אפסיק לקצץ ציפורני רגליי
אגדל אותן פרא
עורי יצמח וימות ויצמח וימות
שכבות עור מת יכסו את רגליי
יגנו מפני האספלט הרותח, או אבני החצץ
אהפוך פרא אדם
אפסיק לדבר
רק לשאוג, להזהיר
"זהירות, כלב נושך"
מה דיבורים מועילים?
אני מעדיפה להסתמך על המילה הכתובה
שהרי דיבורי אנשים מתמוססים לאויר
שניה אחרי שקולם נבלע בו
ולמילה הכתובה, תהיה באשר תהיה
הייתה סיבה מספיק טובה לשרוד
ולא להיעלם
והרי ראוי שלכל דבר יהיה תכלית, תכלס
שלשם מה שווה לעשותו אם חסר משמעות הוא?
כלום הוא אם לא בזבוז זמן משווע
להופכי פרא יש סיבה, אפילו שתיים, אפילו יותר
איני מסתדרת כאן, עם בני האדם
הם תובעניים מדי ויהירים מדי
משוויצים בזריזותם מבלי להרוויח זמן כלל
חושבים שהשיגו הישגים כשכל אלו ברי חלוף
איני מוצאת איתם שיח
איני מוצאת בם, בעיניהם, נשמה
זה לא בשבילי
אהפוך פרא
ואברח ליערות
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
עומדת-במקום