לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

28




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2019    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

9/2019

journal #7


מעייף אותי כל פעם לכתוב journal :)

אז אולי אכתוב משהו אחר

חיחי

ברקע

mercy mercy mercy

של

cannonball adderley

יפה.

אכלנו פסטה.

האכלנו את החתולה.

ליאורי עושה תרגילים על הגיטרה שהוא התחיל קצת ללמוד מהאינטרנט.

אני עברתי קצת גם על הטקסטים לסרט הקצר שמצטלמת שלישי-רביעי-חמישי

וגם קצת על המונולוג לאודישן ביום שישי

ותכלס מחר צריכה לעבור קצת על הסצנה שעושה לה הקראה ביום רביעי.

תנועה.

ואז מקודם החלטתי 

הסתכלתי ביומן השבועי החדש שפתחתי עכשיו

וחשבתי לי

על 

מה יהיו המילים לשנה הזאת

והמילים שעלו לי

(המילה חופש תמיד עולה אבל שחררתי אותה, היא גדולה וכללית וחשובה מדי)

המילים היו

עשייה

תנועה

תזוזה.

שזה במילה אחת :)

וגם-

בחירה!

וגם- ביטחון.

אלה שלוש המילים.

תנועה-תזוזה

בחירה

ביטחון (עוצמה)- בעצם.

עכשיו מתנגן

ביום מסה של מתי כספי מאוד יפה.

היום צלצלתי לתאטרון וביקשתי להעביר את האודישן ממחר ליום אחר. הצלחנו לתאם ליום שישי.

אני פשוט אלך עם מה שאני מבינה.

יהיו לי את הימים הקרובים לעבור על הטקסטים.

מחר יש לי יום פנוי של מנוחה.

אני חייבת לנוח, לישון קצת, ולתת לקול שלי מנוחה - אין לי קול.

אז מחר יהיה לי זמן לעבור קצת על כל הסצנות לסרט הקצר וגם על המונולוג. לחשוב קצת איך אני עושה את זה ומה אני חושבת על זה. אביא את מה שיכולה להביא. אתייעץ גם עם אסתר ועם אבי.

אה והייתה לי היום בבוקר, בשמונה בבוקר, פגישה עם הפסיכולוגית של אבא שלי.

היה בסדר. כלומר, היה טוב, אני מניחה, פשוט קשה לי להגיד טוב על משהו מציף רגשית כלכך.

בקיצור,

לאט לאט.

עצוב וטוב וחשוב ואולי גם משמח, מי יודע. לאט לאט.

עכשיו 00:18

רציתי לכתוב פה לפני שהולכת לישון כי 

אמנם הבטחה של מדיטציה לא מצליחה לקיים לעצמי כל יום

ואולי גם לא הבטחתי לעצמי ממש.

יותר הבטחתי לעצמי לכתוב.

כשאבטיח לעצמי גם מדיטציה אעשה גם זאת.

לפעמים חלק מיוגה הוא קצת מדיטציה.

בכל אופן. באתי לכתוב.

וליאור פה על הגיטרה ועכשיו ליד הפסנתר.

הבית שלנו ממש נעים.

ממש ממש.

וואווו ועכשיו התחיל keep on moving 

של פייב!

קמה לזוז לזה קצת.

 

ביי!

לילה טוב!

נכתב על ידי HADY_yaya , 15/9/2019 23:07  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



journal #6


היי

אני רוצה לכתוב לעצמי שוב

היום הייתה פה אחותו של ליאורי והבנות שלה

היה ממש מקסים

היה כייך איתן מאוד

גם היה נחמד שהיא עזרה לנו לסדר ולשנות פה קצת בבית

ועם עציצים

והחלפנו את הנורות הלבנות בנישה לנורות צהובות

והעברנו לשם את השולחן

וזה ממש עשה את הבית קוזי ונעים

וזה ממש נחמד.

 

אני מאבדת את הקול

אני מרגישה קצת יותר טוב

כבר בלי חום

עדיין כאבי גרון

והקול שלי אין אותו ממש

וביום שני יש לי מונולוג לעשות אודישן

ובשלישי רביעי חמישי צילומים

אז אמרתי לעצמי שמחר אעבוד על המונולוג ממש טוב כאילו עושה את זה בשני

אבל תכלס שגם יכולה להרים טלפון לבמאית ולהגיד לה שאין לי קול

ואני לא יכולה להגיע ביום שלישי לצילומים בלי קול

אז אנסה להבין איך אני עושה את זה

אבל אנסה מחר להשקיע את הזמן שלי ולעבוד על המונולוג הזה ולהרגיש את זה ולסמוך על האינסטינקטים שלי

כי זה מה יש

וזה הכל בסדר

וכשיצאתי מהאודישן ביום חמישי עם התחושה הזאת

ש

למרות שהם אמרו לי שהייתי מקסימה ומעניינת וכו

ואמר לי משהו על to own the space

ושזה רק אימון

practice

ושאני יכולה ללכת לעשות קונטקט וכו'

והכי היה נעים וסבבה

אבל יצאתי משם עם הרגשה מוכרת של לב כבד שמוכרת לי מהתיכון ומהתחושה הזאת שאני לא טובה מספיק

וכו'

זה מדהים איזה טראומטי זה- כלומר- כמה השפעה וכוח יש לאנשים סמכותיים בחיים שלך בגילאים צעירים

כמה כוח היה למורים במגמה בידיים- וכמה לא טוב הם עשו איתו

נכון שזה תלוי באופי

היו יכולים להיות תלמידים שהיו חווים את אותו יחס ודווקא מוצאים את הכוחות שבהם

אבל 

מה אני אגיד לכם

עקיצות ואמירות ארסיות מתחת לחגורה - לא עשו עמי חסד

ולא אמורות לעשות חסד עם אף אדם

אז זהו

זה מעניין לראות איך

הגוף והלב מגיבים מאותו מקום של פעם, של אותה ילדה בת 16 שנורא רוצה להיות טובה

ומדהים כמה פידבקים מדהימים קיבלתי מאז

אבל 

עדיין

לא מצליחה להפנים אותם כמו שהפנמתי את הלא טובים מהילדות

ובתיאטרון, אני מרגישה, שתמיד, משהו חסר, תמיד אני מחפשת איפה לא אוהבים אותי, איפה אני לא טובה

וזה נכון שיש לי עוד מה ללמוד

וזה בסדר

יש לי, פשוט, מה ללמוד

זה מאוד פשוט 

צריך ללמוד לעמוד על במה

זה באמת תירגול

ונראה אם עוד אעשה את זה ואיך

אבל

אני יכולה גם ללמוד הרבה תוך כדי עשייה

ואני יכולה גם פשוט להביא אותי

ולנסות להיות מודעת

לזה

שזה מדיום אחר

ולעמוד על במה

וכו'

אבל לסמוך על מה שאני מרגישה

ולראות מה אני יכולה לעשות עם זה.

 

מחר אני אראה מה מצב הגרון והקול שלי ואז אבין אם מסוגלת לעשות אודישן בשני

וצילומים בהמשך השבוע.

 

בחירות ביום שלישי - מי יודע מה יהיה.

מניחה שהאידיוט המרושע ייבחר שוב...

יהיה מדהים אם לא...

לא יודעת מה יהיה.

 

רוצה אבל רגע

להכיר בזה

שלמרות כל הקשיים הפיזיים בימים האחרונים

ולמרות שאתמול היה יום רגשית קצת מורכב

רוצה להכיר בזה

שאני משתדלת להיות קשובה

ולהתנהג טוב לעצמי

ולהשקיע זמן ואנרגיה ואמונה בדברים שחשובים לי

ושדברים תמיד מגיעים

שהרבה זרעים תמיד קיימים

רוצה לראות את זה

גם האודישן הזה של יום חמישי- מה שהוא לא היה ומה שהוא לא הביא - הוא מייצר תנועה

הוא גם מייצר תנועה אצלי

עוזר לי להבין עם עצמי לדייק יותר

לדייק יותר לקראת יום שני

ואז לדייק יותר עוד ועוד

 

וכייף שהבית נעים

וכייף שיש נרות

קטורת

עציצים

מרחב

וכייף שמצלמת השבוע

סומכת עליה, על במאיתוש-שחקניתוש, שתביים טוב

בחזרות היא נתנה לי הערות מאוד מדוייקות

וזהו

הנה 

קיימתי הבטחה לעצמי

כבר נכנסתי למיטה

ואז החלטתי

שלפני הכל

אני רוצה לכתוב לעצמי רגע

 

אז טוב שעשיתי את זה

כבר אחת וחצי בלילה ואני קמה בשש...שש וחצי גג...

יש לי פגישה מחר עם הפסיכולוגית של אבא...

 

החיים.

 

אהבה.

שולחת אהבה. לעצמי.

 

חיבוק גדול.

 

האכלנו את החתולה שלנו היום- זה טוב- ליאור חכם- הוא ראה שהיא לא אכלה היום בכלל- והחלטנו להאכיל אותה.

היא בקושי אוכלת כבר חודשיים

אבל היום זה היה ממש - ממש לא לאכול.

אז טוב שעשינו את זה.

 

הלוואי שהיא תבוא לישון איתנו.

היא בדיוק פה מתנמנמת לה על הכורסא בסלון.

 

אני כותבת פה בחושך ובתנוחה לא נוחה כי בלי משקפיים.

יאללה איכנס למיטה.

לילה טוב. 3>

להמשיך להתכוונן לטוב בשביל עצמי.

 

דברים טובים קורים.

כתבה לי מלהקת מברזיל O: מצחיק. באינסטגרם. שלחתי לה את האימייל של זוהר. אכתוב מחר לזוהר אס אם אס שתדע.

 

זהו.

זרעים וכוכבים.

ביי.

01:29

לילה טוב ושינה ערבה הלוואי שאחלום חלום מעניין שיספר לי משהו 

נכתב על ידי HADY_yaya , 15/9/2019 00:10  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



journal #5


פספסתי 3 בדרך

מתוכם ערב אחד הקלטתי לעצמי וידאו קטן בפלאפון

 

אני אחרי החתונה של עידו מהמשפחה

היום התחיל בנעימים ובנסיעה לחתונה הכל התחרבן

איך יכול להיות שהכל מתחרבן ככה?

הייתה לנו שיחה באוטו על עישון ועל התמכרויות

ואני אמרתי לליאור משהו על זה שגם אם אני לוקחת פה ושם שכטה זה לא אומר שאני מעשנת

כי הוא אמר שהוא סגר לעצמו את האופציה 

ואמרתי בסדר אבל זה כי אתה נגמלת

וחוץ מזה דיברנו על וויד

ואמא שלי תרמה מהתפישה שלה

ואמרה- כן אבל למי שיש אופי התמכרותי, או מי שהיה מכור, בגלל זה הוא צריך מאוד להימנע

אבל מי שלא היה מכור , זה שמעשן פעם בכמה חודשים לא אומר כלום

קיצר נהייתה שיחה מאוד אינטנס

ליאור היה אינטנס

אמרתי לו שזה שיש אמת אחת מבחינתו לא אומר שהיא תקפה גם לאחרים

זה שבשבילו זאת האמת לא אומר שזה נכון לכולם

הוא אמר שסליפרי סלופ זה מונח שהמציאו כי הוא נכון לכולם

הוא אמר שצריך להגדיר לעצמך כדי להיות בקשב

אמרתי לו שלא צריכה להיות לי אותה הגדרה לעצמי שהוא צריך כדי שאני אהיה בקשב לעצמי

הגענו לחתונה

והוא היה כולו עצבני

וגם אני

ואז הוא ממש היה עצבני ולא היה יכול לשחרר את זה והמשיך להסביר לי

ואמרתי לו שלא ניכנס לזה עכשיו ושפשוט נדבר על זה אחרכך

והוא אמר אין לי כוח להגיד עכשיו שלום לאנשים אני לא יכול אני מתוח

ואני אמרתי טוב אז תנוח או משהו והלכתי להגיד שלום לאנשים

וחשבתי לעצמי מה זה אין לי כוח להגיד שלום לאנשים

תתגבר על עצמך

ותגיד שלום לאנשים

הוא אמר לי שאני ואמא שלי התנפלנו עליו

אמרתי לו שזה לא נכון

שגם הוא היה מאוד .. בוא נאמר.. לא רוצה להגיד תוקפני

אבל כמו שהוא אומר שאנחנו "התנפלנו" עליו, אז גם הוא התנפל

וגם אמא שלי הייתה ממש בסדר היא ממש סתם דיברה בשקט

הוא אמר לי אתן שתיכן הייתן עצבניות כשנכנסנו לאוטו אני הייתי במצברוח טוב

הנה זה הדבר המאשים הזה

ואז בקיצור איזה שעה בחתונה הוא היה בצד בהתחלה ואז הוא נעלם

ואחרי איזה חצי שעה או יותר שלחתי לו הודעה איפה הוא והוא התחיל לסמס לי הודעות ארוכות כל מה שעל לבו

ןאמרתי לו זה לא מתאים עכשיו שתסמס לי כל מה שאתה מרגיש אני לא הולכת להסתמס איתך על זה, פשוט תירגע ותבוא לפה

זה לא ייאמן שכל זה היה

 

ובקיצור

אחרי שעה שהוא היה אי שם

הוא הגיע

 

והיה סתם, בסדר,

לא כייף

לא כלום

 

חשבתי על הקטע עם השבט

השבט של המדוכאים

או משהו כזה

שאני נשארת איתם

כמו עם אמא

כדי לא להשאיר אותה מאחור

כי היא השבט שלי

 

וחשבתי על זה שחתונות משפחתיות זה שיקוף מעולה לזה כי תמיד עצוב לי שאני רוקדת והיא לא רוקדת

והפעם אמרתי טוב יופי אני גמורה וחולה הפעם אני לא ארקוד

אני אהיה איתה

ואפילו לא חשבתי על זה ש- הנה זה טוב כשאני לא בטוב כי כשאני לא בטוב אני יכולה להיות איתה ושהיא לא תהיה לבד.

 

וחשבתי על זה שלפעמים אני מרגישה שגם ליאור משאיר אותי בשבט של המדוכאים ובגלל זה הרבה פעמים אני מרגישה שהוא לא טוב לי/ שאנחנו לא טובים אחד לשנייה.

זה מעניין.

זה מעניין למה אחננו בוחרים בני זוג ככה אבל חברים אנחנו לא. דווקא החברים הכי טובים שלי הם מאוד מרימים ומשמחים. 

אז למה בן זוג אנחנו בוחרים כמו הורה וחברים טובים לא?

 

ואז אמרתי לעצמי אולי זה לא נכון אולי ליאור לא משאיר אותי בשבט הזה

אולי אני יכולה לשנות בעצמי משהו בדינמיקה כדי שלא יהיה השבט הזה

אבל אני חושבת על כל הפעמים שהוא צריך אותי למשל עם המשפחה שהוא לא מרגיש בנוח אז אני צריכה להיות איתו

ובעצם לא מרגישה בנוח להיות חופשייה ולהיות בשלי בעולם

וכשהוא מבואס

הוא מתלונן המון

הוא לא שם לב

ואני חושבת לעצמי

אוקיי הוא סובל עוברים עליו דברים באמת מבאסים

אבל הוא לא מפסיק

ואז כשנעים

ודווקא יש מצברוח נחמד ורואים איזה משהו בטלויזיה

אז פתאום הוא אומר משפט- וואו כל החיים אני אתגעגע לנעורים שלי.

ואני חושבת לעצמי וואו.. אין רגע של שקט אין רגע של לא להתבאס על משהו...

וזה נכון שגם לי יש איזו נטייה כזאת

בגלל ההישארות שלי בשבט העצוב

אז אני גם נוטה לשם

אבל אני מאוד מנסה שלא

ואני גם המון פעמים לא שם

אבל 

אני גם רוצה מישהו

שלא ייקח אותי לשם כל פעם שאני לא שם

כאילו

כל פעם שאני מנסה להתמסר

שבועיים כבר שאני בחרתי

בי

ובו

וזה נעים

ואז משהו מפחיד אותי

וכן היו לנו ריבים קטנים או רגעים מעצבנים בשבועיים האלה

אבל התייחסתי אליהם כ- רגעים מעצבנים

ולא כמשהו הרה גורל

אבל אז אני רואה את הדברים האלה

ואני חושבת

זה

זה-

זה כן הרה גורל.

כי זה משהו שאומר שאני בוחרת מישהו שגם משאיר אותי בשבט

שגם איתו ההרגשה היא שלא יכולה להשאיר אותו לבד.

והאם זו פשוט ההרגשה האוטומטית שלי והיא לא בהכרח משהו שהוא מעורר בי?

אולי.

למרות שאני מרגישה שהוא יש בו המון דברים שהם טריגר מטורף לזה.

 

ואז אנחנו נוסעים באוטו חזרה והוא מתנמנם מאחורה ואמא שלי לא מפסיקה להגיד לי, אז תשתי תה כשתגיעי הביתה, אז טוב שיש לך מרק, אז אל תשתי היום יותר מדי, אז תשני בצהריים? או רק תנוחי? אבל אל תלכי לישון מאוחר מדי.

ואני חושבת לעצמי- תני לי לדאוג לעצמי

ואני יודעת שזה הכל מאהבה ודאגה

אבל זה גם

בלתי אפשרי

 

וכל הדינמיקות הלא בריאות והמחרפנות האלה

ואני רוצה פשוט להשתחרר מכולן

 

ובאמת רק להעביר את הזמן עם חברים

כמו פשוט ללכת לאסתי עכשיו ולהתפנן אצלה ולשתות אצלה ולנוח ולהרגיש את ערב יום שישי השקט שנופל על העיר ועדיין יש אור והשמש לאט לאט שוקעת ויש רוח נעימה.

ולא להרגיש את הכבדות האיומה הזאת על הלב ואת הדיכאון ואת כמה שלא נעים לי להיות ליד ליאור עכשיו.

שהוא בכלל נשכב במיטה כשהגענו הביתה

אתה הולך לישון?

לא אני נח.

אבל אני יודעת שהוא נרדם

ויש בזה משהו כלכך מדכא.

וחשבתי על כל הפעמים שהייתי צריכה לתחזק ולנהל ולדאוג שהכל בסדר.

ולסמס ולראות איפה הוא.

וחשבתי על זה שלא בא לי את זה.

בא לי בנאדם שפשוט נעים לו עם עצמו.

ושהוא לא צריך אותי.

ושהוא לא במשבר.

ושאני יכולה להיות חופשייה בנעימים

וחופשייה לידו

ובנעימים איתו.

ושתהיה לנו חברות נעימה ואוהבת

אבל לא איזו תלות מוזרה.

 

ואני מנסה

אני מנסה כל השבועות האלה להתמקד רק בטוב ובכמה הוא טוב ולראות את זה.

והוא באמת טוב.

אבל אז אני חולה ואני רוצה שהוא ידאג לי ויטפל בי.

ובסדר הוא היה בירושלים לא היה לו מתי ואיך לדאוג לי.

אבל כאילו

אני רוצה גבר

שידאג לי

שידאג לעצמו.

לא יודעת אין לי מושג.

 

פשוט עכשיו אני לא מרגישה בטוב עם היחסים שלנו.

ואני לא יודעת איך  להרגיש בטוב ואיך להתבונן על זה מנקודת מבט אחרת כדי להגיד - אוקיי יופי.

 

אני לא יודעת כרגע.

זה כל מה שיש לי לומר.

אני אנמנם קצת גם, פה על הספה.

לא בא לי לידו.

ואנחנו נוסעים באוטו חזרה ואני רק חושבת איזה אנרגיה כבדה האנרגיה המשותפת שלו ושלי.

 

אוף.

כבד לי הלב ממש.

 

וכבד לי ועצוב לי מחשבות על אבא ועל מלא דברים.

ואני לא משתפת אף אחד.

ואני כועסת.

ועצובה.

 

לא יודעת.

הכל פתאום צף.

עם החום והמחלה המזדיינת הזאת.

כנראה היה צריך להציף קצת דברים.

 

יאללה, אני אעצום פה קצת עיניים.

ביי.

 

17:51

נכתב על ידי HADY_yaya , 13/9/2019 16:25  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



journal #2


נכנסתי למיטה ואז נזכרתי

שלא כתבתי היום.

מצחיק שבאנגלית קוראים לזה ג'ורנאלינג.

תכלס זה לא יום מספר 2 אלא 3, ודילגתי על אתמול.

שלשום פשוט החלטתי שאני - שומרת לעצמי הבטחה אחת קטנה כל יום- ורשמתי את הדוגמאות שהיו רשומות בתמונה שעוררה בי השראה לזה

(תמונה יעני פוסט יעני מילים)

ואחת ההבטחות שידעתי שאני רוצה לשמור באמת כל יום כי היא עושה לי טוב - זה לכתוב.

כי פעם הייתי כותבת כל יום כל הזמן, 

וזה באמת חשוב לי וממש דבר שחיוני ונעים וטוב לי.

אז עכשיו גמורה מעייפות

כשבמקור חשבתי שאקום בשש בבוקר

(נו בטח)

ואז אמרתי- שבע

ועכשיו שכבר 2 בלילה,

אז החלטתי לשים שעון ל7:45 (ולהתעורר!!)

אבל נזכרתי שלא כתבתי היום

ורציתי

אז הנה אני כותבת.

 

אז לפני שבוע דיברו איתי לגבי רומאו ויוליה ההצגה ואני עושה לזה אודישן מחרתיים.

ואז פתאום שלשום דיברו איתי לגבי עוד הצגה ואני אמורה לעשות לזה אודישן שבוע הבא.

והנה היום פתאום דיברה איתי השחקנית המקסימה חברה של אלבה - שהיא ובעלה מביימים משהו קצר לפסטיבל קצר (שמצחיק כי לפני כמה שנים כשחשבתי לנסות להשתחל לתאטרון - פיני - שניהלתי איתו שיחה קצרה על אופניים - המליץ לי על קצר ואמר לי לדבר איתו לקראת הפסטיבל)

והנה היא פתאום דיברה איתי

וחשבתי לעצמי

איזה קטע

שפתחתי את הלב

וחשבתי על תאטרון

ופתאום בבת אחת

מדברים איתי כולם מתאטרון

וחשבתי גם על זה

שזו תזכורת

שאין מה לוותר

שאני נפלאה

ולא היחידה שרואה את זה

ונכון

שיש בי חששות ופחדים מתאטרון

וכל מיני כאלה של - מה יהיה האם אהיה טובה האם אוכיח לכולם שבעצם אני לא טובה וגרועה והנה זה מה שאני באמת 

ומחשבות רעילות ומשוגעות אחרות

ובו זמנית

יש את הידיעה

שאלה רק החיים

המוזרים שהם

ואני אעשה את האודישנים האלה

ואזרום

ואביא את עצמי

כי אין לי עוד דבר מלבד זה להביא

אביא את עצמי, אעבוד איתם, אזרום איתם, אהיה פתוחה אליהם, אהיה פתוחה לעצמי

ומה שיהיה

יהיה!

וזה מאוד נחמד.

 

נראה מה אשמע מהקולבק לסדרה, לא בונה על זה, אבל גם אין לדעת

ואז נראה מחר מה יהיה בפגישה עם מיכל לגבי התסריט - מתי מצלמים, מה חושבות, מה יהיה

וכו'.

 

אה!

וקנינו כרטיסי טיסה - אנחנו טסים פעם ראשונה לחופשה ביחד! שבועיים! בפריז עם מורגן וכנראה נעשה איזה שבוע באיטליה. נחפש לנו איזה אי לנסוע אליו.

די נחמד.

 

כמובן שנגמר לי הכסף החודש ופעם ראשונה שאין לי מאיפה להביא פתאום כסף מהצד

אבל אני אהיה חכמה יותר בימים הקרובים

ואדע מה אני עושה...

יהיה בסדר.

 

ועכשיו

לישון

כי עייפה

ומחר - לקום מוקדם

חצי שעה יוגה

ואז לקרוא את התסריט

ולנסות לעבוד גם על השאלות שאריאל נתנה לי פעם קודמת, ש"ב, לקראת הפגישה של מחר, איי יא יאי, ולא עשיתי.. אנסה להספיק.

יאללה

ביי.

 

לילה טוב!!

שינה ערבה.

02:14

 

 

נכתב על ידי HADY_yaya , 11/9/2019 01:01  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי:  HADY_yaya




הבלוג משוייך לקטגוריות: שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לHADY_yaya אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על HADY_yaya ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ