לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

זהו סיפור על חיי אדם בוגר שכל חייו התהפכו עליו בפחות משנה אחת כשנטייתו המינית מתגלה לאישתו. הסיטואציה המטלטלת מביאה אותו לחשוב איך כל זה התחיל, מה היה ואיך זה השפיע עליו בכל מהלך חייו.

כינוי:  bi or one

בן: 53

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


7/2018

אז מה אם המקלחות משותפות?!


אזור המכונות של הספינה אהוב עלי במיוחד. הרעש של המנועים לא מאפשר לשמוע שום דבר אחר מלבד אותם. המכונאים שמטפלים במכונות במסירות שלא מזכירה חיילים שבוזים מהווים מקור להערצה. הידיים השחורות מגריז, הבגדים המלוכלכים, הפנים עם הסימנים השחורים וכלי העבודה שמסביב הם סמל לגבריות פורצת עבורי. ככה גבר צריך לעבוד. עבודת כפיים. עבודה שמלכלכת. בניגוד גמור לתפקיד שלי בספינה, תפקיד של "צווארון לבן". המשיכה ללכלוך, לזיעה, לרעש, לעוצמה, לגבריות הביאו אותי לאהוב את הרגעים האלה שעברתי בחדר המכונות. עופר היה אחד מהמכונאים האלו. יודע להכות בעוצמה בפטיש, יודע להפעיל כוח מרשים כדי להזיז את הג'פקה ולפתוח את השסתום הסורר. כשהספינה הייתה עוגנת בחוף, כל הפעולות לחזרה לשגרה נעשו, המנועים הודממו, הגנרטורים נכנסו לפעולה ושאר החיילים היו נעלמים באופק הרציף אל מגורי החוף שבקצה השני של הבסיס, היה עופר פותח ברז מים במרכז חדר המכונות החם, ובאמצעות הצינור היה מרטיב את עצמו מהראש ועד לכף הרגל, מסבן את הגוף השחור ומוריד את כל הלכלוך שהצטבר עליו. המים האפורים היו יורדים אל ירכתי הספינה והגוף הגברי, השעיר, היה נותר נקי ומריח בניחוח של סבון צבאי גס. גם אני הייתי מתקלח כך מדי פעם. החום של חדר המכונות, המים הקרים שמצננים את הגוף, האדרנלין שבגוף שמתפרץ עם המחשבה שעוד מישהו עלול לעבור בחדר המכונות ולראות אותי מתקלח.

החום של העיר אילת מעיק בשעות הצהריים. הספינה שרק לפני יומיים הגיעה לנמל לצורך פירוק ואחסנה עומדת על המבדוק כמו דג מחוץ למים. שעות העבודה בעיר הדרומית מתחילות מוקדם בבוקר ומסתיימות לפני הצהריים. השעמום חוגג במהלך שעות האור והחום וכך אנחנו מוצאים את עצמנו שוכבים במיטה, בירכתי הספינה, משחקים טאקי בפעם המיליון ומעלעלים בחוברות ומגזינים שהתגלגלו אלינו בדרך לא דרך. עופר המכונאי, בחור יפה עם גוף חטוב, היה הפרטנר שלי למשחקי הטאקי. סטרייט במלוא מובן המילה – מה שהתאים לי מאוד כדי להסתיר את מה שאני באמת. אף פעם לא נמאס לשחק טאקי, הצבעוניות, החוקים המוזרים, המהלכים המשונים – יוצרים אדרנלין מטורף בעיקר כשהשעמום נמצא בכל פינה.

השהייה באילת הייתה התרגשות גדולה. עיר האורות הדרומית של אותם הימים היוותה אטרקציה לכל חייל. יצאנו בערב לבלות בטיילת, בלגונה בפאבים שבאזור. לא פיספסנו אף מקום בילוי עד לשעות הקטנות של הלילה, אז היינו הולכים ברגל אל עבר הבסיס האילתי, נכנסים דרך השער, עולים על גשר הולכי הרגל שחוצה את הכביש הראשי, ומגיעים למספנה, שם הספינה ניצבת על החוף, מחכה רק שנגיע. טאבה עוד הייתה שייכת למדינת ישראל, והדרך אליה הייתה קצרה. בילינו שם לא מעט במהלך הימים. יושבים על כסאות נוח בחוף של רפי נלסון, השריד היחיד שהזכיר את החושות של סיני שהוחזרו למצרים רק לפני שנה שנתיים.

חום הצהריים החניק. משחק הטאקי הסתיים. שעת העלעול במגזינים הגיע. עופר המכונאי קורא לי לבוא ולהציץ בחוברת הפלייבוי שהגיעה לידיו. כמו שני חיילים מלאי הורמונים העברנו רשמים על התמונות שבחוברת. החום שמחוץ למגורי הספינה השפיע מבחוץ, האוויר הדחוס בתוך המגורים השפיע בחדר, והחום הפנימי שבגוף, כתגובה לתמונות שבחוברת, החל להראות את אותותיו בצורת אגלי זיעה שיורדים מהצוואר והעורף אל תוך הגוף, דרך החולצה הצבאית הלבנה, מטפטף לאורך עמוד השדרה וזורם אל חגורת המכנסים. החום, הזיעה וחוסר השינה גרמו לנו לגשת לחדר המקלחת הממוקמים בסמוך למספנה. מקלחת של צהריים חמים, במים קרירים וצוננים יכולים להרגיע את השרב שהתחולל בחוץ והחום הכבד שהתלהט מפנים. "נלך להתקלח ואז נישן קצת כדי שאפשר יהיה לבלות כל הלילה" אמר לי עופר, והסכמתי איתו בשניות.

מקלחות צבאיות משותפות. ברז מים שממוקם בקיר ללא ראש מקלחת יוצר זרם מים חזק שניתך על הגוף ומתיז לכל עבר. מחיצות שיש צרות מפרידות בין תאי המקלחת, רחבה מרוצפת גדולה נמצאת בין תאי המקלחת לקיר עם וווי התלייה והספסלים.

על הספסל הנחתי את הבגדים. תליתי את המגבת היבשה על הוו והוצאתי מתיק כלי הרחצה את השמפו והסבון.

עופר עשה אותו דבר.

נכנסתי לתא אחד, סובבתי את ברז המים הקרים וכיוונתי באמצעות ברז המים החמים את טמפרטורת המים כך שיהיו לי מים נעימים למגע. לא קרים מדי אך גם לא חמים מדי. הראש נכנס ראשון מתחת לזרם המים שנחתו עליו בעוצמה והתפזרו לכל עבר. תחושה מדהימה של רעננות עטפה אותי כשהמים צנחו על הגוף שלי והרגיעו את החום העז שהיה בי. הפנים התמלאו בזרמי מים והידיים אחזו בפנים והורידו את שאריות הלכלוך שנותר עליהם. השמפו שנזל על הגוף לאחר שסיים את תפקידו בניקוי השיער עוזר בהורדת שאריות הזיעה מהיום החם הזה. ואז לפתע, אני שומע את עופר קורא לעברי "יש מצב לעזרה?". בכייף עניתי, ואז מצאתי את עצמי מסבן לעופר את הגב העליון. הסבון שעופר השתמש היה בעל ריח נעים מאוד. נקה 7 שהביא מהבית. הקצף הלך והתגבר על הגב החשוף והרטוב והחל את דרכו במורד הגב החטוב. בועות אוויר מעורבות בסבון לבן מצאו את דרכן אל הגב התחתון, וממנו ומטה. הידיים שלי מעסות את הגב של עופר. השרירים של הגב נרפים והופכים להיות כמו בצק רך בידיו של אופה מנוסה. מבלי לדבר ומבלי לתת סימן או אות הבנו שנינו שזה מצב שנעים לשנינו ולא כדאי להפסיק אותו. תוך שניות מצאנו את עצמנו שרועים על המרצפות הרטובות של חדר הרחצה המשותף. נקה 7 ריחני מעורב במים ובבועות אוויר מפריד בין הגופות הצמודים. תחושת סחרור עוטפת את הראש והרגשה נעימה של קרירות וחום, רטיבות והתרגשות נמצאים באוויר.

עוד משחק טאקי הסתיים לו לקראת ערב. כל אחד מאתנו פותח את התא שלו ומוציא את הבגדים האזרחיים. מתלבשים ויוצאים. לאן הפעם? לאן שייקחו אותנו הרגליים. עוד ערב של בילוי באמצע שירות צבאי ואפילו מבלי לקחת רגילה או יום חופש אחד. אחת התקופות היפות של השירות הצבאי מגיעות עוד מעט לסיומן, והחזרה לשגרה מתחילה להסתמן באופק.
נכתב על ידי bi or one , 24/7/2018 21:29   בקטגוריות אהבה ויחסים, צבא  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , גאווה , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לbi or one אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על bi or one ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ