לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


לנסות להעריך את החיים לחיוב או לשלילה, זה לעסוק באבחנות שלעולם אין בכוחן להיות אמיתיות


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


3/2019


כולם עוטים מסכות היום ואני משיל עורי.

אך לא כנחש, אלא כברתולמאוס הקדוש.

מה היא השינה הטורפת שבולעת את הגוף ופוערת בו תהום אשר נושר החולם בתוכה ויבלעו כל חלומותיו אל שחור?

זוהי שינת עבי העור והחולמים בהקיץ

שינתו של ברתולמאוס חטופה, שכן, רקמותיו צווחות ובוערות תמיד.

פעם חלם שיש לו עור כאחד האדם, התעורר מבועת ומסויט ונפלה דמעה ברותחין ופגעה ברקמתו הבוערת.

הכל אפשרי אם נוהגים באהבה גדולה. יש רק לאהוב כדי לאהוב, אולי עדיף לא לעשות דבר חוץ מלהרגיש בעצמתיות ומבפנים.  להתרגש ולגרש רגשות החוצה מוביל אנשים לשכרון וזילות שוק הבשרים המבולבל, מה אעשה. עלי להצדיק את קיומי בעיני קיומי כדי להרגיש קיים. אין לי קיום אם לא אדע על פה את מה שעל ליבי. ליבי חתם חוזה ולא יפר אותו אלא בהפסקתו הגנרלית האינסופית. 

 

אס מוס זיין sfz 

אס מוס זיין sfz 

אס מוס זיין sfz 

אס מוס זיין sfz  

אס מוס זיין sfz 

אס מוס זיין sfz 

אס מוס זיין sfz 

 

השעות הארוכות יהיו שוות את הרגעים הקטנים.

נכתב על ידי , 21/3/2019 22:50  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




ניתצים משבי הבזלת על מכרותיו הנידחים.

לא יחסרו טיפה וצוריו ינקרו, בין המיצרים לא תשמע שוועתו.

גורו ממני וסעו פחדנים, בילדותיות יש חמלה

ובילד תום והתחלה חדשה וגלגל המסתובב מעצמו

ומי מניע את גלגלי הלבה אם לא הצוציק השכונתי?

המשחק מתחיל היכן שנגמר, ייתכן שמעולם לא היה שם 

ויש שיגידו שהיה שם מעולם.

תמיד הפליאה אותי הבחירה "בראשית ברא אלוהים"

כאילו התנך כותב על עצמו ברטרוספקטיבה, הראשית קדמה לבריאה והיא אינסופית. הראשית מתחדשת כל הזמן שכן, היא חלק מבריאה מתמשכת. 

אלוהים רק עזר. בראשית ברא את אלוהים! שמים וארץ! והארץ הייתה תהו ויהוה. 

אלוהים מת

וכל שנותר זה להחיות אותו בצניעות,

אך לא יקרא בשם אם כי יתהווה.

נכתב על ידי , 19/3/2019 22:58  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





החלטתי להמשיך לכתוב כאן באותנטיות ולא משנה מי קורא.


שינוי קטן יכול לחולל הרבה שינויים לא צפויים.



יש א'. יש סודות שגילו לי ולא אגלה לעולם, יש ברי קופר??? יש לקחים השרדותיים. גם, פסנתרים גרועים מחשלים, אני מתאמן בממוצע על 8 שונים בשבוע, אולי צריך על יותר וגם על גרועים יותר? את הכי טוב יש לי אבל הוא יכול לתעתע.



אני מרגיש שלמדתי מהמסע לקחת דברים בפרופרציה וקבלתי איזו פרספקטיבה, התקופה הקשה בפתח והיא מרגישה לי כמו משחק.



השבוע שלי מסודר להפליא. מחר מבוטל. שלישי ישולב עם שישי שזה אומר ללמד 10 שעות ברצף. רביעי חופשי חוץ מחזרת הרביעייה. חמישי שישי שבת ראשון חופששש. אבל צריך להספיק מלא בזמן הזה. תקופת הרסיטלים עוד פחות משבועיים ואני באמת ובתמים ממש לא מוכן.



 


אולי אוסיף לשגרת היוגה, ריצה גם סשנים <קבועים> של מתיחות ותרגילי קורדינציה, את פארק הכושר וקריאה, כתיבה ולימוד שפות רציני ורציף?


 


נראה לי שאני חייב להעמיס על עצמי יותר כדי להיות מסוגל להרגיש שמה שאני חושב שעכשיו עמוס בעצם לא עמוס בכלל. איזו חדווה לדמיין שגרה כזו. החזקתי תקופות כאלו, אבל היום אני חזק מאי פעם. אם אצליח לזמן תקופה כזו אהיה מאושר.


 


אני לא ככ צריך חברים, יש את המנדוליסטים שבעיקר שתפ מוסיקלי, אך האינטרקציה החברתית שנובעת ממנה נעימה. כנל לר' ולמורים שלי. עכשיו אני מפתח קשר נעים עם ס', הלוואי שנהיה חברים קרובים ושנחפור יותר אחד לשנייה על מוסיקה מלא ולא רק דיבורים אישיים, למרות שאני ממש אוהב את זה וזה מחמם אותי, אולי פשוט לא רגיל שמתעניינים בי באמת. בטוח אכיר עוד אנשים טובים תוך כדי המסע. אני יודע שזה אינטרסנטי שאני רוצה רק חברים מוסיקאים ומעמיקים, אבל ככה השילוב ביננו יוביל את שנינו למקומות טובים.


 


איך אפשר לשכב איתי? אני עצמתי מידי. נשים עדינות מידי בשביל זה. מעניין אם הן באמת אוהבות את זה וזו לא הצגה. תמיד נראה שאוהבות מאד (חוץ מאפיזודות עם האקסית שהיו מנותקות, היא הייתה מינית לתקופות קצרות, אבל כשהייתה, זה עבד לנו מדהים) , אבל עם החיוך הגדול מרגישים שהן התפרקו ונפרקו לגמרי, בין רעידות העונג אפשר לזהות את רעידות הקצה. עכשיו כשלא עשיתי את זה שנה, זה יהיה אפילו עצמתי יותר מרוב התלהבות, אני לאחרונה מידי פעם משתעשע במחשבות על עצמי מזדיין וזה מחרמן אותי מאשר סתם גושי בשר רנדומלים שאני מדמיין בדכ. כשאני מדמיין את עצמי איכשהו יש בזה משהו הגיוני וזה נבנה ומסתעף ומלא בדמיון, בדכ יותר אגרסיבי ממה שהגעתי אליו באקטים, שגם ככה זה מאד אגרסיבי, אבל תמיד משולב בקשב וחום גדולים, ובניגודים. סוביטו אופי או דינמיקה תמיד מלהיבים אותי בתור חולה בטהובן. אבל גם בנייה משולבת בדבר.

נכתב על ידי , 17/3/2019 21:30  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 

בן: 25





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להתהוות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על התהוות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ