לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

איך עוברים להם חיים שלי


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


10/2018

להיות נאמן לעצמי


ואם עלי להיות נאמן לעצמי,  האם זה אומר שהנאמנות היא גם להרגלים הרעים הפוגעים בי,  שוב ושוב?

אולי לחיות לפי תפיסה שהמהות שלי בשורשה טובה, שהתקלקלה, ולכן הנאמנות היא לאותה מהות שכביכול קיימת בעומק מהותי? 

הרי אם יש בי מהות עמוקה וטהורה,  הרי לא צבועה היא בצבעים שצוירו לפי מיהם מעצבי הדעה שלימדוני מוסר ערכיות וטוהר מידות? 

 

או אולי מהזוית החייתית יותר,  ההישרדות שלי היא הנאמנות לעצמי? כל פגיעה פיזית, הרעבה עצמית,  סבל נפשי,  עצלות שפוגעת בכושרי, עישון שמעיק על נשימתי, התמכרות למחשבות שמעיבות על נישמתי, כל זאת הם החטא והבגידה בעצמי , שאין כלל צורך ללמדני במפורש עד כמה אלו פוגעים, למרות שלימדוני,  גם ניסיון חיי יש בו כדי לחוות זאת בעצמי, שהללו פוגעים. 

 

ובכל זאת כאדם,  יש בי יותר מהחיה?  מלבד הבגידה בגופי, יש עניין של נאמנות לערכים מסויימים שהם, מי שאני צריך או ראוי שאהיה.  וכל הפעולות שמרחיקות אותי,  מאותה דמות ראויה,  הרי היא חוסר נאמנות לעצמי.  והנה התהפכה התמונה.  הנאמנות לעצמי היא לא למי שהייתי, למי שחבוי בעומק,  אלא דווקא לזה שלא הייתי, וראוי שאהיה.  

 

ואיך זה שלא הייתי הוא בכלל אני?

 

אולי זוהי דמות שברגעי חסד ואמונה אני חולם והוזה שזה אני, ולחלום ההזוי והמיוחל עלי להיות נאמן,  וכל שאר האני: זה של אתמול ולפני חודש ולפני שנה, שלדעתי יש מן הכסילות לקרוא לכולם אני בשיוויון לב שכזה,  כל אלה הרי צללים של אותה דמות מוארת שצריכה הייתה להיות, אם רק יכולתי להיות נאמן מספיק בשביל לשמר את דמות זאת ולעצב עצמי כפוסע בנחישות לכיוונה. 

נכתב על ידי Ba-dad , 15/10/2018 00:56  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עוד על האדם הזר


מאחר שאפסו כוחותיי,  והנני ממשיך בדרך סתמית זו מכוח ההרגל,  וללא כל תשוקה שנדמה שהכרחית לאדם לקיומו השפוי, שואל אני עצמי,  האם בזיכרונותיי, שנדמה שהתעממו,  ישנו בסיס שהשתמר, וממנו נובעת תחושה חמקמקה,  שראוי אני ליותר ממה שיש לי. 

 

וודאי שאין לי כל אשליה בדבר מקור חיצוני לי,  שידרוש בטובתי הכנה,  או אף יהיה לי להקלה משמעותית.  מספיק בלראות את נחילי ההמון הפוסע ברחוב.  כיצד נראות אלו המושכות את עיניי הציבור,  ולחילופין המיאוס  האמיתי או המדומה שבו מגיבות הן,  די במראות אלו להבין לאן נושבות רוחות התשוקה והעניין, שיכול אדם לחוש לגבי מישהו הזר לו, והמושך אותו למרות זרותו.

 

אני אין לי דבר שאני מציע לאיש כלשהו, ומלבד שקלים בודדים שאבחר לתת לזה הדורשם ברחוב, או סחר חליפין כלשהו בחנות כלשהי, אין לי צפייה לאיזשהם חילופי דברים עם מי מבין אחי ואחיותיי בני האדם. 

 

אם זאת ולא סתם ארצה לשתף כל מי שאוכל בריגשותיי אילו,  מתוך רצון, לא דווקא למצוא חן, אולי אף להבליט את הניגוד העז שבין דבריי, לבין התגובות הצפויות והמקובלות בחילופי דברים מקובלים יותר בקרב אנשים.

 

יתכן ויש בעיניי ערך, לחריגה מן המקובל, בשל ריבוי האנשים, כתביהם ודבריהם, שנראים לי מרוחקים יותר ויותר, לאורך השנים החולפות, ואיתן אמצעי התקשורת המגוונים שצמחו, וכולן השתכללו להציג, ריחוק גובר והולך, ממה שנראה בעיניי, המהות הפנימית האמיתית של בני האדם.

 

וכיצד זה ובטקסט ממאות קודמות, נראה שהכותבים בחרו, באומץ חלקי אמנם, להנציח את מה שדימו, למהות האמיתית של נפשם, והנה בתקופה זו בה אני חיי, נדמה שבוחרים רובם, להנציח את הבבואה החלקית, והמזוייפת ביותר שיכלו למצוא, כאילו ודעתם כה רופסת, שיוכלו לשכנע את כולם ואף עצמם, שבבואה זו, היא אכן הם.

נכתב על ידי Ba-dad , 14/10/2018 17:13  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אני וכמותי


לקחתי חופשה ארוכה מהעבודה

גיליתי שאין לי הרבה מה לעשות

מעציב שהעבודה היא מה שיש,  וכעת לא נשאר לי מה לעשות,  לשוטט ברחוב הלוך ושוב. 

לעבודה אני כנראה אשוב עוד חודשיים או שלוש.  ועד אז, אסבול.  

לקום בבוקר וללכת לישון.  אם ככה הימים סתם חולפים, אין הרבה טעם.

 

המנוחה משמעותית רק לאחר יום עבודה מפרך.  סדר יום עמוס,  איך אוהבים להתלונן שאין זמן.  האמת לדעתי שבלי העומס, המחויבויות לפרנס,  לשרוד,  אנשים היו בוהים בכלום מפחיד, במהות הרייקנית של השובע.  

 

החלטתי לנסות ולשוטט למרחקים פיזיים גדולים יותר.  למרות שהסתם הזה,  הולך איתי לאן שלא אלך.  הרי הוא נובע מממני. לא  מפתיע שהרבה משתדלים להיות תמיד בחברה,  או מרחק הקשה מחברה.  זו הדרך ההגיונית ביותר למלא אנרגיות נפשיות.  דרך אדם אחר בסביבתך.  הבעיה שכבר מזמן לא הרגשתי שאני מתמלא או ממלא אנרגיות גם שכבר כן אני פוגש אנשים. 

 

עיצבתי עצמי בלי משים לדמות ווכחנית וזועמת, או עייפה ומרוחקת. וכך אדם אחר מעדיף לשמור כוחותיו לאלו שימלאו במישרין את כוחותיו, במן זרם חילופין מקביל והדדי. 

 

בצורה מעוותת דווקא אשמח לפגוש מישהו כמוני. הרי לא יכול להיות שאין עוד כמותי בין כל האנשים. נראה לי שנוכל להסתדר אני ושכמותי. אבל כרגע זה רק אני. וזה כבר לבד מידיי. 

 

 

נכתב על ידי Ba-dad , 14/10/2018 15:59  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי:  Ba-dad





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לBa-dad אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Ba-dad ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ