לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

stupid masks



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


4/2019


איכס, די כבר. 

אני נעה בין נתינה עצמית, לשנאה עצמית, לכעס, לתסכול, לדיכאון, ושוב לרגע יחיד של אושר, ושוב לדיכאון ורצון לבכות וייאוש שלוקח ממני את כל הכוחות ורק רוצה לברוח מעצמי אל מקום שבו אני לא אני ואני רק רוצה לצרוח בקול גדול ולהגיד לו שאני מתגעגעת ושאני בכלל לא יודעת למה ואז ללכת לקצה השני של העולם כי אולי שם אצליח לברוח ממני, אבל וואלה הצל לא משחרר, אז אולי מתחת למים עדיף לי להשאר, ואז אני נזכרת שמי המלח צורבות לי את העיניים, גם מבלי להיות במים ואני מבינה שאין לי לאן ללכת. 
אולי לירח בהזדמנות אחרת. 
אבל בינתיים.. 

נשאר בעיר הזאת. 
בשכונה הזאת. 
בבית הזה. 
בחדר הזה. 

מתי יגיעו הדמעות? 

צריכה שמישהו- משהו ישחרר אותי מההדבקות הזאת? 
משהו.. שיחזיר. אותי. לחיים. 

מתי? 
אם? 
בכלל
נכתב על ידי , 22/4/2019 18:52  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אני רוצה להשתמש בריחוק הזה, בזמן הזה- כדי לאהוב את עצמי. 
כדי להנות מעצמי. 
בא לי להרגיש נשית. 
בא לי להרגיש סקסית. 
בא לי לחשוב, ולכתוב, ולשיר ולממש את עצמי, ולעשות דברים שיפתחו אותי, ויקדמו אותי. 
בא לי להנות ממי שאני. 

זה רגע אחד. 

ואז ברגע השני אני רק רוצה לבכות, ואני מרגישה ייאוש, ודיכאון, וגעגוע, ופחד, ותסכול וכעס, ואבידה, ואבדון, ורצון, ואהבה למשהו שלא קיים ולא יהיה קיים וכעס על עצמי וקושי עצום להוציא את עצמי מההרגשה הזאת ומהמצב הזה. 
ופחד- אני מפחדת להשאר במצב הזה. 
אני מפחדת שהעשרה ימים הבאים יהיו של דיכאון ובכי וייאוש וריקנות שיכולה למלא את כל הימים והאוקיינוסים שקיימים הן בגלקסיה הזאת והן באחרות אי שם. 

אני רוצה להיות מאושרת. 
ולהיות מסוגלת להיות מאושרת גם בלעדיך. 

מי הוא בכלל? 

כלום בחיי. 

אז למה אני בכלל מתגעגעת ? 

כוסעמממקקק. 

אל תספרו לו. 

אני אפילו לא בטוחה שזה אמיתי. 
נכתב על ידי , 21/4/2019 16:36  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אני רואה אותה בעיני רוחי 
כה חשופה
מתבוננת ברצפה
לא מסוגלת להתיק עיניה 
מהמשבצות המחוספסות 
אדומות
כמו שיערה
צבועות בכאב וביופי 
מחביאות בתוכן
את צעדי האמת 
שהלכו להם לשחק 
השאירו אותה 
ואותי 
לבדנו. 

היא לאט לאט 
מעזה להרים מבט 
אני מנסה להפך בלתי נראית 
שלא תברח ממני 
פטמותיה זקורות 
נראה שקר לה 
למרות ליל הקיץ החמים 
עורה הכהה מביט בי 
מתגרה בי 
מחכה שאעשה צעד. 
אני רק רוצה לחבק אותה. 
אך לפני שמבטינו מצטלבים, 
מבטה שוב בורח
ואני נותרת לבדי. 
היא לבדה גם כן. 
היא לא מבחינה בי יותר. 
אני אינני שם. 
והיא איננה פה. 

בשני יקומים מקבילים 
אנו מתקיימות
כמהות אחת 
אל השנייה 
היין אל היאנג
והיאנג אל היין

תתני בי כוח. 
להמשיך ולחכות. 
עד שאשוב אליך, יקירתי. 
עד שאשוב אליי. 

נכתב על ידי , 20/4/2019 23:16  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי: 

בת: 20

תמונה





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לher44 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על her44 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ