לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סיכום החיים עד עכשיו




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2019    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
2425262728  




הוסף מסר

2/2019

something stupid


לפני כמה חודשים פגשתי מישהו שלמד איתי בתיכון, זאת הייתה פגישה חצי בנאלית שכזאת. והשיחה הייתה די מאולצת וצפויה. הוא שאל מה שלומי ואני לשלומו וסיפרנו מה אנחנו עושים היום והוא אמר שהוא תכף משתחרר ושהוא הולך לעבור למקום שבו אני גרה, ממש לאותה שכונה.
והשיחת חולין הזאת שנמשכה לא יותר מחמש דקות, המשיכה ללוות אותי למשך כל אותו יום.
הבחור הזה החזיר אותי אחורה בזמן והכניס אותי להתקף נוסטלגיה משגע ומטריף, נזכרתי בחוויות מהתיכון שנשכחו ממני והרגשתי איך עם כל זיכרון שעולה בי צפים עוד שניים לפחות, ככה שיצאתי מאוד נרגשת מהמפגש בינינו.

ולאחרונה מאותה פגישה תמימה, הבחור הזה באופן מאוד מפתיע ולא צפוי בכלל נכנס לי לחיים ומאז יוצא לי לפגוש אותו לפחות פעם בשבוע.
ולמה זה ככ מפתיע? כי דבר ראשון הוא גדול ממני בארבע שנים ולרוב לא קורה אצלי חיבור עם הפרש כזה בגילאים וגם כי בתיכון הוא היה מעין דבר בלתי מושג, מעט מסתורי כזה ושקט ולא בדיוק במרכז העניינים וסביר להניח שזה גם חלק מהסיבה שחצי מהבנות בשכבה שלי פינטזו עליו..


בכל אופן מאדם שהכרתי פעם בשם ובפנים הוא לאט לאט הפך לחלק די גדול מהחיים שלי
בחודשים הראשונים נתקלתי בו מידי פעם במרכז העיר עד שהוא חצי הצטרף לתוך החבורה שלנו 
ובהתחלה ממש שמחתי, כי בבית ספר שלי יש מעין כלל כזה שמחייב אותך לסגוד לבוגרים ממך. וחוץ מזה הוא מאוד מאוד כובש. הוא יודע מה להגיד ומתי להגיד ואיך להגיד ואתה פשוט נשאר לעמוד מולו חסר אונים בלי יכולת להסיר ממנו את תשומת הלב שלך וכמובן שהוא שירת ביחידה מגניבה בצבא, והוא אוהב לטייל, והוא מצחיק בקטע לא נורמלי ומה לא???

שבוע שעבר בזמן שאכלנו כולנו ארוחת ערב שמתי לב שאני פשוט בוהה בו, ופתאום כך באמצע יום בהיר הבנתי שאני נפלתי ונפלתי חזק.
לא יודעת אם זאת אהבה או סתם קראש תמים שיחלוף לו וזה גם למען האמת לא משנה ככ כי אני בלי קשר מאוד לא מרוצה מהעניין הזה.
בנים כמוהו פשוט הופכים אותי למישהי אחרת, אני מתחילה להיות ביישנית, ואני מצחקקת מכל דבר, והלחיים שלי תמיד סמוקות, ואני מגמגמת, וכל ניסיון נואש שלי להיות מושכת נגמר בי עושה פדיחות.
חלק מהחברים שלי אומרים לי שאני חמודה אבל אני פשוט הכי מגוחכת ופתטית בעולם

 

ואני כבר בעולמי חולמת עליו חלומות וחושבת עליו ומפתחת ציפיות..

ורק באלי לעמוד על פסגה גבוהה ולצעוק וביחד עם הצעקה שלי ייצאו החוצה גם כל הרגשות והמחשבות והכאב ראש שהוא עושה לי ויעברו להם הלאה למקום אחר, למישהי אחרת שאולי היא תדע איך להתמודד איתם ואולי לה ייצא מזה משהו טוב, אולי היא לא תפחד כמוני לעשות צעד ואולי היא תמצא ככה את מי שהוא שלה

נכתב על ידי zoley , 21/2/2019 19:27  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עפיפונים


ככל שהימים עוברים אני מבינה יותר ויותר דברים בנוגע לעצמי.



זה כאילו שאני מגלה את עצמי פתאום,
אני חושבת שהרבה זמן חייתי את החיים דרך מסך ערפל שכזה.



כשנגמרה שנת הלימודים, התפוצצו לי הרבה דברים, דברים שידעתי או לפחות חשבתי שאני יודעת.
הבועה של התיכון היפהפייה והקסום שלי התפוצצה לה,
וההתפוצצות לקחה עימה הרבה דברים.



אני מרגישה שבימים האלה ממש אני לומדת להכיר את עצמי בצורה שלא ידעתי לפני, פתאום הפכתי להיות אדם מאוד מוגדר, גם בעיניי וגם בעיניי הסובבים אותי.
וזה מוזר לי כי פעם לא הייתי כזאת בכלל, פעם פשוט הייתי, הסתובבתי לי בעולם, מבלי לשאול שאלות, מבלי להתעמק בשום דבר, מבלי לדרוש ומבלי להבין באמת. 
מבלי לחוות חוויות ומבלי לחיות!!!



דברים קרו, אירועים התרחשו, טיולים, מסיבות, ימי הולדת, סופשים בים, סופשים בפנימייה, לימודים, בגרויות, סיום י"ב, אהבות ושיברוני לב והכל ככה עבר מולי..
החיים היו לי כמו סרט נע שבו אני צופה מהצד, מרחפת לי בשמיים, מסתכלת על הכל מבחוץ
כמו עפיפון




היום אני יכולה להעיד על עצמי שאני אחרת
באמת מאוד השתניתי בשנתיים האלה



ועכשיו הפכתי להיות אדם, בת אדם שלמה
אני מרגישה שאני מכירה את עצמי 
ואני חייבת להגיד שאני מאוד אוהבת אותי


וזה הדבר הכי משמח בכל העניין הזה.

 

אבל קצת מתגעגעת למי שהייתי פעם
כי אז גם הכל היה פשוט

פשוט 
נקי
צלול
ויפה..

 

נכתב על ידי zoley , 21/2/2019 17:03  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חוזר ועולה שם


אני מרגישה שאני פורחת.

 

אני מרגישה שאני פרח קטן וחדש בתוך מרבד שלם של פרחים חדשים וישנים.

 

אני מרגישה שאני ציפור שמסתובבת לה, תופסת תרמיקה לאן שתרצה, נותנת לרוח לקחת אותי למקומות טובים, מקומות חמים.

 

אני מרגישה שאני סירה, בלב ים כחול, נותנת לגלים ולחבריי הדגים להוביל אותי לימים קסומים מלאים באלמוגים.

 

אני מרגישה שאני מרגישה רגשות טובים וחמים ושמחים

אני מרגישה שאני אוהבת 

מרגישה שאני צוחקת 

שאני לאט לאט הופכת להיות שלמה

 

אבל לצערי במקום להבין שטוב, במקום להאמין שטוב 

אני רק מכינה את עצמי לנפילה

לרגע שזה ישתנה

ואולי זה דווקא לא חייב להשתנות 

אולי לא תגיע נפילה גדולה

אולי יבואו להן מעידות קטנות בדרך

אולי יבואו מדרגות קשות לטיפוס 

אולי אצטרך להתמודד עם מצוק אימתני וצלול, 

אבל אני חייבת להבין שכעת יש בי את הכוחות בפנים להתמודד עם דברים כאלו. 

 

החיים הם 10% מציאות ו90% הגישה שלנו.

נכתב על ידי zoley , 12/2/2019 20:03  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  zoley

בת: 20




327
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לzoley אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על zoley ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ