל עדיין לא מצליחה לפתור את זה, למרות שהכי טוב עם אמא אבל שלא יתרגל אך ורק ואך ורק אליי ולא יתן לי להתאוורר לבד כשארצה.

 

אבל בקרוב מה שאעשה יהיה ללכת למסג' באמת, ומחר ים. ובשישי סושי כנראה, מצחיק איך בהריון ולפני ההריון זה שאסור היה סושי זה היה אישו קצת אבל עכשיו כבר חודשיים לא אכלתי ולא שמתי לב, קצת אחרי ששמש נולד חשבנו לסגור טיסה ליפן ממלכת הסושי אבל ויתרנו על זה מכל מיני סיבות ובסוף יצא טוב שכך.

מה שכן אני רוצה לנסוע לצפון/דרום אבל לא מצליחה להתאפס על זה, גם לא לגמרי ברור לי מה נאכל לעשות שם עכשיו עם שמש, אולי נתחיל מלנסוע לדרום בקרוב יש לנו משפחה שם, וגם לטבע הזה אני מתגעגעת. לטבע ירוק יותר יש יותר קרוב, כמו בירושלים שהיינו בפיקניק בחג הקודם, וקבעתי עם הת"אביבי ואשתו שנפגש גם השבוע באזור. וכשיהיה נעים יותר אולי נסע לכרמל והאזור, אבל כשבאגס הדברים יתאזנו יותר אז נחשוב גם על חופשה אחרת. בינתים ים ופארקים. 

 

שמתי לב שאני מקנאה באנשים שיש להם קבוצות ואנשים שהם בטוח יפגשו איתם, לי אין את זה וזה תמיד היה אישו, והעניין שאני רואה חברים פעם בכמה חודשים אפילו, וכשזה עכשיו עם זוגות ומשפחה זה עוד יותר מכאיב ומתסכל כי אני מקנאה כשאני רואה שאנשים בחבורות ומבאס אותי שלי אין את זה וגם מבאגס לא מגיעה הישועה כי יש לנו שני זוגות חברים רלוונטים שאחד אין כימיה יותר מדי עם האישה והזוג השני פעם באף פעם... 

יש לי 3 זוגות חברים 2 יש ניסינות וחברות ועוד אחת שיכולים להיות רלוונטים אבל נמאס לי להיות זו שיוזמת תמיד גם בחברות ולמרות זאת כן הצעתי ולא ממש קיבלתי פידבק, מצב מבאס ,שגורם לי להעדיף הרבה פעמים את הדברים המשפחתיים כמו הפארק עם המשפחה או הצעות לפעילויות משפחתיות כמו שהיה בשבת, אבל גם חשוב לי שיהיה לי מעגל כלשהו של חברים וקשרים חברתיים, אז נכון אני מכירה עכשיו קצת אנשים חדשים ואולי אני מקווה שאולו גם יהיו חברים, אבל בהרבה מסגרות שהייתי בהן לא יצאו משם חברים שהמשיכו הלאה, גם מבחירה שלי, אבל עדיין זה עצוב לי שאין לי מעגלים כאלה. 

 

בקריאה ממש טוב הצלחתי לסיים ספר וזה כבר משמח אותי ואני רוצה להתחיל ספר חדש, היום אולי או מחר בטוח, בערבים לפעמים כבר אין לי כח לכלום אז רוצה לנצל את היום יותר כשבאגס יכול להיות עם שמש. 

 

בטח היה עוד משהו שרציתי לכתוב אבל שמש כבר ער רבע שעה אז אלך אליו. 

טוב לבוא לכתוב כמו שצריך. אבוא שבוע הבא או עוד שבועיים בגג זה מאוד טוב לי.

אה וכמובן הפודקאסטים והמוזיקה.

נכתב על ידי Jog2019 , 13/10/2019 13:45  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 






© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לJog2019 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Jog2019 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ