לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


10/2018

הזוגיות מוציאה ממני יצר רע ומחלישה אותי


קוראים לי ליבי. אני גרושה. בת 44. נמצאת כמה שנים במערכת זוגית. מרגישה לא שלמה בתוכה. לפעמים עולים בי המון רגשות שלילים. לפעמים אני מרגישה שאני שונאת את בן הזוג שלי. פשוט כי הוא גורם לי להרגיש נורא רע. קשה לאהוב את מי שגורם לנו להרגיש לא טוב. 
הרבה פעמים אני מרגישה אי נוחות לשתף אחרים ברגשות שלי. אני חוששת משיפוט. מבקורת. זאת הסיבה שפתחתי את הבלוג הזה. הלוואי ותהיה לי כאן פינה חמה ותומכת לביטוי הרגשות ושאתם הקוראים תוכלו לחזק אותי ולתת לי כלים מעשים, רעיונות חשיבתיים כיצד אני יכולה לפעול ולחשוב על מנת להרגיש טוב יותר. 
בן הזוג שלי ניראה גבר איכותי. יש לו עבודה טובה בתחום ההייטק. הוא קנה לעצמו דירה של ארבעה חדרים מהנייר. דנדשה לחלוטין. הוא אב מסור. הבעיה שלי היא שאני מרגישה מאד בודדה ולא שייכת בתוך המערכת הזוגית שלנו. יש לחבר שלי ילדים. כשראיתי אותם בפעם הראשונה הרגשתי סלידה ורתיעה. הם לא היו נעימים ולא התחברתי לאנרגיות שלהם. הרגשתי גם סוג של תחרות. מי יקבל תשומת לב. מתי. כמה וזה גרם לי להרגיש פחד חוסר אונים ובושה. החבר שלי החליט לעשות הפרדת כוחות. קבלתי את הרעיון בהבנה והרגשתי טוב אתו. 
במשך כל מערכת הזוגיות שלנו החבר שלי חי חיים כפולים. מצד אחד יש לו דירה משלו. הוא גר בא לבד ולעתים עם ילדיו ומצד שני הוא מגיע אליי כשלוש פעמים בשבוע ללינה. הוא חי בשני בתים. לי יש דירה שאני שוכרת. לצערי הרב הבנק לא אישר לי לקבל משכנתא ואיני יכולה בשלב הזה לרכוש לעצמי בית. 
הרבה פעמים אני מרגישה קנאה ותסכול שהחבר שלי הצליח להתקדם יפה בחיים. עוד כמה שנים יסיים משכנתא ובבעלותו תהיה דירה השייכת לו ולילדיו ואני תקועה בדירה שהיא לא שלי עם בעל בית בריון שלא מוכן לקחת אחריות על תיקונים וכל הזמן מאיים שאם יתקן אז יעלה באופן ניכר את השכר. אז אני מתמודדת לבד עם התיקונים וסופגת את ההוצאות. יש דברים בבית מקולקלים שבחרתי לא לתקן כי עלותם יקרה.
אני נלחמת לחסוך כסף. עובדת. שקולה אבל מרגישה שהיכולת שלי להגיע להון עצמי לעומת המחירים המטורפים של הדירות ויוקר המחיה גבוהים וכמעט בלתי אפשריים. 
כל הזמן אני מצפה לייחס אחר מי מה שאני מקבלת מבן זוגי. אני מפנטזת שהוא ידאג גם לצרכי כפי שדאג מאד יפה לצרכיו. יפנק אותי במתנות קטנות, יוציא עלי כמה שקלים על ארוחה במסעדה או נופש אבל הכל בגדר חלום. הבן זוג שלי מאד מחושב. לפי גישתו אני אישה בוגרת שצריכה לכלכל את עצמה לבד. אני עובדת ולכן אני זו שצריכה לממן את ההוצאות. הוא לא ספונסר לפי דבריו. כמובן שיש פער עצום בין ספונסר לבין טיפוח אישה אבל מבחינתו כל שקל שהוא ממנו אליי זה ספונסריות. 
אני לא נוסעת לבית שלו, מסרבת להיות שם כי כואב לי שהבית שייך רק לו, הוא השקעה בלעדית שלו עבור עצמו ולנו כזוג אין שום דבר משותף בזוגיות. אני זו שצריכה כל יום מחדש לפחד ולדאוג לעתיד הלא בטוח שלי שכן אין לי קורת גג בטוחה שלי. 
אני מרגישה שאני משמרת זוגיות כבררת מחדל. אין לי אהבה בלב כי אני לא מרגישה מספיק מטופחת. 
יאמר שכל נתינה שאינה חומרית כגון לסדר דברים שהתקלקלו או לשלוח מסרוני אהבה - אינה מהווה בעיה אצל בן הזוג. הבעיה היא בעיקר בחומר. 
הרבה פעמים אני נכנסת לדאון בגלל הרגשות שלי. אני חשה קנאה ותסכול מרירות ואפילו זעם גדול. 
בהמשך הבלוגים ארחיב קצת יותר עלי ועליו ועל החיבור בנינו. לפעם הזו אני מסתפקת במה שכתבתי. 
באהבה ליבי. 
נכתב על ידי , 9/10/2018 14:04  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי: 

מין: 





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ