לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

on my way


הקטנות של שנתון 97, מחפשת דרך להתבטא אחרי הרבה שנים שלא כתבתי ופרקתי. אשמח תמיד לתגובות :)


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


8/2018

האמת שבפנים


אני מבינה שאני צריכה להמשיך הלאה,

לא יודעת אם זאת הפנמה אישית שלי או שפשוט כבר מקשיבה למה שאנשים אומרים מסביבי..


אני צריכה להבין מי אני,

למרות שאתה אומר שאתה יודע מי זאת ממזמן..

שום דבר לא מעציב אותך,ואתה אומר שאין בך חרטה,

אבל מה עם כל מה שעשית לי? איך לא כואב לך כל כך מכמה שפגעת בי?


אז אני מודה שאני מתגעגעת,

לא יודעת אולי אני מזוכיססטית ברמות,

אבל אני צריכה להבין מה נכון לי,

וזה כנאה אומר לאבד אותך כי את עצמי איבדתי ממזמן. 


בעיקרון נמאס לי מהתחושה של לא להרגיש כלום, 

האדישות היא הרגש שהחליף את האהבה, 

ויחד עם זאת תחושת כאב, 

הכאב לנשום ולהמשיך הלאה...

נכתב על ידי shaniela , 10/8/2018 16:52  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  shaniela

בת: 21

Skype:  shanyna4 




הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , סטודנטים , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לshaniela אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על shaniela ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ