לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


11/2019


יש לי סיפור לידה(;

 

אכתוב אותו בזמני הפנוי..

 

היא יצאה!

נכתב על ידי Memee , 10/11/2019 23:20  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




זהו. יש לי אורח קבוע במיטה. קוראים לו יאוש.

והוא עולה לישון איתי בכל לילה (או צהריים) וקם איתי כל בוקר.

ממש נותן לי יד וכאילו אומר לי "יאלה קומי יכבדה, צריך להמשיך ליום הבא"

ואני מקשיבה לו, וקמה שוב. בקושי. נאחזת במיטה ובכל מה שסביבה.

ולא מאמינה ששוב עבר לו לילה רגיל בלי כלום.

 

לפעמים מרגיש לי שכבר אין לי כוחות נפש ללדת ואולי היא פשוט תשאר שם לנצח.

הבוקר לפני שהוא הלך לתפילה היתי לגמרי שבורה, וזה אחרי שבלילה היו לי צירים או כאבים או מה שלא יהיה והכל נגמר.

אמרתי לו שאולי הגוף שלי לא מצליח לפתח לידה.

ופה מתחיל הלחץ של מה יהיה.. כי אין אצלי הרבה אופציות ואת האופציות שיש אני לא מסוגלת לדמיין על עצמי.

אז ניסיתי להתחזק היום באמונה וביטחון מאשר לשקוע במחשבות מפחידות...

וזה לא עזר.

אני שוב במיטה בדיכאון. מציאות. דיכאון.

מחר אני ממש לא הולכת לביקורת כי הרופא היחיד ששומר עלי נמצא איתי תמיד. אולי בהמשך השבוע אלך לעשות השתדלות אחת.. אולי.

 

בינתיים אני פה. סוחבת. את כל גופי וגופה גם יחד.

ומדמיינת את הרגע של אחרי.

הרגע שבו אני מתחילה דיאטה!!!!

(;

נכתב על ידי Memee , 9/11/2019 20:40  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




עוד בוקר. 6:45 השעון מצלצל. ואני מנסה להרגיש את עצמי שוב.

כלום. לא צירים. לא ירידת מים. פשוט לילה נחמד שעבר לו.

לא מבינה איך הגעתי עד כאן. אף אחד מהם לא נשאר בתוכי כל כך הרבה זמן. ובגלל זה פשוט ציפיתי להיות אחרי.

אתמול עשיתי אמבטיה רותחת. וקראתי בערב את כל הספר תהילים. לא שאני באמת עושה דברים כדי שיקרו לי דברים שאני רוצה, אבל מנסה להרגע..

אני עייפה כל היום. וישנה כל רגע אפשרי. הוא מבין אותי ומנסה לתת לי את הזמן שלי.

הן מתקשרות ולא מבינות איך אני עוד לא אחרי. ואני מסבירה להן שגם אני לא.

והימים עוברים. והשעות עוברות. ולפעמים נדמה לי שהיא לעולם לא תצא.

ומה שהכי מפחיד אותי זה, שאין שום דרך להוציא אותה, רק היא יכולה להוציא את עצמה.... ואם היא לא תעשה את זה... אם היא לא תעשה את זה, אני לא רוצה אפילו לחשוב מה יקרה.

אם יצטרכו לחתוך אותי שוב. אם אצטרך לשכב שם לבד רועדת. ובסוף להעמד בכוח ולראות את כל הדם זורם לי מהגוף. אם אצטרך לעבור שוב את הסבל ההוא... אני באמת לא יודעת מה יהיה המצב הנפשי שלי אחרי זה.

ורק מלחשוב על זה, נהיה לי רע ואני בוכה.

אז אני מקווה לטוב. ומתפללת שיעבור כבר.

כי הלחץ הזה רק עושה רע.

 

נכתב על ידי Memee , 6/11/2019 08:01  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי:  Memee





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMemee אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Memee ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ