לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עיפרון ומחק



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


6/2019


אני יושבת במשהו שהוא הכלאה בין מרכז מסחרי לקניון, 8 וחצי בערב, יש מוזיקה ואורות, רוב החנויות כבר סגורות ואין אנשים שמתסובבים, אני שומעת את המכונת ניקוי או שטיפה מהקומה למטה, ואני יושבת על ספסל שלא ברור אם הוא באמת ספסל ומחכה לנס.

 

זה ממש התחלה של סיפור שסופו טוב.

בדרך כלל בשלב הזה, מגיע מישהו או משהו ששואב את גיבור הסיפור למשהו מעניין.

אני יושבת כאן ואני יודעת שהאדם היחיד שייגש אלי זה המאבטח או המנקה כשהם יגידו שהמקום נסגר.

ואני יודעת שמכאן עד לדרך לדירה אלך ולא יקרה כלום,ואז אגיע לדירה, השותפה החופרת- תחפור לי. ואז אסתגר בחדר שלי ואתפלל שאצליח לשרוד את השיעמום של עוד לילה שאני לא יכולה לישון.

 

ולא אני לא הופכת לערפד, החושים או הבריאות שלי לא משתפרת בשום דרך, אין לי תאווה מוזרה לדם או רגישות לשמש.

 

הלוואי שהייתה באמת מציאות פנטסטית מקבילה, הלוואי שהייתי מצליחה לעבור לשם, הלוואי שבמציאות הזאת הייתי מקבלת את הגוף של האני, באותה מציאות ועושה דברים מדהימים, נלחמת, לומדת, פוגשת, מגלה. 

 

נכתב על ידי וורדס , 23/6/2019 19:30  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  וורדס

מין: נקבה




הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לוורדס אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על וורדס ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ