לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Persephone Writes to Hades


סיפוריה של מלכת תחתית


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2019    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    




הוסף מסר

4/2019

זין מוסיקלי


ולא, אני לא מדברת הפעם על נגינה בחליל הבשר (למרות שאם יש פרסים בזה, אני ראויה לאחד). 

 

אני מדברת על הקיפוץ ממיטה למיטה, מגבר לגבר, וצאישה שאני עם אחד לאישה שאני עם האחר. 

שלא לדבר על הרעיונות הנרקמים בראשי חברים חדשים ישנים. 

שתי דמויות במשחק. 

השוטר, הוא חדש, ומאוד מעניין. הוא ונילי ככל שאני יודעת, וחיצונית הוא לא מושך אותי כלל, אבל רמז על איבר של 20 ס"מ עם עובי מכובד, אז נחכה ונראה, אולי שווה סיבוב. 

השני, קורא פה. אז הנה, אני מזכירה אותך. אתה מפתה לי את הראש בהמון דרכים. מאז שדה התעופה, זה הפחיד וריתק אותי. אני חושבת שאפילו רעדתי, בשדה התעופה. 

לא כי קר, כי פשוט רציתי כל כך מגע...  אבל שמחה שזה לא קרה. 

 

בינתיים, יש לי מספיק צרות. לפעמים אני מרגישה שאין מספיק ממני לכולם, ולפעמים אני מבינה שזה בדיוק מה שרציתי. שום זמן עודף למחשבות. פעילות תמידית.

 

אני רוצה לתת לשני הבחורים שלי יותר, ולעיתים קרובות מוצאת שהגור יותר זקוק לתשומת לב ולטיפוח. מצד שני, הבעל מרגיש קצת מקופח. 

 

חשבתי על זה שאולי הגור מנסה לאט לאט ליצור מצב שבו הוא הגבר המרכזי בחיי, בעיקר באמצעות רחמים וייללות. כנראה שאני צריכה להזכיר לו, עם השוט או עם החגורה, מי מנהלת את הבית. 

נכתב על ידי , 22/4/2019 18:08  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עצוב זה לא סקסי


אבל עצוב לי קצת. 

 

מרגישה אשמה. 

מרגישה כעס אדיר על מי שגורמים לי להרגיש אשמה במשהו. 

מרגישה שאין מספיק ממני. ואין זמן. 

חשבתי שהיום דווקא ילך טוב, אחרי שיצא לי ליצור קצת. אבל לא. לפעמים אני חושבת שהעבד הוא בשבילי, בשביל הרצונות, הגחמות והסיפוק שלי. לפעמים אני שוכחת שכולם אגואיסטיל בדיוק כמוני. 

נכתב על ידי , 15/4/2019 23:21  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חיבוק משולש


יום חמישי בערב. אני מגיעה מהעבודה, והפעם נהגתי לבד הביתה. בדרך כלל בעלי לוקח אותי מהעבודה. 

אני נכנסת, ושני הגברים שלי במטבח, מבשלים, צוחקים, מדברים על כל מיני (בייחוד על אוכל). אני ניגשת, בין שניהם, ומחבקת אותם מאחורה. יד אחת סביב כל אחד מהם. אני מרגישה לגמרי בבית ביניהם. 

 

הסופ"ש הייתי בעיקר עם הגור. תכננתי את זה במפורט, והיה סשן נפלא. אולי מחר, כשלא אהיה עייפה, אכתוב את פרטי הסשן. 

 

בינתיים, מחר יום חדש של עבודה. 

 

 

נ.ב. הכנו עוגיות עם אחותי. היא כמובן חושבת שהגור שלי הוא סתם שכן וחבר כזה, אין לה מושג שהוא גר אצלי בבית (ועל מה עוד הוא בשבילי). באיזשהו שלב, היא פלטה משהו על זה שאני שולטת בו. צחקתי בלב, ולו היה מבט טיפונת מבוהל. 

איזה כיף זה כשהם במטבח. טעים. 

נכתב על ידי , 13/4/2019 23:43  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 

בת: 30

תמונה




384
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לPersephone Queen of Down אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Persephone Queen of Down ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ