לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


6/2019

יושב אני בין סורגים


העולם מלא בפשע אולי פתאום אני ימות אולי מישהו ידרוס אותי עוד 10 דקות או עוד דקה ידקרו אותי. תאמת לא אכפת לי לסבול בחיים העיקר שלא יהיה אותו סבל כל הזמן שיתחלף וככה יהיה מגניב. נגיד שנה להיות בכיסא גלגלים שנה במחלת סרטן שנה בכלא שנה עם לב שבור.
נודר שבנות זה הדבר שמחזיק אותי בחיים בלי חברה שלי היו שמים אותי היום בהוסטל כי הייתי מתפרע עם הנייס גאי.
שאני עם הנייס גאי רק עדן מצליחה להרגיע אותי אפילו כמה פעמים אמא שלי קיבלה ממני מכות של החיים כי לקחתי יותר מדי נייס גאי ונעצרתי כי לא הצליחו להשתלט עליי.
מרגיש כמו אלאדין בסרט טורקי בחיים למדתי שהחיים זה משחק וצריך לשחק טוב בשביל להרוויח. נודר אם לא הייתי נגמל עדן הייתה עוזבת אותי נראה לי. אני ילד מוכה גורל מגיל 10 מעצרים.

נמאס לי מהאבא הדפוק שלי אם הייתי מאמין באלוהים הייתי מתפלל שהוא ידרס. נמאס לי מיזה שהוא כמו חיה. יצאתי כמו החולה הזה השפיע עלי הדפוק הזה. אני והוא בקושי ישנים רק ישנים פעם ביומיים ל3 שעות ואם מנסים להירדם לא מצליחים.
גם סבא פנחס היה בעייתי. כל הגברים מהצד של אבא שלי פצועים בראש.

במשפחה אבא שלי הכי טוב בכדורגל ואבא שלו ז"ל היה הכי טוב בשחמט כי הוא גדל עם רוסים באיזה כפר בילדות שהוא עלה לארץ. סבא פנחס שנפטר ידע רוסית חלק. הוא מרוקאי אבל הוא בילדות שעלה לארץ גדל בכפר עם רוסים. הוא היה אלוף שחמט. בילדות הוא גדל עם רוסים ואז הם עברו למרכז הארץ. מסכן פנחס סבא שלי בילדותו שעלה לארץ הוא היה עני ברמות.

במוזיקה אני טוב. מגיל ההתבגרות ראו שיש לי קול יפה. הייתי שר במסיבות וכאלה. וקריוקי.
מתגעגע לגיל 16 17 שהייתי עושה קריוקי בהפסקות. נודר כל הלב בגעגועים לרגעים שלא יחזרו. אני היחיד במשפחה ששר יפה.
ב20 לחודש שיצאו לחופש שנה שעברה הלכתי לבית ספר שלמדתי בו ראיתי את עדן. ואז לכבוד סוף שנה רצו שאשיר בגלל שזכרו אותי כזמר עשו קריוקי הביאו מקרופון שרתי.
פעם הייתי עושה קריוקי בהפסקות. שנאתי לשיר שרתי כי רציתי להרשים בנות. מגיל קטן הייתי שר יפה. כשהיה קשה הייתי לומד שירים בעל פה ושר ומתחזק. פעם לפני 8 שנים בערך הייתי שר בעל פה תשירים של חיילי הנקמה. אבל כיום אני שר דודו פארוק.
נכתב על ידי מני. , 24/6/2019 06:51  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נרקומן שנגמל ונופל


שאני מעשן נייס אין לי חשק מיני מרגיש נכה מין מרגיש את הפסיכוזה חוזרת נזכר שבגיל 15 אמרתי שלום לשפיות ביי ביי לפסיכוזה. מרגיש שהנייס מדכא.
בגלל הנייס אני בקושי עושה סקס. אם אני עושה זה נדיר בגלל הנייס שהרס לי תחשקים.
בגלל הנייס התחברתי לאתיופים נרקומנים. יש לי חברים אתיופים צעירים שהכרתי בזכות הסמים. הם דואגים לי. לפעמים אני מביא להם כסף מתנה. כשאני שלם עם זה אני לפעמים מביא להם 500 שקל כי אני מעריך אותם. שאני מעריך מישהו אני מביא לו משהו משלי בשביל להיות לא מניאק.
הרבה הצילו אותי. ועזרו. האתיופים דאגו לי לסמים. גם הסודנים.
בנוגע לסבא אני זר לביולוגיה. בנוגע לאמא אני זר לרחם.
הסמים זה דבר זר לחנונים ולנרקומנים זה שכן.
נייס זה מתעתע. גויינט זה משגע. שלום לשפיות נעים מאוד פסיכוזה.
אני צועד אל המחר זה לא נגמר.
ראיתי טונות של ירוק ואוטובוס של אגד. ראיתי עשבים ומחלות קשות. ראיתי אנשים מתים מכוחותיו של הסם.
נכתב על ידי מני. , 23/6/2019 09:55  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מני יאכל 10 כמוך אחי


אני קמצן מעדיף ימית 2000 מלטוס.

אף פעם לא הייתי בקייטנה. ההורים תמיד בכל החיים הרגילו אותי לצאת עם חברים בחופש. ההורים שלי עבדו ואני הייתי עם חברים בנות מסיבות. ורק לפעמים אבא היה טס איתי.

אבא שלי בן 50 נראה לי כי הוא נולד בשנת 69. אבל הוא נראה 40. או 45. והוא פעם היה עם תלתלים ואז עשה איתי קרחת ומאז כל שבועיים אני והוא הולכים לספר לעשות קרחת. הוא משוגע לפעמים הוא צועק על אמא שלי ומקלל ואומר חבל התחתנו וכאלה ואז שהוא נרגע הוא מבקש סליחה מנשק אותה ומחבק ומזמין לבית מגשים פיצה ומביא תחברים ועושה קריוקי כדי לשכוח שהוא היה עצבני.

אני השיא שלי בכלא היה שבוע. ובמעצר בית השיא זה חודש. בואו נגיד שהייתי חולה נפש אלים נרקומן וזבל של בחור.

פעם הייתי מכור לעישונים הייתי מעשן מלא והייתי נשאר בלי כסף ושהייתי בא לחברים הייתי בא בטראמפים ומשקר שבאתי במונית. אני כיום לא עני. שמח שנגמלתי מהעישונים האלה. לפעמים בא לי לעשן ואני עוד שניה נופל. לפעמים אני אצל חברים והם מביאים לי לעשן אז זה לא נחשב כי הם הביאו העיקר לא קניתי.

אני מתבייש בעצמי כל פעם אני בדוכן של הפייס מגרד ונודר באלוהים כל יום אני נודר שמה באלוהים שאני יזכה במלא כסף ובסוף יוצא שהרווחתי גג כמה מאות ואז מתעצבן ומקלל וכל היום מקלל ומקלל חוץ מאת עדן כי אני מפחד שהיא תלך ממני בגלל שיש לי חרדות מיזה

נכתב על ידי מני. , 22/6/2019 11:34  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  מני.

בן: 19





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למני. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מני. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ