לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


4/2019

חירות


רצוני לצאת לחופשי
משעבוד פה ולב
כמו עבד נרצע, נותרתי על מקומי
כל אזני נקבים נקבים
והלחישות הטובות נוזלות - מתנדפות דרכם
בין מצווה והחמצה
לחושך ולמרור
ייחלתי לסיום ההלקאה (העצמית)
 ופתאום כרעמסס נדמה לי הכל
ערי מסכנות לתאוות

יוצאת לחופשי לפחות ברוחי
ויחד איתי, כמטלטליי
אישי ועוללי
טרם אחמיץ את היופי
את החום, את השובע והשמחות.

נכתב על ידי , 18/4/2019 18:39  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שומקום


הרבה זמן לא יצאתי לשומקום.
היום עשיתי את זה
לקחתי את הרכב ונסעתי לשומקום.
אל תשאלו אותי לאן כי אני לא זוכרת, פשוט נסעתי
בלי מטרה מוגדרת אבל עם רצון להחליף אנרגיה.
התקופה האחרונה התישה אותי, שאבה ממני כל טיפת חיות וכח.
דווקא בתקופה הזו הרגשתי לבד מאד. 
יש משהו מאד מתסכל לדעת שדווקא ברגעים בהם אתה נזקק, אין לך במי להיעזר. 
נסעתי לי עם עצמי ודמעתי כמו סיר חלב רותח. הכל עלה על גדות, וגלש ללא הפסק.
רציתי להיות לבד. הכי לבד שבעולם אבל מה לעשות שהעולם הזה לא מתאים לאישה בלילה לבד. אז רק נסעתי.לשומקום.

לשם שינוי לא רצתי להספיק משהו ונהניתי מלבזבז את הזמן במודע,לעצמי, בלי שום רעשי רקע מסביב. רק מוזיקה חרישית (וצפירה של נהג מונית חסר סבלנות(שלא לומר שביל) שציפה שאסע בכתום והמשיך לצפצף גם כשהתחלף לאדום)
לא תיארתי לעצמי שהלילה השכונתי כל כך מואר, ביקשתי לעצמי פינה חשוכה לבד, להתבודד עם עצמי.ולא מצאתי.
לצערי התכנון האורבני הנוכחי לא מאפשר לי את החוויה הזו, בשביל זה אני צריכה להרחיק נדוד ליער או חורשה מפוקפקת. ועדיין לא נטרפה דעתי עד כדי כך.
(אם) אהיה מתכננת ערים מדופלמת אני אדאג לייצר פינות חשוכות לנשים שבורות.

אם אהיה משהו בעולם הזה הלוואי ותיזכר לי השמחה ולא העלטה הזו שאני מניחה פה בשלווה מעושה.

נכתב על ידי , 8/4/2019 21:29  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עיגולים שחורים במקום עיניים


שמישהו ילחץ רגע על כפתור עצור
אני לא עומדת בקצב
נחנקת תחת ריבית פיגורים
ומפעיל חמש מכונות בסבב
שלוש שעות של אפיה ובישולים
בלי עצירה אחת
החודשים האלו אינטנסיביים, אולי הכי שידעתי מעודי
ויש לי אחריות כלפי כולם, אי אפשר סתם לעצור
יש לי עיגולים שחורים במקום עיניים
ורגשות מודחקים, קבורים כמו סרקופגים

שבת מקור הברכה- אם לא היא, בוודאי עוד הייתי עובדת ונגמרת...

נכתב על ידי , 5/4/2019 12:56  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי: 

מין: נקבה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנחלה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נחלה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ