לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


Science has made us gods even before we are worthy of being men

כינוי: 

בת: 18

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


7/2018

שריטה שכזו


אתמול היה לי יום מעצבן בעבודה.

כן כן, אנשים באו בהמוניהם לראות את גמר המונדיאל. אפס מקומות פנויים.

צפוף,היה בחור שדיי נהנה מזה בכל פעם שהייתי צריכה לעבור בזהירות לידו.

והקטע היפה ביותר הוא שהייתי העובדת היחידה על המסעדה פלוס אחת שמזגה את הבירות בבר וסתם חילקה צ'ייסרים לאנשים וצילמה.

מטומטמת מה את עושה במקום לעזור לי.

ויותר מזה, אנשים חצופים שקולטים את הסיטואציה ורואים אותי מתרוצצת מאשימים אותי בשירות רע(היו 3 כאלה,השאר בסדר כפרה עליהם).

תלמדו ערכים חבר'ה, היה שם בחור שחיכה לתה שעתיים שלמות ובסוף גם השאיר טיפ יפה ומספר.

והיו אנשים של

"אם אני לא מקבל את המנה שהזמנתי עד סוף המשחק אני לא משלם עליה"

לך תזדיין מפגר, אני נראית לך זו שמכינה את המנה או זו שמגישה אותה כשהיא יוצאת מהמטבח?

אבל אחרי שכל הבלאגן נגמר הבוס שלי התעצבן על הדבר הכי מפגר בעולם. 

הדפסתי צ'ייסר במקום מנה.

למעשה, הוא כל כך התעצבן שכשהוא הניח את הכוס שאט על השולחן באגרסיביות היא נשברה.

יש לי שריטה כזאת, כלים שנשברים בעצבים, סכו"מ שנשמט בפתאומיות וכעס, זו אוטומטית פלאשבקים ותמונות רצות לי בראש ואני נכנסת לחרדות עם עצמי.

מפריע לי עצם העובדה שלא משנה כמה שנים יעברו, שריטה היא שריטה.

וכשהוא עשה את זה דברים התחילו לרוץ בראש.

לא הסברתי לו מן הסתם את הסיבה שבגללה אכלתי עליו סיבוב, מבחינתו נעלבתי מהביקורת, כאילו שבאמת מעניין לי מנה או צ'ייסר או ביקורת,זה לא זה.

ועם התמונות שרצות בראש סיימתי משמרת ונסעתי לבית ועכשיו 07:00 בבוקר ואין לי מושג מה לעשות עם עצמי חוץ מלנסות לישון.

עשיתי שכטה עם סטלנים אקראים בדרך לבית ותיארתי לעצמי שארדם, אבל לא ולא.

 

 

 

נכתב על ידי , 16/7/2018 05:32  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לך


אין לי מה להציע לך

אני נשבעת,אני מרוקנת

כאילו מישהו הפך אישיות למשהו גשמי,דחף את היד שלו לתוכי ותלש החוצה.בסדר?

אני מרגישה כלום, שום דבר שהכרתי,שום דבר שידעתי,וגם שום דבר חדש.

אני לא רוצה שום דבר מנקודה מסויימת

לא מרגישה שייכת לשום דבר

לאף אחד.

אני לא מרגישה רצון או צורך להיות בקשר עם אנשים.

דיי התנתקתי מרוב החברים.

הם כועסים עלי שאני מעדיפה להיות בבית מאשר להיות איתם. 

בצדק,אני מניחה שגם אני הייתי כועסת.

זה כואב במקום מסויים,אבל כבר לא ממש אכפת לי. אני מרגישה שזה לטובה

כי אני לא מרגישה שיש לי יותר מה להציע להם.

האישיות הזו שבשבילה הם היו שם, היא כבר לא ממש שם.

איפה היא? מה יש במקומה? לא יודעת.

אל תגיד לי שיש לי מה להציע 

אל תגיד לי שאני מיוחדת ושאתה מתגעגע 

אל תגיד לי שאתה לא יודע כבר איך לאכול אותי ותשאל למה אני כזו קשה

אני לא מסוגלת להאמין לך. כל מה שתגיד ישמע כמו נסיון לרצות אותי בשביל לרצות את עצמך.

אל תשאל אותי מי החלאה שגרם לי לראות דבר כל כך מכוער במילים כל כך יפות.

אל תנסה להשיג יש מאין

פשוט תמשיך לך, תדלג בין האנטילופות עד שתמצא לביאה

לי נמאס לדלג בין ירקות. וגם כשניצב מולי אריה כמוך אני פשוט משנה מסלול.

למה? לאן? לא יודעת. אל תשאל

כן, מטומטמת

אני מטומטמת ואני לא יודעת מה אני רוצה מעצמי עכשיו.

כנראה שכלום.

וממך רציתי משהו,אפילו שניים. איפה היית כשהייתי צריכה אותך?

חח אתה לא יודע לענות פתאום הא.

ועכשיו כשאין תוכן בכלום ושום דבר אתה חוזר עם הרצונות המטושטשים שלך.

אין לי מה להציע לך

אני גלידה בוואפל אבל בלי גלידה. בסדר?

אתה לא רוצה וואפל, אל תגיד לי שאתה רוצה וואפל. 

לך.

 

 

נכתב על ידי , 15/7/2018 00:07  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




Do your late night thoughts 

?ever lead you back to me

נכתב על ידי , 14/7/2018 00:00  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , מתוסבכים , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לInfected mushroom. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Infected mushroom. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ