לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2018    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

10/2018

אני אגיד את זה ככה


אני יורדת על עצמי, או לא מעריכה את עצמי כל הזמן וממש לא בצדק.

אין לי חצי כוס מלאה, יש לי כוס מלאה לגמרי, ולמי שנדמה לי לפעמים שיש לו מלאה, בעצם אין אפילו חצי.
כן כן.

בשבת לפני שבועיים ראיתי בבחור הזה יעד שלי, ולא רק במשקל שהוא נמצא בו כרגע, אף שהוא טוען שהוא משקר למאמן שלו וצריך לרדת בכלל.
ראיתי בו יעד להרבה דברים.
נניח הכוח רצון שלו במלחמה בבולימיה מעורבבת עם התמכרות לכושר. נניח בזה שהוא מצליח להחזיק בעבודה ובמקביל מתאמן, ועוד עם הבוס המגעיל הזה שם, כשלי קשה לראות את עצמי נוהגת ועובדת כרגע. גם ההתקרבות שלו אליי הרגישה כל כך חברית ורגישה, שזה באמת מילא לי איזה חסך בקרבה אנושית.

אבל ככל שאני חושבת ומנתחת יותר את ההתייחסות שלו אליי שבועיים אחרי המפגש ההוא, אני יותר מבינה  עד כמה בכמה פרמטרים אני אמורה להיות יעד עבורו, ולא בגלל הבדלי גיל ככל הנראה. ממש לא.
אני צריכה שמי שמולי יהיה רגיש מספיק כדי להבין שחלק ממה שאני מספרת לו משמעותי עבורי גם אם זה לא משמעותי עבורו ויתייחס לנושא בהתאם גם חודש קדימה ויותר. אני צריכה עקביות ושיגידו לי מה מחליטים בקשר אליי באופן ברור.
וכן, תיכף (או שלא?) יהיו מי שיגידו לי ש"ככה זה כולם, מה את רוצה? למה ציפית? את רגישה מדי, אסור לצפות..".. אז יופי, ככה כולם, אבל ככה לא אני ולא מי שאני רוצה שיהיו איתי. אני רוצה אובר רגישים, אני רוצה כאלה שמצפים ולא אכפת להם להתאכזב גם מיליון פעם.
האופי שהוא הפגין פשוט מהווה עבורי big turn off. ולא רק מבחינה רומנטית, אגב.

כן, מי שגורם לי לספר לו על האובדנות שלי ועל מאנצ'ים שהיו לי עם פיצה כל יום, אני מצפה ששבוע אחרכ לא יספר לי על כמה הוא עשה חיים עד 5 בבוקר וישלח לעברי שאלה סגורה של "אני צריך להינות מהחיים כל עוד אני יכול, לא?". כאילו אם הייתי בחורה שנאנסה יום קודם ופונה אלייך כחבר טוב עם המקרה שלי, היית מגלה אמפטיה ושבוע אחרכ מספר לי איך דפקת מישהי בשירותים במועדון? משום מה לצפות לרגישות בנושאים מסויימים, כבדים או קלים, זה מוגזם לרמה הכללית פה, אבל במקרה כמו בדוגמא כולם היו מסכימים שזה חסר טקט..
ואם אני מספרת על קושי עם מסגרות ואי רצון שלי לעבוד במקום העבודה שלך למרות שמציקים לי עם זה, ואתה אומר ברגישות "כן, אני לא חושב שאת צריכה לעבוד פה", ושבועיים אחרי כשההצקות בקשר לזה קןרות לך מול הפרצוף (טוב, לא ממש מול הפרצוף, מאחורי מדף לא רחוק עם כל חומרי הכביסה.. אבל אני כן קראתי ושמתי לב אליו ועליו וקלטתי שהוא די קורא סביבה מושלם גם תחת מיגרנה קשה ולא צריך יותר מדיי רמזים והסברים.. אז אם הוא לא שמע מה הלך שם למרות שהיה עסוק בקופה, אני אפרסמון מהחלל), אתה תגיד לי בחוסר חשק מופגן "האמת שזה לא כזה קשה לעבוד פה".. כי זה קשור ומביע רגישות איך?
ולפלרטט עם מבטים ולהיות צמוד אליי 3 שעות, ושבועיים אחרכ השלום שלך ממני הוא בהפניית גב ועושה טובה.. וואו, מרשים.

בקיצור, עם העודף רגישות שלי אני צריכה מישהו מכיל ורגיש בהתאם, והוא יותר בכיוון של כדור פורח שלעולם לא פוגש את הקרקע.
This is not gonna work with me.
ייאמר לזכותם של שני הבחורים הקודמים שהיה לי משהו איתם שם קודם, שהם לפחות לא הפנו לי גב בהפגנתיות ועשו טובה כשאמרו לי "להתראות" כשאמרתי להם "ביי", האחד הודה שיש לו חברה והתנצל על הפלרטוטים איתי (סוג של) והשני אמר שהוא לא מעוניין ולא ממש יודע איך להגיב לי. זה כבר יותר בוגר מההתנהגות שלו איתי.

הוא גם אלים מאוד ואולי מעט שובניסט או סתם טיפש.
בגלל שהוא מכור לחדר כושר נדמה לו שאני חלשה ממנו, כשהוא בקושי הצליח לפתוח דלת עם שתי ידיים כשאני רק עם אחת.
הוא מתפאר בכך שהיה רב עם כולם, או בשפה שלו עם הבוס כאילו מדובר ביריב שלו בקרב אגרוף, ובכך שהתחשק לו להרביץ למישהו עם לום.
הוא לא מבין כלום בתזונה למרות שהוא מתיימר. רואה הכל לפי קלוריות בלי להתעכב על ערכים ורכיבים. לא נראה שנראה לו שבשביל ירידה במשקל אני צריכה לאכול יותר פירות וירקות ולא נניח עוף ולחם או חטיפי חלבון דביליים (הוא קשקש פעמיים על כך שאכל עוף או שבא לו עוף והתלהב מחטיף חלבון בטעם שוקולד וחמאת בוטנים). לטענתו אין כלל פעילות של מערכת העיכול בלילה וזה בריא לאכול מאוחר, ולא עדיף לא להעמיס סמוך לשינה.. שזאת שטות גמורה, כי מרבית הבעיות שלנו נובעות מעומס של זבל על מערכת העיכול.

ובכלל, הסיפור האחרון שלי שם היה לפני שנתיים, וחלק ממי שעבדו שם אז עובדים שם עדיין, יש בהחלט מצב שדיבר איתם עליי והם לכלכו.
אז סליחה, אבל אם זה המצב, הוא בוגר כמו ילד בן שנה. 

שמעת משהו מגורם כלשהו על מישהו שלא נמצא שם כרגע כדי להגן על עצמו? א' קח הכל בערבון מוגבל כי שמעת רק צד אחד, ב' ברר איתו (יעני, איתי) את פשר העניין.
להתעלם מבנאדם בגלל משהו ששמעת עליו בלי לדבר איתו על זה זאת ילדותיות בקטע אחר.
או שהוא חושב שאני משקרת במשהו שקשור לתזונה שלי ושוב לא באמת שואל. גם זה ילדותי.

כנראה שהמכורים למכון כושר הם לא מי שאני צריכה להתמכר אליהם.
משהו במיסיונריות הזאת לחלבונים, חזה עוף, הרמת משקולות, ריצה בפארקים, ספירת קלוריות והנסיון למכר את כולם לזה או "לצוד" בעלי עודף משקל לשם, פשוט לא עובד איתי ובסופו של דבר די משעמם אותי לפחד מפחמימות.

בקיצור הוא לגמרי no no and definitely not.

בא לי מישהו שאוכל להקדיש לו ולהיפך את השיר הזה, נניח



נכתב על ידי רגישות סגולה , 15/10/2018 13:25  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בלאגן שלם


בגלל שכרגע אני לא ניידת (למרות שיש לי רשיון ועברתי טסט ראשון, וזה לא קשור רק לאי יכולת להחזיק רכב), מי שלוקח אותי להורים בסופש זה אבא.
ההבדל בין שבוע עצמאות פה לסופש אצלם ניכר, כבר ברגע שהוא מתקרב עם הרכב לרחוב שלי כנראה.
יש לשלישייה שאני אמורה לקרוא לה משפחה גרעינית שלי גישה ממש מחורבנת להכל בעיניי.

רק נכנס אליי לדירה כדי לתלות לי מראה שלקחנו מסבתא ז"ל, וזה חייב להיות מלווה בציניות מאוסה והעלבות. ממש כמו בריון ביסודי.


לי אין בדירה דברים שיש בבית שעומד 30 נשנה וגידלו בו ילדים. אין לי צורך בגפרורים, כי אני לא מתקרבת לכאלה בכלל, אז אין לי גפרורים בדירה. גם אין לי ממש ניירות לבנים, כי אין לי מדפסת/מכונת צילום, אז למה שאקנה כאלו? אבל לא, הוא לא יפנים שאני כנראה לא לחוצה או משקרת או וואטבר, אז הוא מתחיל לחטט לי בבית בכל מיני מקומות, ואני לא בסדר כשאני מבקשת שיפסיק, והוא פשוט עומד שם משועשע וציני, כאילו הוא איזה בלטריקס לאסטרנג' שהרגע הרגה את סיריוס בלאק (מי שלא ראה סרטי הארי פוטר, לא יבין).

ארוחת הערב הייתה מלווה בריבים של הזוג המלכותי.
זה נגמר בזה שכל הסופש הם לא דיברו.
שישי- הוא הולך לישון מוקדם מול הטלוויזיה והספרים שלו בחדר, היא חורשת על סדרות לנוער בסלון. בינתיים אחי בורח מזירת האירוע בלי שאף אחד שם לב וחוזר לדירה שלו.
שבת- חצי יום היא ממשיכה בינג'ים על סדרות ילדים ונוער בחדר כביסה/גיהוץ (כן, הבית מספיק גדול בשביל ההזייה הזו), הוא בבינג'ים על אקשן בסלון.
הולך לישון ב8 וחצי, היא ב1 בלילה.
זאת הייתה יומולדת 29 של אחי ואין אליו טלפון והוא בכלל לא חושב לבוא. גם לו כבר נמאס מכל זה וזה בטח לא מוסיף למצב העגום שלו במילא.
מה יחסם למצבו? לא ממש קיים. הריבים שלהם על שטויות כנראה יותר חשובים...
אה, והכלבה שלי משלשלת, מה שמעניין אותו זה הצורך שלה בתספורת. הוא כועס עליי כשאני הולכת לקבוע לה תור במרפאה מולם..

תוהים לגביי הבחור שלי?
אז זהו, שאחרי המפגש בשבת שם בחנות אני לא חושבת שהוא שלי או יהיה.
היום גם הפנמתי עד כמה זאת הקלה מבחינתי וכמה דברים אני לא סובלת בו מההיכרות השטחית הזאת.
אני כנראה אפרט על זה בפעם אחרת.
מלכתחילה הוא מילא אצלי חסך באופן די פיקטיבי, ממקום לא נקי ולא נכון.
ועם כמה שחוסר הנסיון שלי כבר רוצה להתמלא, בהתחשב גם בגילי, אני לא מרגישה מוכנה להכניס מישהו לחיי כרגע.
אני רק מתרגלת לעצמאות ממקום מאוד חונק.

נכתב על ידי רגישות סגולה , 14/10/2018 22:37  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אני לא יודעת אם אני צריכה את זה עכשיו


ומצד שני, זאת לעולם לא תהיה תכנית לבקשתי. Life.

אוף, מאיפה להתחיל בכלל בלי כל השטויות שלי באמצע?
אני בת 31 במקום שרוב האנשים נמצאים בו בגיל 21, ועם נסיון של גיל 14 בערך בכל מה שקשור לכישורים חברתיים, עם עודף משקל שישאר איתי גם אם בתסריט מאוד לא מציאותי אני אגיע למצב של אנורקסיה.
מן כדור שלג של אלף ואחת דברים שלא נראה שיש ממנו ממש מוצא הגיוני ונראה באופק.
כל המסה שלי של חלקים ממנו, לא מאוזנת כלל בקושי שלה לביצוע אל מול השוליות שלה ביציאה מהדבר הזה, שנראה לי שהפתרון היחיד ולא אפשרי הוא לחזור לגיל 5 ולהתחיל הכל מהתחלה.
אני יותר מרטיבה כריות כל בוקר וערב, מאשר גורמת לכדור להרטיב את הסביבה שלו ולשחרר אותי ממנו.

עכשיו אני גם צריכה סיפור לא ברור עם איזה בחור בחנות מול ההורים שלי, כשאני שם רק בסופש.
נראה לי שלי ולו זה מאוד ברור... עם מה שהיה שם לפני שבוע, אם כל מי שקורא את זה היה שם, שסגרתי איתו ועם השכנה של הוריי שעובדת שם, אז כולכם הייתם אומרים שאנחנו ביחד. בדוק. נעול.
הייתי שם גם בסופש האחרון, שישי בבוקר/צהריים ומי שהייתה איתנו אז הייתה חייבת להגיד לי עם חיוך שאומר הכל: "או היי, חשבתי עלייך אתמול. הייתי פה לבד עם *השם שלו* והיה לנו משעמם בלעדייך..".. רק שלי לא ברור איך יכול להיות משעמם בלעדיי, אם לי כבר משעמם עם עצמי ועם המלחמות שלי בעצמי.

ואיך לעזאזל אני מוציאה את זה מהחנות?
לא רוצה לסגור שם כשיש להם בוס מעפן, לא רוצה לסבך את עצמי איתו או אותם ובכלל זה פשוט לא מתאים.
לא רוצה להיות ישירה מדיי, וגם לא לחנות במצב נוח שלא מוביל לשום מקום. זה כבר קרה לי פעמיים עם בחורים שעבדו שם, וממש לא מתאים לי, עד שג'ינסים שקניתי לפני חצי שנה עולים עליי, לזלול גלידה (פעם שלישית גלידה, נו).
אבל מה אני אמורה לעשות? הוא נראה יוזם יותר בגלל שלו יש יותר נסיון, אבל זה עדיין לא מספיק.
איך מגיעים למצב של החלפת מספרים כשהוא מעביר מוצרים בקופה של אח של הבריון מכיתה ו', הגננת מגן חובה, השכנה מאחור, והמורה לאנגלית מהיסודי? איך ניגשים לדבר איתו לבד כשהבד בוס מאחורה והעובדת השנייה ועוד איזו חברה של ההורים מתעקשות לדבר איתי על הסביבה החדשה שלי ועל הג'ינסים שעלו עליי? ואני גם בכלל לא רוצה שזה יוביל למצב שלי יש מספר שלו ולו אין את שלי, כי אז תהיה פאדיחה יותר גדוולה שאני לא יעשה בכלל את הצעד וארגיש חרא. כן, אני לא רואה את עצמי מצליחה להתקשר וגם מפחד מהחפירות והקשקושים שלי אני אמנע מלכתוב לו משהו, כן עוד קרחון שיש לי להמיס, סורי התחממות גלובלית. 
כאילו מה נשאר לי לעשות? לזרום עם המצב הזה? לבוא, לחנותשם איזה רבע שעה כשזה לא מתאים, לצחוק ולקשקש כשההוא מעביר שוקו, הילדים מתפרעים, ההוא רוצה 15 פיתות וההיא לא מבינה מחיר של חלב שקדים?
זה פשוט תקוע לי עם התמודדויות אחרות שלי ובפוזיציה כל כך לא נוחה ומוזרה שמשהו בי כבר מעדיף לוותר.

ואולי אם אני אשדר לו וויתור זה יזוז?
יעני לא חונה יותר ליד הקופה, לא סוגרת, לא כלום. פשוט באה אם צריכה בלבד, קונה ולא נשארת מעבר לפרק הזמן הדרוש לקנייה. לקוחה מן המניין. זהו.
האם ככה הוא יבין את הרמז? ואיזה רמז בעצם? שלא בא לי כבר להיות שם (הכי בא לי, בעיקר אם הוא שם)? שאני סנובית ומשחקת אותה קשה להשגה? זה בכלל יגרום לו להבין שהוא צריך להוציא את זה משם ומהמצב כרגע?
ואולי זאת כן הדרך הכי טובה עבורי להבין מה קורה כאן, אם הוא בכלל בעניין או לא. יכול להיות שיהיה שמח ויכול להיות כואב, אבל לפחות אני לא אהיה בלבל של הmaybe הדפוק הזה.

Tomorrow, tomorrow... I think I really hate you, tomorrow...
Amore amore avrai...

נכתב על ידי רגישות סגולה , 11/10/2018 23:05  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי:  רגישות סגולה

מין: נקבה




139

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרגישות סגולה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רגישות סגולה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ