לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2019    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

10/2019

לא הייתי צריכה להסכים שתעיף לי את המעטפות


ראש השנה היה לי גרוע מאוד. אמא שלי פשוט הרסה לי אותו.
אצלנו החג אף פעם לא מסתכם בלאכול וזהו, יש תוכן.
ואני חושבת שהגעתי לגיל שהגיע הזמן לקחת את המושכות לידיים, אז הכנתי בעצמי תוכן שעלה על שלה.
והיא, באופן כה אמהי, פשוט לא יכלה לחלוק את הבמה איתי, היא הייתה חייבת אותה רק לעצמה.
זה התחיל מזה שהיא ואבא התנהגו אליי מגעיל, עם הרבה אמירות מקניטות.
זה המשיך לזה שאחרי סידור השולחן היא העיפה משם בצורה מגעילה את הדברים שלי, את המעטפות של המשימה שלי.
"זה עמוס מדיי ולאנשים לא תהיה סבלנות, נעביר את שלך לאחרי האוכל, טוב?".
ואני כמו מטומטמת הסכמתי. מסדרת מחדש את הצלחות, רואה אותה מעיפה הצידה בצורה דוחה את המעטפות שלי, מחפשת אותי כל הזמן עוד לפני כן. 
זה בתכלס נגמר בזה שלא הייתה את המשימה שלי. היא לקחה את כל הבמה לעצמה.
היא אפילו לא השאירה לי להציג את הרעיון שלי, אני ירדתי לפגוש את כולם וקלטתי שהיא הכינה אנשים ש"יתכוננו".
היא פשוט לא התאפקה והחליטה לדבר על הדברים שלי במקומי.
ואני שבועיים מתכננת ומדמיינת איך יהיה החג הזה עם הרעיון שלי, מוציאה כסף על הדברים, מבזבזת זמן של השיקום על זה.
בסוף עליתי בוכה לחדר ב22:00, כשהקלפי שלי ריקה ממעטפות, למעט שלי,
של אמא ושל חברה אחת האורחות שכתבה כבר שאמא חשפה את הרעיון שלי לפני שירדתי.
אחרי האוכל אני הייתי לבד, אף אחד לא היה במצב להקשיב לי, עכולם התעסקו בלדבר, בכלים ובאריזת אוכל.
ההורים לא ניסו לעזור לי לכנס את כולם, אלא היו עסוקים בדברים האלה.
ואז אבא הרס לי הכל לגמרי ושבר את רוחי כשהוא שם בכוונה את המגש עם הלחם עלך הקלפי שהכנתי.
אבא אמנם כבר התנצל, אבל זה עלה לי בהתכתבות ארוכה איתו עד שקלט שהתנהג מגעיל.
למה אני בגיל 32 צריכה לכתוב מגילות לאבא שלי בווצאפ כדי שיבין שפגע בי? 
והיא בכלל לא מבינה מה עשתה עד עכשיו, כמובן. שולחת לי הודעות שמאשימות אותי שנעלבתי.
למה המודעות העצמית שלה כל כך לא קיימת???

במקביל לכל ההתנהגות הזאת שלהם אליי, מישהי הייתה צריכה להישלח או לעצמה דברים מהסופר.
ואיזה סופר פתוח בחג עד 11 בלילה? יפה. ומי שם במשמרות ערב? נהדר.
לא באמת הייתי שם בשבילו או הרבה זמן. זה היה דיי לשלם וללכת, רק שבאמצע היו שיחות.
אין שומדבר חדש. עדיין האופי שלו מחורבן. בשום שלב הוא לא התעניין בי.
הקשקושים הקטנים וכל המניירות שלו היו שם, אבל לא מעבר לזה.
נראה לי שבשלב מסויים הוא ניסה להזמין אותי לנקות איתו את הראש,
אבל זה במילא לא משהו שהייתי זורמת עליו איתו.
אין לי עניין בבנאדם שאחרי חודשיים שלא ראה אותי מתלהב לספר לי שהוא מאמן כושר (כנראה במרמה, כן?),
אבל קשה לו לשאול אותי לשלומי. או כשאני באה לעדכן אותו במשהו ששאל על הבדיקות שלי (שומנים בדם, 77, אגב),
ואני סתם כמו מטומטמת בדלת כשחצי מהזמן הוא עם הגב אליי אוכל גלידה עם עובד אחר.
זה לא יחס שאני מוכנה לקבל ממי שאמור להיות קרוב אליי.
הרגש שיש לי אליו הוא םיקציה, מילוי מקום ריק הרבה זמן של 'מה שבא'.
אין לי באמת עניין בו או אהבה אליו.
אני לא מוצאת בו שום תכונה שחשובה לי,
אני לא מתה על המראה שלו, אני שונאת אתך השם שלו והאמת שאחי שונא אותו
וגם ההורים שמעו חלקי דברים עליו ולא נראה לי שיקבלו אותי במשפחה המפורקת שלו ואותו לא בשלי.
אם היה סיכוי כזה הוא הרס אותו לעצמו יפה מאוד בכל השנה הזאת שבזבז מהחיים שלי.

בחרתי בכותרת הזאת ולא ב"היה לי חרא ראש השנה" או "הרוסי המפוצץ דביל שוב", 
כי היה חשוב לי שיהיה ערך ופוקוס על מה שחשוןב פה באמת והוא ללמוד מה לעשות הלאה.
במקום להתלונן על חג חרא או עליו, אני צריכה להבין להבא לא לתת דרור לשטויות של אמא שלי ולנסיונות לבטל אותי,
או צריכה לאזור אומץ ובפעם הבאה להבהיר לו את עמדתי כמו שצריך.

היום היה לי גם כייף מאוד בטיול האחרון עם הכלבה שלי בפארק.
היה מפגש עם בעלי כלבים שאני ממש אוהבת.
אחת בת 14 עם אופי של בת 30 שממש שונאת את ההתנהגות של הנוער היום
ומתרחקת מהחבורה המגעילה שמסתובבת פה.
נכתב על ידי רגישות סגולה , 3/10/2019 22:16  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  רגישות סגולה

מין: נקבה




1,951

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרגישות סגולה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רגישות סגולה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ