לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הפרעות אכילה בגילאי ה30 מאבק



כינוי:  Fatty30

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2018    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2018

יום שני 27 אוגוסט 2018, חרא של קיום


אז אני מתחילה להבין לצערי עד כמה אני חולה. הלוואי ויכולתי לתפוס כל בחורה בת טיפש עשרה שחושבת שכדאי להיות אנורקסית או בולמית ולנער אותה ולהגיד תפסיקי, עכשיו! כמו שהייתי רוצה להגיד לכל ילד/ה מתבגרת ולהגיד אל תתחיל לעשן, אחרת תהיה מכור כמוני.

סיגריות כיום כמעט כולם יודעים למה לא לעשן וכמה זה נורא וזה קל יותר כי אסור כיום לעשן בקניונים ומקומות סגורים ומקבלים גם קנסות.

הפרעות אכילה? כן יכולות להוביל למוות, אבל מה עם כל המקרים הכרוניים? אלה שלא מגיעים למוות, כמוני...אלה שלא נראים חולים ומורעבים אבל הם כאלה.
כתוצאה משנים של הפרעות אכילה קשות, כיום אני חולת קרוהן וריפולקס כשחתכו לי והוציאו בניתוח חלק מהמעי ואת התוספתן שלי. זה אומר שאני לא יכולה לספוג כמעט כלום, נשמע חלומי נכון? לא להיות מסוגלת לספוג שומן כמו שצריך ולכן לא יהיה לי כנראה בעיות כולסטרול (כל עוד אני אצליח לשמור על כבד מתפקד חלקית). מה שזה כן אומר זה ככה - יש לי צרבות מכל דבר כמעט, אם אני מגזימה ביותר מדי סיגריות, אלכוהול, קפה, אוכל שומני ומטוגן יכאב לי הגרון ממש כמו בדלקת גרון, מיתרי הקול שלי יודלקו ואני אשמע צרודה ואני יורדת לאכול רק גלידה פרווה ומים ונוזלים, וללכת לעבודה עם כאבי תופת,לישון על הספה בחצי ישיבה כי אי אפשר לישון בשכיבה כשיש התקף ריפלוקס (מעבר של חומצה מהקיבה בחזרה לושט ועד ללוע ולפעמים עד לפה לרמה של הקאה, זה נגרם אצלי משלבי בולמיה, הקאתי כל כך הרבה פעמים בחיי שהשסתום שאחראי על סגירה של הקיבה לא עובד טוב). וזה לא הכל.

קרוהן - מחלקת מעי דלקתית אוטואימיונית (כלומר, הגוף תוקף את עצמו) כרונית. מה זה אומר? שמדי פעם כשאני בלחץ היסטרי או אם אני חוטפת וירוס או חלילה וחס חיידק בבטן, אני בסיכון לחסימה של המעי, לולאות ועוד שלל סיכונים שאומרים ניתוח מיידי. אני צריכה לעבור קולונסוקופיה כל כמה שנים (בדיקה מזעזעת,תבדקו בויקיפדיה). אני צריכה לעבור סיטי בטן מדי פעם. אני צריכה לקחת ויטמינים והרבה מהם כל יום עד סוף ימי חיי (וזה מבלי לקחת את התרופות שאני אמורה לקחת לקרוהן שתפקידן לדכא לחלוטין את מערכת החיסון). אני לוקחת כל יום בערך 30 כדורים כולם תוספי תזונה ועוד כמה תרופות פסיכיאטריות. כל פעם שאני צריכה אנטיביוטיקה כי אני חולה הרופאים צריכים לבדוק טוב מאוד מה כן ומה אסור לי לקחת בגלל הקרוהן. ואני לא רוצה לספור את כמות הפעמים שרצתי למיון כשהיה לי בסה"כ קלקול קיבה שהגיע ל40 מעלות חום והתקפלות מלאה על הספה מבלי יכולת לאכול או לעכל כמעט כלום במשך שבועיים..לפעמים זה גרם לי להגיע לאשפוז לקבל זונדה והזנה ורידית מלאה, לא כי אני מסרבת לאכול, אלא כי הרופאים אמרו לי שיש לי דלקת במעי והם מפחדים שהם ייקרעו אז עדיף להכניס אוכל דרך הוריד. כיף חיים...אין לנו קרוהן גנטית במשפחה, זה רק לי, התפרץ על רקע לחץ והמון שנים של הפרעות אכילה.

וזה לא הכל, יש לי גם שחלות פוליציסטיות. מה זה אומר? שאין לי מחזור סדיר ואין לי ביוץ סדיר, נשמע חלום לכל בחורה לקבל מחזור פעם בחצי שנה באופן טבעי. לא בגיל 30 כשאת רוצה ילד ומגלה שאם אי פעם תרצי ילד, אני אאלץ לקחת אסטרוגן שיזרז בכוח ביוץ ואני אצרך הפריית מבחנה- סמכו עליי, זה דבר מזעזע! וכל זה למה? כי כשהייתי אמורה להתפתח בגילאי העשרה הייתי עסוקה בלהיות הילדה הכי רזה.

מזלי שיש לי בן זוג תומך, אבל לא כל בן זוג יהיה תומך. בגילאי ה20 אולי בחורה תגיד אהה לא נורא לא יהיה לי ילד, חכי שתגיעי לגיל 35 וההורים ילחצו ותאלצי להגיד, יש לי אנורקסיה דפקתי לעצמי את הרחם והביציות, אני יכולה רק לאמץ או פונדקאות. חכי לראות איזה מבטים תקבלי.

מה שמדהים אותי שעדיין אני מתעקשת לעשות הכל כדי להיות רזה, כנגד כל הסיכוים. הרבה יגידו עליי, אה כן את רזה, לא שמנה אבל גם לא אנורקסית...מה הבעיה? יש לך קצת שריר, את קצת עם בטן תעשי טיפה ספורט. ואי איזה לא נעים לשמוע את זה מהבחורות במשרד שלי שהן גם בגילאי ה30 אבל אין להן חבר והן בניגוד אליי מצליחות לאכול באמת רק תפוח ליום מבלי לעשן ובלי לעשות ספורט ובלי כלום..לכי תסבירי להם, זה הכי טוב שלי! אני כבר עושה ספורט וחיטוב ומשתדלת רק לאכול בריא וזה מה יש, יש לי בטן אני מתנצלת זה לא יורד. אני מתה על זה שבחורה שנראית עם רגליים של תרנגולת אומרת לי, תעשי קצת ספורט זה לא אמור להיות קשה...בא לי להעיף לה סטירה ולהגיד לה, את! כן את..שלא עשית סקווט אחד בחייך, נראה אותך הלכת איתי למכון מצליחה לעשות את כל התרגילים שלי במשקל שלי (שזה בערך סקווט עם 25 ק"ג כשהמשקל שלי הוא 58 להזכריכם) ואז תגידי לי תעשי קצת תרגילים לרגליים...בת של זונה..

אני מרגישה שאין לי באמת אנשים שאוהבים אותי כמו שאני, אין לי חברים שיאהבו אותי כמו שאני אוהבת אותם ובן זוג שיאהב אותי לא משנה מה ולכן אני מרגישה שאסור לי לאכול, שמגיע לי להיות שלד, כי אם לא להתאבד אז לפחות בקצב מאוד איטי להעלם מכולם.



Image result for thinspo



https://www.youtube.com/watch?v=J2ntMjtrPkc&t=924s



התפריט היומי
בוקרהפוך עם חלב 1% בלי קצף
צהרים: אבטיח (אני מניחה ששתי כוסות?) חצי ליטר קולה זירו
ערב: רביולי גבינות עם רוטב שמנת פטריות
חטיף לילה: ענבים ואפרסק

כנראה שזה 3500 קלוריות.
נכתב על ידי Fatty30 , 27/8/2018 17:40  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



רשומה מספר 1 - Fitter happier


טוב אז זוהי רשומה מספר 1. לצערי הרב ולצערם של הרבה בחורות אחרות אני סובלת מהפרעות אכילה לא בדיוק בולמיה לא בדיוק אנורקסיה נקרא

EDNOS = Eating Disroder Not Otherwise Specified

מה זה אומר? אני לא רזה מאוד, לא שמנה מאוד, בגודל סביר, לא מקיאה כל מה שאני אוכלת לא מגבילה את עצמי כמובן ל200 קלוריות ביום ולצערי גם לא מצליחה ממש בצומות...זה קצת מזה וקצת מזה ועוד כל מיני הרגלי אכילה מוזרים וכללי אובססיה מוזרים לאוכל. לדוגמה:

1. אם אני לא מתאמנת במכון כושר ביום מסוים, אני לא מרשה לעצמי ארוחת ערב נורמלית אלא רק ירקות ומים ותה צמחים בלבד (אחרת זוללים את כל הבית כי להתאמן זה קשה קל וחומר כשעברת את גילאי ה20 וחצית לגיל 30+)
2.אם אני לא מתאמנת במכון כושר ביום מסוים אני לא מרשה לעצמי להתקלח (למרות שמאז שנהייתי בת 30 התחיל לי אקנה בגוף ולא בפנים אז אין לי ממש ברירה אלא לפחות להשטף מבלי לחפוף את הראש כל יום לפחות בקיץ...במרכז החום נוראי וגם אז זה יהיה מקלחת בטמפ' יחסית קרה עד כמה שאני יכולה לסבול)
3.אני הרבה פעמים אקנה אוכל שממש בא לי לאכול שהוא ג'אנק פוד, כמו עוגה, מגנום, צ'יפס וכאלה ואני לא אגע, זה יישאר בארון כמה שאפשר לפעמים חודשים, אם בסוף אני נוגעת ואוכלת קצת זה חייב להיות שקול ומדוד בקערה וגם את זה, אני אקיא. (היות שהקאות זה לא ממש דבר בריא לכן אני משתדלת לצמצם את העניין למינימום ההכרחי).
4.בעבודה אני מרשה לעצמי לאכול בשעות מאוד מסוימות (מזל שאני עובדת בעבודה משרדית משעעמת) וגם אז זה יהיה אותו דבר כמעט ותמיד בשולחן שלי ולא ליד אחרים (מחרימים אותי בעבודה וגם, אני לא אוהבת שמסתכלים עליי ושופטים אותי במיוחד הבנות בעבודה)
5.אם כבר נפלתי ואכלתי משהו נורא כמו פנקייק או פיצה או משהו כזה, אז אני אחר כך אשתדל לא להקיא ואם בחרתי לא להקיא אז אני אחרי זה לא אוכל כלום אלא רק שתייה.
6.נשקלת רק פעם בשבוע כי אחרת אני שמה לב שאני מרשה לעצמי יותר מדי לאכול זבל ועולה מהר מדי במקום אני כן מודדת בסרט את היקף המותניים כשאני נכנסת לחרדה וחייבת להשקל.
7.בימים של שתיית אלכוהול אני אשתדל לא לאכול כלום עד אותו ערב היציאה וגם אז אשלב המון מים כדי לא להשתכר יותר מדי ואם כבר נשנוש אז הכי בריא שאני אוכל למצוא בבר.
8.שישיבת אני משתדלת לא לאכול כמעט כלום.
9. כשאני רעבה אני אוכלת מסטיק בלי סוכר, או מעשנת,או שותה מים, או תה, או רואה סרטים וסרטוני בינג' משום מה זה גורם לי לא לרצות לאכול ומוריד את החרדה ממני.

אין לי כרגע עוד כללים אם אני אזכר אני אכתוב.
אז כן, יש מיעוט של נשים עם הפרעות אכילה גם אחרי גיל 30, סוחבת את החרא הזה מגיל 14 לסירוגין, נמצאת בטיפול ומעקב..מקווה שיום אחד אני אגיע למצב שאני אהיה קצת יותר שלמה עם הגוף שלי.

אם יש לכם בקשות לדברים מסוימים או פוסטים על נושאים מסוימים נא לכתוב בתגובות.
מקווה שתהנו.

השיר שמתאר אותי היום - Fitter Happier Radiohead


סרטון יומי שקשור להפרעות אכילה 






נכתב על ידי Fatty30 , 26/8/2018 11:10  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





39
הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , מתוסבכים , שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לFatty30 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Fatty30 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ