לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


1/2019

לא פה לא שם


הרצון לצאת ולהתאוורר בכל לילה ולילה לפעמים מכביד עליי כל כך.עוד לא מצאתי את השיטה להרגיע את הרעב התמידי הזה לתשומת לב. לצאת ולחפש ריגושים בכל פעם מחדש, מבלי רצון באמת להתחייב. ובעוד אני תורם לסטטיסטיקה שלה אני כל כך בז ומתעב אני גם מוצא זמן להתייאש מעצמי ומכולם סביבי. כמה קשה להיות גבר בזמנים שלנו, שכל שוק ההיצע והביקוש נפרץ לחלוטין. כל הגורמים פועלים נגדי לכאורה, בעולם שכבר הכל הפך לזמין ובמרחק לחיצה, או אפילו לא, משיכת אגודל ימינה ושמאלה. אפליקציות להיכרויות מרגישות כמו חנות ממתקים, תמונות שמשדרות אסתטיקה במקום רגשות, דחפים וצרכים במקום לבטים אמיתיים. שזול קונים בכמויות, הערך לפרטים יחידיים יורד דרסטית. כמה קשה להיות אחד שעוד יש לו שביב של אופטימיות למצוא משהו אמתי שמסביבו נחשול בלתי פוסק של אינטרקציות שמלחיצות, מקפיאות.

ככל שאני יוצא עם יותר ויותר נשים ככה האמונה שלי בהן הולכת ופוחתת. כמה קל לסיים את הערב במיטתו של זר לחלוטין, רק מתוך הדחף הזה של סקרנות מהולה בחרמנות. הקלות שדברים באים לי לפעמים מורידה לי מאוד מכל הסיטואציה. בהסתכלות קצת יותר מאקרו אני תוהה כמה מיטות וגופות עירומים ישכבו על הבחורה הבאה שאכנס איתה למערכת יחסים, עצם המחשבה הזו גורמת לי לצמרמורת בלתי רצונית, לחשוב על האדם שתתן בשבילו הכל נכנע אל הדחפים הכי נמוכים שקיימים בנו רק כדי לא לסיים את הערב לבד. כמובן שלה יהיה הרבה יותר קל להשיג את זה, ולכן גם מידת האכזבה שלי כגודל הרזומה שלה. לא פעם בשיחות שלי עם חברות, אני מוצא את עצמי מזדעזע שאני שואל אותן את השאלה מה יותר גרוע- אם תדעי שחבר שלך שכב עם מישהי אחרת או התאהב בה. התשובה ברוב המקרים- האהבה תרסק אותן. בעוד שעצם המחשבה על האדם היקר הזה שנכנע לצורך או אפילו יותר גרוע מזה, מרגיש שהוא יכול, גורמת לי לזעזוע עמוק מאוד. סולם הערכים שלי אם כן, שונה מזה של רוב הנשים בחיי. 

נקודה נוספת ומכרעת היא כנראה העובדה שנפשית לא אהיה מסוגל להיכנס למערכת יחסים חדשה עם אדם שלא חווה מערכת יחסים אינטנסיבית וארוכת שנים, כזו שבונה וגם מצלקת, שנשארת איתך לאורך כל החיים בלית ברירה בפיקים כאלו ואחרים. כפי שניסח את זה חבר ללא הרבה טאקט- אתה תעדיף לאמץ כלב מכלבייה מאשר לקנות אחד הישר מחיק אימו. וזו המטאפורה המדויקת ביותר שאני יכול לחשוב עליה, רק שגם אני במקרה הזה, יוצא כלבייה.

וכל חיי הרווקות האלו נראים בלילות מסויימים כמו זירת רצח בקרבות כלבי רחוב. 

נכתב על ידי , 17/1/2019 20:43  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חברים


"הרבה זמן" הוא מסנן לעברי ולוקח עוד לגימה ארוכה מהשליש שלו שעומד להיגמר. מבטו החודר נתקע עליי בזמן שאני משתהה, לוקח את הזמן. 

הוא נשען לאחור ומתופף על הברך בידו השנייה, מאז ימי התיכון, זה הסימן אצלו שהוא לא מרגיש בנוח למרות שהוא מנסה בכל כוחו לשדר בדיוק ההפך-רגליים שלובות אחת על גבי השנייה, הנהון קל עם הראש למקצב המוזיקה בבר, פתיחת בית החזה כדי לשדר ביטחון. 

"הזמן טס" אני אומר, מוודא לעצור על כל הברה. הוא מהנהן.

"אני מצטער-"

"אין לך על מה" אני קוטע אותו במהירות. זו הפעם השנייה החודש שמישהו מתנצל בפניי על שנעלם ביום אחד בהיר לפרק זמן ארוך, תקופה של דממת אלחוט. בהתחלה מחשבות על הנתקים הפתאומיים ליוו אותי בדקות הראשונות על הכרית לפני שדאיתי אל עולם ההזיות, אבל ביום הולדת הגעתי להחלטה עם עצמי שלא אתן את אותו המשקל לאירועים חיצוניים. בכלל, לא היה לי קשה להבטיח את ההבטחה הזו לעצמי כי משהו בי באמת השתנה בחודשים האחרונים, קשרים עם אנשים הפכו לפחות חשובים בחיי. המסקנה שדברים הם בני-חלוף חלחלה אל תוך התודעה שלי מבלי שאשים לב, בתוך כל העומס והלחץ שאני נתון בו בתקופה הארוכה האחרונה. אם זה היה תלוי בי, הייתי ממשיך לאכול את הראש של עצמי בתהיות לגבי אותם ניתוקים, מזל שהקושי מחשל אותנו, מעצב את קווי דמותנו כחלוקי נחל הנאבקים ללא תועלת בזרמי המים השלווים והבלתי פוסקים, שמפסלים ומעצבים אותם מבלי באמת לשבור אותם.

"בכל זאת, אני יודע שגם אצלך לא פשוט עכשיו וזה היה לא חברי מצדי להיעלם ככה. הייתי חייב לדאוג למינוס הזה, והחברה..." בשלב הזה התנתקתי, המשכתי להנהן והתבוננתי בחצי עין במה שקורה מאחורי גבו. הוא עצר, כנראה קלט שאיבד אותי וסיים את השליש. מולי ישב כעת חבר ילדות שהמרחק ביני לבינו נמשך יותר משולחן עץ נמוך, אלא הבדלי תפישה מהותיים לגבי החיים. בעוד הוא ממשיך לנוע על אותו תקליט שבור אני כבר מזמן פרשתי כנפיים, או יותר נכון קיבלתי בעיטה בתחת ממרום הצוק הגבוהה ואולצתי לנופף בזרועותיי הקצרות משוחות הנפט והנוצות. לפני חודשיים כמעט התרסקתי והתנפצתי למליון חתיכות בתחתית התהום, בנקודת האל-חזור שממנה יהיה בלתי אפשרי לצאת. אבל איכשהו הצלחתי להישאר באוויר, אפילו אם במרחק מטרים ספורים מהקרקע. הצלחתי להתייצב, להגשים באמת את החלום בלתחזק דירה משל עצמי בתל-אביב, וגם להצליח לחסוך בנוסף על הדרך. אמנם אני מקריב הרבה, ומרוויח דיי מעט. אבל את השנה הזו אצטרך לצלוח בעזרת כוחות שלא ידעתי שקיימים בי, אבל הם כן, כדרך הטבע והיצר לשרוד שחזק מכל דבר אחר שקיים בנו. וזה אומר שאם לא בטוב, אז לפחות ברע.

"אין לך על מה להתנצל, פעם הבאה תבוא ונשב אצלי"

"בטח!" הוא מזמין את המלצרית ועל הדרך מפלרטט איתה, כהרגלו. הוא מזמין לנו ערק ועוד גולדסטאר. אני מחייך, בקרוב גם מ' ו-י' ייצטרפו, ואז בכלל זה ייראה כאילו לא עברתי בכלל. אני מתוודה בפניו שזו הפעם הראשונה מאז שעברתי שאני יושב בפאב, אני כבר לא רואה תועלת בלשבת ולהתמרמר על החיים בפני אנשים אחרים. אני כרגע מעדיף להשתכר, לרקוד, להזדיין, "שאם כבר לבד אז שיהיה בתנועה"

הזמן חולף, אנחנו נפרדים ומתחבקים ארוכות. אני לא מאמין להבטחות יותר, אלא רק למעשים. אני לא מקפיד להסתיר את הסקפטיות שלי כלפיו, כלפי כולם. הוא ממהר להיכנס למכונית ולנסוע. אני שואף את האוויר הקר ומוציא את הפלאפון. 

"אלפא"

אני רק מתבאס שהוצאתי על ה-"מתאבן" הזה יותר ממה שאוציא בהמשך הלילה. אני כבר לא שם חביבי, ניפגש בצד השני.

 

נכתב על ידי , 11/1/2019 23:43  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אנמיה


אתה פוגע, אולי כי אתה פוחד בעצמך להיפגע. זו אופציה שאתה חייב לקחת ברצינות. אתה לא ממהר להיכנס לקשר חדש כי מה הטעם לגרור את עצמך לעוד סאגה אם זה לא הדבר האמיתי. אתה כבר עייף ממשחקים, אבל מעדיף להישאר באיזור הלא רציני, כי זה בינתיים גדול עלייך להחליט החלטות לעתיד הרחוק. לא שהמחר מאוד לא בטוח כמו איך תסיים את הלילה הנוכחי.

לפעמים באמצע דייטים אתה עושה זון אאוט, כי כמובן שהיית בסרט הזה. זו לא חוכמה אתה אומר לעצמך, רוב האנשים לא חוו קשר רציני ומחייב לאורך טווח זמן כזה משמעותי כמו זה שאתה היית בו. ובכל זאת, תוריד את האף, אל תתנשא כי אתה יודע מה הולך לקרות בעוד כמה רגעים ומה יקרה כמעט מיד אחר כך. לפעמים אתה מעדיף להשתעשע עם המחשבה הלא רציונלית הזו, שאולי היא תצליח להפתיע, לחדש, להשאיר אותך ללא מילים.

לא קשה להשאיר אותך ללא מילים, אבל לרוב לא מהסיבות הנכונות. אתה חייב להתעקש להישאר במשחק, אתה לא יכול לוותר ולא ליידע את הצד השני ברגע שזה קורה, למה אתה נותן להן להתאמץ אם כבר הבנת שזה אבוד. אולי עכשיו יכאב לה לשמוע אבל זה עדיף על הוידוי המביך בבוקר שאחרי.

לפעמים הסקרנות שלך היא המכשול הראשון, אתה מציב חזות מתעתעת של התעניינות, והרי ידוע שאנשים מתעניינים רק שקיים להם אינטרס מאחורי כל הנבירות חסרות המשמעות האלו. קשה לשכנע אדם שמאמין באקסיומה שכזו שאתה בסך הכל באמת רוצה להרחיב אופקים, לנהל דיון, להישאב אל תוך עולמות אחרים רק מתוך הסקרנות שבעניין, ולאו דווקא מתוך הרצון להיכנס למישהי לתחתונים אחר-כך.

לפעמים זה מרגיש כמו אחד למיליון, בעיקר במעגלים שבהם אתה בוחר להסתובב בלילות ובימים. למה אתה מתעקש למצוא משהו טוב ושקט דווקא במקומות הכי רועשים, שכולם כבר התנפצו לאלפי חתיכות וממשיכים בכל פעם להישבר אחד על השניה כגלים אלימים בים סוער. 

אולי מתוך הריגוש שבעניין, אולי אתה עדיין לא שם. אי אפשר לרקוד על שתי חתונות בו-זמנית.

 

נכתב על ידי , 8/1/2019 19:38  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 

בן: 26

תמונה





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לGrinko אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Grinko ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ