לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ללא גבולות

שלום חברים, בלוג זה יהיה כאמנות שתשקף את חיי על פני הארץ, כמו שאני מכיר את עצמי, לעיתים אשתף הגיגים, לעיתים שאלות הרות גורל ולעיתים אשחרר מליבי כעסים ועוולות שאראה בחברה ובעצמי. בבלוג זה לא ינקבו שמות ואירועים אלא רעיונות גדולים על החיים, כי כולנו שווים.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2018    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

12/2018

עוד יום אה...


כשלמדתי במוסד מסוים היה איש אחד, דתי, אולי החבר היחידי האמיתי שלי במקום, תמיד שמחתי לראות אותו.

לא יודע אם היה לזה קשר לעובדה שהוא דתי או לא (אך אני מעריך שכן), זאת אומרת אני בטוח שהיה קשר אך אני לא מבטל את העובדה שישנם עוד אנשים חילוניים שהם מעניינים, אך בכל מקרה היה האיש כנה מאוד, כנה ואמיתי ופתוח. 

 

הוא בא מבית דתי-מסורתי באזור השרון ובשלב מסוים בחיים חזר בתשובה עוד יותר חזק, אני מניח שקדמה לזה "חזרה בשאלה" והנחתה חזקה לאחר מכן. כנראה שאחרי שחזר בתשובה הוא חזר בשאלה שוב פעם וכאמור, כשהכרתי אותו הוא חזר שוב פעם בתשובה, פחות משנה.

מה שאני מנסה להגיד הוא שכשהוא חזר בשאלה הוא התנסה כמו כל חוזר בשאלה שמת לפרוק את יצרו בכל הסמים בעולם, בטח גם במין, במסיבות ובחיי הוללות; אם זה במזון וכשרות, אם זה בשבת, אם זה באופנה ואם זה אמצעים שונים לחזרה בתשובה. מה שנקרא: "מחפש תשובה ולא מוצא".

 

כתוצאה מהחזרה בשאלה הזאת היה לו קל להתחבר אלי כיוון שאני הייתי בתהליך דומה, דומה אך נגדי, מהצד השני, אני שאלתי שאלות, אתגרתי אותו, והוא מנגד ענה לי בתשובות, חיזק אותי, בכל אופן, "רצוא ושוב" כמו שהזכרתי לפני כן, מחזקים אחד את השני מצד ה"פלוס" ומצד ה"מינוס". אפשר לומר שהוא הבין יפה לליבי, את הסמים, את הבחורות, הריגושים, הפריצות, החיפוש והרחבת הגבולות.

 

בהקשר זה של הפוסט אני זוכר אותו אומר לי כמה דברים, מאוד ישירים; 

- "אתה כרגע נמצא במקום שאתה צריך לחפור לעומק, להתמקד, להתרכז במשהו ולא לוותר"


- הוא שאל אותי שאלה רטורית "תגיד, כשתתחתן, או כשתמצא את האחת, אתה חושב שזה ישנה לך כל הבחורות שהיו לפני כן? האם זה משנה לשכב עם המון בחורות כל עוד בכל מקרה אתה מתכוון למצוא את האחת? אז מדוע אתה מסתובב?" הוא אמר את זה כשאמרתי לו שאצל החילונים אנחנו בודקים לפני החתונה את הבחורה כמה חודשים, וכמובן כל עוד אתה בודק, אתה אף פעם לא תמצא את האחת, כי תמיד תמצא בה פגם, תמיד. אז בשביל מה בכלל להמשיך לשכב עם כל הבחורות, משהו כזה, קצת קשה לי להתרכז אז אני לא מצליח להתמקד במה שאני אומר, אבל אני מקווה שמישהו פה מבין אותי. הוא אמר שכל עוד אתה בודק ופוסל ובכל מקרה כשתגיע לנקודה שבה תחליט שאתה רוצה אחת, כל הבחורות שבדקת לפני כן לא ישנו, כי תמיד יהיו בעיות גם בנישואין, וכל העניין של הנישואין הוא שאתה לא צריך לבדוק את האישה לפני יותר מדי, כל עוד היא לא איזה משהו דרסטי לא טוב, וגם תוך כדי הנישואין וכל עוד שני האנשים דתיים או לפחות מעריכים את רעיון הנישואין, אין סיבה שלא יבואו אחד לקראת השני כדי לקיים את הנישואין כמו שצריך. זאת אומרת שהם לא יתנו את הנישואין בגחמות האישיות והאנוכיות שלהם, הם לא יאיימו אחד על השני שאם לא תעשה א' אני אעשה לך ב' כי הנישואין הם הדבר החשוב ביותר, שני הצדדים צריכים ללכת לקראתו ולא למשוך מהצד השני שיעשה את מה שאתה רוצה כל הזמן, זו לא מלחמה, וזה לא רק שיתוף פעולה כלכלי או צאצאצי.

 

האמת שמרוב מלל ובלבולי שכל אני לפעמים לא זוכר בכלל למה כתבתי את הפוסט חחח...

היה משפט אחד שהיה משמעותי במיוחד לרגע שלי הזה ממש, הרגע בו הבנתי בחולשתי.

 

היום הסתכלתי באיזה פרויקט חדש של השב"כ, פרויקט בו מנסים לגייס אנשים בעלי כישורים טכנולוגיים, הם מגייסים אותם באמצעות רצף של חידות על גבי האינטרנט ומי שפותר יזומן לראיון עבודה. כאמור הנושא של שירות בשב"כ הדליק אותי מאוד וניסיתי לפתור את החידות, חשבתי שיהיה זה משהו שלא דורש כישורים מסוימים פרט לאינטיליגנציה בסיסית, לא דורש ידע ספציפי. כשהגעתי לשלב השני שאלו אותי למעשה במה אני מתמחה, נתנו לי ארבעה אפשרויות אז בחרתי בחומרה, בתוך המקום הזה ביקשו אותי לנסות לאתר מספר תקלות באיזה מעגל אלקטרוני מסוים, כמובן שאין לי שום מושג בחשמל ובטח שלא בסכמות, זה דורש ידע מסוים נורא.

באיזה שהוא אופן אחד המשפטים שהדתי אמר לי נורא קשורים להרגשת החולשה שלי באותו רגע שהבנתי שאני לא יכול לפתור את העניין הזה. הרגשתי קצת עצוב שאני לא הולך בתלם כמו כולם, שכביכול עברתי את המועד, רבים החברים שמסביבי שלומדים איזה תואר טכנולוגי עכשווי ופורצים לעבר עתיד בטוח, עתיד מעניין, עתיד שהוא רלוונטי, משהו יצרני שכדאיי לחברה. 

אני אגיד את האמת, זה פשוט נורא משעמם אותי, ואני טיפוס אימפולסיבי שמחפש ריגושים מהירים, בלי להתאמץ יותר מדי, וזאת הבעיה שלי. שאני לא מבין שאני צריך להתאמץ תקופה מסוימת בתרגולים משעממים עד שאוכל ליהנות מהפירות, זאת הבעיה העיקרית שלי. אני כל הזמן מנסה לחפש תירוצים למה לא לעשות את זה ואיך האקדמיה לא מתפקדת כגוף שמעורר סקרנות ומראה את החיים כמשחק או כחידה כך שיהיה נחמד ללמוד ולעבוד (מה שבאמת נכון). אך העניין החשוב יותר הוא שזה לא באמת משנה, אם אני רוצה להתעניין בענף מסוים, ובמקום להתלונן על דרך הלימוד שלו, עדיף להקדים את הזמן ולהתחיל ללמוד באיזה מוסד משמים ואולי לא נחשב ממש עם אנשים לא נחשבים. כשאסיים שם אולי אוכל לחנך את המחנכים כיצד לחנך כראוי אבל עד אז אולי כדאי שאשב ללמוד ולשתוק כמו שהיה לי חבר שאומר, אחר כך יגיע העניין תוך כדי העבודה.

 

אני פשוט לא באמת יודע אם הענפים האלו באמת מעניינים משהו... ממבט ראשון זה נראה מעניין אך ברגע שאני ניגש לעבודה זה נראה לי כמו הדבר הכי משמים שקיים עלי האדמות. סתם טכני ללא מטרה וללא נשמה. אולי זו אחת הסיבות שאני נמשך למוזיקה, ואולי אני בכלל לא צריך להיות בה, אולי אני בה רק כי אין לי שום ברירה אחרת. נשמע קצת עצוב לא?

 

מעניין אותי אם אנשים אחרים גם כותבים לעצמם על הדברים האלו או עוברים את המחשבות האלו בצורה אולי קצת יותר מדי מסובכת או מורכבת כמו שאני עובר, המון לבטים, המון עכבות וחששות. אולי יש אנשים שפחות חושבים, יותר מבינים, יותר זורמים עם החיים במקום להתנגח בהם כל הזמן...

 

אני מפחד שבסוף אפול לאיזה מקצוע הנדסאות טכני משהו ללא כל חשיבה וכושר המצאה, ללא סקרנות וללא תשוקה, ללא עניין וללא אהבה.

ולמה אפול? כי אני מתחיל לפחד על התחת שלי, מתחיל לרצות לעזוב את הבית, למצוא אישה, להוליד ילדים, לקחת משכנתא, ופה קשה השכר דירה... בקיצור אני צריך כסף ולא יודע מאיפה להשיג אותו, אם בסוף אלמד איזה מקצוע משעמם ואשקע בו אני למעשה אזניח את החלום שלי למפעל חיי ואשקע לחיי בורגנות, עד שאגשים אותו זה כבר לא ישנה יותר מדי כי אף אחד כבר לא יעסיק אותי בגילי המופלג, וכנראה שלא יהיו לי כבר כוחות... צריך לחשוב גם על זה... יהיו אנשים שיהיה להם הרבה יותר ניסיון ממני ובגילאים הרבה יותר צעירים.

 

העניין שניסיתי ללמוד בכל כך הרבה מוסדות, כל כך הרבה תחומים שונים ומגוונים, שאין לי כבר כוח להאמין או לקוות לאיזה סיפוק ממקצוע חדש, זה נראה לי כמו סתם עוד ניסיון נואש. ואני מרגיש קצת מבוגר מדי, מה שבאמת נכון, אבל לא באמת צריך לעצור אותי, כי בכל זאת אני עוד באמת צעיר, ואולי אני סתם מחפש תירוצים לא להתאמץ להשלים איזה תואר שבא לי לקלל אותו ואת מלמדיו.

 

זה לא באמת כל הדברים האלו שנרשמו למעלה, דעו לכם ששירה יש בה את הכוח התמציתי ביותר לשנות עולם, כל המלל הפילוסופי והברברני הפטפטני הזה, הוא נחמד, אבל הוא גם מלאה ומלהג. איך הייתי רוצה לכתוב כמה שורות, שורות שפורקות את תסכולי ושורות שמעניקות לו נחמה, משהו פשוט, מדויק, שניתן להבנה מכל מיני זוויות, מכל מיני אישיויות.

נכתב על ידי הלבנוני , 7/12/2018 05:00  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




כינוי:  הלבנוני

מין: זכר




145
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , המתמודדים , מוזיקאים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להלבנוני אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הלבנוני ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ