לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

תועה



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


11/2018

אז מה עכשיו


להגיד שאני מאוהבת בו?

שהוא נכנס לחלל ריק שלא היה מלא מעולם?

אולי.

 

משהו מוזר ומסקרן קרה לי שם איתו. אני באמת לא יודעת אם הייתה שם הדדיות, אם גם אותו זה גמר כמו שזה גמר אותי. 

 

היה משהו בפתיחות שאפשר לו להיכנס. אני חושבת שכמו שאני פתחתי לו הדלת הוא ידע להיכנס, בלי לשפוט, בלי לפגוע, בלי להעליב. בעדינות לדלג בין הרגעים השמחים, העצובים, הקשים, החדשים, המאתגרים, המפחידים והמצחיקים בחיים שלי. הוא נתן לי להרגיש שאני כל העולם.

 

אני לא יכולה להיפרד ממנו, אני ממש רוצה ופשוט לא מצליחה. אני מתה להכיר גבר שאולי להיות מי שאני לידו, שיהיה מספיק חכם ושנון לדעת להכיל אותו. אני מתה למלא את החלל שנשאר לי אחריו.

 

מצד שני אני לא מפסיקה לטחון - מה עובר עליו? ובמבט לאחור הוא מעולם לא שיתף מה עובר עליו, אולי לפחות לא באותה מסה כמוני. מה זה אומר? שהוא כן שמר על מרחק בטחון? שזה לא באופי שלו? למה זה בכלל אכפת לי? שזה כן פיצה בחינם או לא?? 

למה אני בכלל צריכה לדעת?

 

אני יודעת שעובר עליו משהו. אני יודעת את זה. גם בבית שלו. מסלול החיים שלו קורא לו, החיים שלו ממשיכים ודורשים את תשומת הלב והזמן שלו, נראה שהוא מתמסר אליהם. לעזאזל, הייתי רוצה להגיד שהוא סובל.

 

אבל חוץ מהבית קורה עוד משהו. חזרנו לדבר, לא באותה עצימות אבל חזרנו. ומשהו מפעם חזר גם כן.

נכתב על ידי , 22/11/2018 02:46  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



איפה הכל התחיל


אני לא מצליחה להבין את זה.. כאילו זה מאוד ברור שאחרי 8 שנים עם אותו גבר פתאום התאבון יפתח למשהו חדש אבל הכל קורה כל כך מהר שהתמונות חולפות מהר בלי שאפשר להבחין בפרטים בכל תמונה

 

נפרדנו התגרשנו ואז התחיל רומן במשרד ונגמר. נגמר כי אני רציתי יותר ולא היה במקום שיהיה יותר. אז הכל נראה מאוד רציונאלי וברור ועכשיו אני פשוט כל כך מחוברת אליו שזה כאילו רוקנו את נוזל עמוד השידרה שלי. אני רק רוצה לדעת אם זה ככה גם בשבילו או שזה פשוט היה פיצה בחינם שהגיעה למפתן דלתו. אם לפעמים הוא חושב על מה היה אם, או שהכל מסתכם עבורו רק בסקס.

 

אז לפני 8 שנים הכרתי בחור חמוד, שמשהו בו לא נראה לי. ומשהו בו גם לא נראה למשפחה שלי. אבל הוא היה חמוד וטוב לב אז המשכנו. ולאורך כל השנים משהו היה לא נראה לי. ואז עוד משהו ועוד משהו. ומרוב דברים כבר לא יכלתי לשאת את הדיסוננס בין האדם שרציתי לראות למה שהוא היה, אז כיביתי את מערכת האזעקה, גם ככה כשהנורה האדומה מהבהבת יותר מידי מידי זמן מתעלמים ממנה. והתחתנתי איתו, והבטחתי לעצמי שלא משנה מה אני אלחם בשביל שיהיה טוב. ונלחמתי עם הסכין בין השיניים, עם כל העולם. ובסוף גם איתו. ובסוף גם עם עצמי. עד שנשברתי ולא יכלתי עוד.

 

מכירים את "לי זה לא יקרה" ? יותר מזה, אני באמת חשבתי שבכלל אין לו סיכוי. לא בגלל האישה בבית או הילדים, בקטע של הבחור לא בליגה שלי. מה לי ולשמנמן לא מטופח? אז הורדתי מחסומים, כי עם גבר שאין לו סיכוי אין צורך לשמור על מרחק בטחון. נפתחתי אליו והכנסתי אותו לעולם שלי. וככל שעבר הזמן גיליתי כמה הפתיחות הזאת עושה לי טוב. ממש טוב. בקטע של פתאום הכל מסתדר בחיים. הגירושים לא הפילו אותי מהמיטה, העבודה לא הייתה קשה ואפילו גם קצת מספקת. הרגשתי מלאה בבטחון עצמי שנלקח ממני לפני הרבה זמן. הייתי מאושרת, להיות מי שאני רוצה להיות בחברתו. באמת להיות אני. כל כך עשה לי טוב שהייתי חכמה להבין שזה צריך להיפסק.

 

ומאז הלכתי לאיבוד

נכתב על ידי , 22/11/2018 02:44  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי: 




הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 30 פלוס , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לCatInBoots אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על CatInBoots ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ