אחרי ששלחתי את הילדים לחופשי כי זה מה שהיה צריך להעשות מזמן ,מצאתי את עצמי בשקט בריא שכל כך חששתי ממנו בעבר אבל גיליתי שאני יכולה להפיק מהשינוי הזה רק טוב , הפכתי את החדר שבעבר היה של הקטנטן שמידי פעם מצלצל ואומר לי: "סבתא  בא לי אותך" ואני נקרע לי הלב מצד אחד כי הוא גדל אצלי ומצד שלי מחמיא לי כל כך ..

סידרתי את החדר בצורה כזאת של..המבין יבין ואין דרך חזרה .. מלאתי אותו בזכוכית כי חלום שלי התגשם בצבעים מתנדנדת בין יצירות הויטראז' לפיוזינג שלי ,יוצרת ,קוצרת הצלחה ומופתעת מכך שרואים אותי .

דני דין רוב הזמן אבל הנה .. משהו גורם לראש לבצבץ החוצה ואני משתדלת בין השיכחה והטיפולים שלא לשקוע ולקום בבוקר למרות שכואב ועיניים עייפות והגוף עובר כל יום כאב מחדש ואני כאן ,עדיין כאן .