לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

נגיעות, מחשבות ומסקנות.

מנסה להתעלם מחוסר בניסיון חיים ולהבין מה המטרה של הכל.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

2/2019

006


אפשר להבין מהדממה מה ניסית להגיד, לא כמו בעבר. 


אצבעות קרות, כאלה שאמרו הכל-


מתקרבות לאגפי גופי, מלמדות אותי דבר או שניים.


אני משרבבת ראשי מעל כתפך. 


קור האצבעות חודר לעצמותיי, מקפיא את הרגע.


היום היה חמים.


געגוע שנזנח לשווא. 



 

נכתב על ידי , 22/2/2019 12:18   בקטגוריות מחשבות  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



005


מתחבטת בעצבות שמגששת ובאה. 

זאת מלטפת כרוח ומתגברת לסופה ושואבת פנימה.

טובת מזג ונעימת הליכות, עוטפת אותי ברגיעה.

שיויתי לנגד עיני תקרה מלאת כוכבים, נרדמתי.

 

הכל נופל למקום.

הכל נופל במקום להסתדר. 

נכתב על ידי , 18/2/2019 20:06   בקטגוריות מחשבות  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



004


לו גיליתי רשימות ליבך.

לו הסתכלתי על תזוזות הטבע.

לו כל החלקים נראו מתאימים.

לו הרעש היה נעים לאוזן.

לו שידרתי על אותו התדר של עצמי.

לו המצלמה היתה מכוונת לכיוון ההפוך.

רק העמדתי פנים 

שלו כל זה יקרה

בדרך פלא

משהו ירגיש שלם.

 

 

נכתב על ידי , 17/2/2019 22:41   בקטגוריות מחשבות  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



003


נותרו לי רגעים בודדים, אני שומעת צלילי מתכות כסופות מתנגשות זו בזו.


שמעתי קול טפטוף גשם, אני מחליטה לקום מהתרדמת אליה נכנסתי.


קמתי מהספסל והמשכתי במסע, אני פותחת את העינים באיטיות.


פתחתי דלת כניסה לבניין שראיתי, אני עולה מהר מידי וגוררת אחרים מטה.


עליתי במדרגות וגררתי אחרי שובל של בדים, אני מרגישה התעלות רוחנית.


הרגשתי את הרוח חולפת מעל ראשי, אני צועדת אל הלא נודע.


צעדתי קדימה והסתכלתי למטה, אני לא יודעת מה עליי לעשות.


לא ידעתי היכן לעצור וקפצתי.


ברגעים הבודדים בהם ריחפתי באוויר, שמעתי צלילים כסופים.

נכתב על ידי , 14/2/2019 14:54   בקטגוריות מחשבות  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



002


מרוב ששמעתי את התקליט הזה, ידוע לי בדיוק באיזה חלק יש שריטה.


אני לא מצליחה להקשיב לשיר וחושבת על השריטה ועל כך שאצליח לזהות אותה שנייה לפני שתגיע.


בסופו של דבר, אנחנו חיים בזמן בו הכל קורה מהר ואין סבלנות ,


אז החלטתי שאין טעם שאבזבז את הזמן בהמתנה לשריטה והלכתי למטבח להכין חביתה. 


בדיוק ברגע בו חזרתי לסלון עם החביתה, השריטה הגיעה והשיר קפץ פתאום. 


העולם קפא לרגע ולאחר מכן יכולתי לשכוח לגמרי מהדבר המינורי הזה. 


אין לי סבלנות לשבת ולשמוע תקליט. לבנות קשרים חדשים. לצייר טיוטה לפני הציור האמיתי. 


תמיד בחיפוש אחרי הדבר המרגש הבא, כי בכל יום מסובך יותר לעניין אותי.


בימים אלה מעניין אותי לכתוב כאן בלי שמץ של מושג אם מישהו קורא את הדברים.


לשבת מול המחשב ליד החברים הטובים שלי ולכתוב את העולה לראשי בלי לחשוב יותר מידי. וואו, זה ללא ספק עושה לי טוב.


 


 

נכתב על ידי , 13/2/2019 19:48   בקטגוריות מחשבות  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



001


דלת הכניסה למוח שלי מקולקלת. היא פתוחה לכל מי
שמעוניין בכך ואין לי שליטה, נכנסים אנשים שאינם רצויים כלל, אומרים שלום לכולם
ומתיישבים. לוחצים על כפתורים שנמצאים שם, כפתורים שכבר נלחצו. כאשר אני מבקשת מהם
לעזוב בנימוס- הם מזהים בקולי הרהור וחוסר בטחון. האורחים האלה שמחליטים להישאר
למרות הבקשה, ערכו שינוי במוחי. הם שינו מעט את צורת החשיבה שלי בכדי שתתאים
לתפיסת העולם שלהם. גרמו לי לחוש שנאה כלפיהם, כדי שאדע שבאמת אכפת לי מהם. נבנתה מערכת יחסים מוזרה ביני לבין הדמויות שאינן מודעות לעצם הימצאן פה ובכל זאת, נעלתי אותם בפנים ושיקרתי לעצמי שהדלת מקולקלת.




 


 

נכתב על ידי , 13/2/2019 14:12   בקטגוריות מחשבות  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



התחלה


שני אנשים מדברים באותו זמן, ובכל זאת אחד דיבר קודם.

כשהיית קטנה התחמקת ככה מויכוחים ואמרת שהילדה השנייה התחילה.

אולי את צדקת, וכל המבוגרים שאמרו לך ששתיכן אחראיות באותה המידה, דיקלמו משפט ששגור בפיהם מהיום בו שמעו אותו לראשונה.

משהו בהתחלה, בהתחלה של החיים, של ריב או של בלוג באינטרנט. כל-כך שברירי וגם כל-כך מקורי.

מצפה בכליון עיניים לקטע הבא, ובנתיים- סוף.

נכתב על ידי , 12/2/2019 15:05   בקטגוריות מחשבות  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי: 

בת: 17




הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , יצירתיות , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לBlueSpottedTail אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על BlueSpottedTail ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ