לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

Pain is timeless


drowned in everlasting confusion


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2019

אין חמצן באוויר רק ניקוטין


זה מדהים שלא משנה כמה אעשה כדי להקל על עצמי בלימודים, הם כאילו רצים אחריי כמו כלב ציד עם כלבת ומנסים לנשוך כל הזמן. אני בטטה ולא בכושר וממש אין לי סיבולת לב ריאה לרוץ כל כך הרבה.

שבוע לפני מבחן החלטתי שזה בסדר להגיש עבודה סמינריונית מבלי לעבור על כל הכתוב. כשקראתי אותה 5 דקות לפני ששלחתי, הבנתי שהייתי פצוצה בטירוף כשכתבתי חלק די גדול ממנה. כלום לא הגיוני, משפטים ארוכים מידיי וחסרי תחביר או משמעות. אז אמרתי לא נורא, נתקן שעה ונגיש.

מפה לשם השעה הפכה לסופ"ש, שהפך ליום ראשון וכנראה גם ליום שני. אני לועסת את הטקסט הזה וככל שאני מתעמקת בו יותר כך הוא הופך לפחות הגיוני, ועם כל מילה שלא מתחברת לקודמת אני פשוט נלחצת יותר.

איך אני אמורה ללמוד למבחן בפחות משבוע? איך אני אמורה לתקן את הבור של חרא הזה שכתבתי? ו'הכל יהיה בסדר ויהיה בסדר' שום דבר לא יהיה בסדר ואם אני צריכה מועד ב' זה יתנגש לי עם הקורס מתא"ם ואני פשוט אתאבד פעמיים.

גם כן הקורס מתא"ם הזה שילך לאלף אזעזל, למה זה הגיוני לבקש מסטודנטים 6 אלף שקל ב4 תשלומים הא? מזל שכליה לא ביקשתם ממני חתיכת חרא של אנשים. הידד, קפיטליזם.

 

לאחרונה אני חושבת המון על סקס. מרגישה שצריכה את זה יותר מהרגיל, אולי בגלל הלחץ או בגלל ההורמונים והמחזור הנורא ואיום שלי שלא רוצה להשתחרר ממני. אולי בגלל שאני רוצה להרגיש משהו אחד שכן טוב לי בו בחיים. אבל בא לי לגמור 10 פעם ביום וזה המצב כרגע. אולי זה הגוף שלי מנסה לשחרר ממני את הג'יפה שברחם אז הוא רוצה להתיש אותה שתוותר. צא דיבוק צא.

 

אתמול יצאתי עם חברות שאשכרה רציתי לצאת איתן. זה היה חדש ומרענן כי היציאות האחרונות שלי היו עם בנות שאני לא כל כך מסמפטת וזה היה מתיש ומייגע. נהניתי מהוויב, מהצחוקים, מה(א)נשים. מקווה שיצא לנו לעשות את זה לעיתים יותר תכופות, אפילו עם כל הלימודים הדורסים ועם זה שלצאת זה תכלס יקר ואני בגירעון.

אני גם גאה קצת בעצמי כי סוג של 'הזמנתי את עצמי' לזה אבל לא הרגשתי כאילו אני נדחפת. מאז התיכון התרגלתי לחברות שלא רוצות בחברתי באמת אלא רק בשביל שאעשה איתן שיעורי בית ודברים כאלה, וכשמגיעות החברות האמיתיות לבלות אז פיזית היו מגרשים אותי מהבית. לעצום עיניים ולהיזכר בכמות הנסיעות האינסופית באוטובוסים כשאני בוכה אחרי שמנפנפים אותי, כן צובט לי קצת בלב. הייתי מבטיחה לעצמי שאני בחיים לא שמה את עצמי במצב כזה יותר, בחיים לא נותנת לעצמי להיות פגיעה או מתחננת להישאר איתן.

אבל התגברתי על זה, ברגע שהבנתי שזה לא תיכון וזה וייב כל כך שונה ואחר. וכיף. אנחנו בוגרות וגם קצת לא. וזה בסדר לשאול אם אני יכולה גם לבוא. מקסימום אומרים לי לא.

זה סגר לי את הפינה של לשנות אווירה קצת מהעבודה-לימודים-לאכול-לישון.

 

ספיקינג אוף עבודה. וואו. הרבה זמן לא נגמר לי ככה כמו שנגמר לי מהעבודה הזו. נגמר המצבר.

היחס של ההנהלה חורה לי במיוחד, ואחרי שנתיים+ אני יכולה להגיד בכנות שנתתי להם אינספור צ'אנסים נוספים.

אני כנראה הולכת לדבר על זה עם המנהלת שלי אחרי המועדי ב', לשאול אותה אם אני אראה איזה שינוי במשרה בקרוב כי אם לא, אני באמת לא יודעת עוד כמה זמן אני יכולה לשאת את זה.

*אבל חשבונותתתתתתתתתת*

שיזדיינו החשבונות הארסיים האלה.

אני אגרד מסטיקים מהמדרכה בשביל כסף בקצב הזה, העיקר לא להישאר באותה נקודה.

 

הלכתי ללעוס את הסמינריונית שלי ולקוות שאולי, אולי,
תבוא עליי המוזה ואני אכתוב מילים שמתחברות למשפטים הגיוניים.

לא כמו הפוסט הזה.

נכתב על ידי Hel. , 17/3/2019 23:53  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



גילטי פלז'ר


לחכות קצת יותר מידיי עד שאני מנקה את המברשת שיער ואז להוציא חתול סיבירי בבת אחת

נכתב על ידי Hel. , 15/3/2019 03:28  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



words I choke on saying


אני לא בדיוק יודעת מה לכתוב כדי להוציא את מה שיש לי על הלב,

אבל אני יודעת שמאוד קשה לי לדבר את זה כי אני נחנקת וקורסת.

אל תאשים את עצמך כי ככה אני, ויותר חשוב לי לדעת איך אתה מרגיש.

 

אני מצטערת שהייתי אנוכית ודחפתי אותך לעבור לגור איתי.

לא התכוונתי להלחין איזושהיא מניפולציה או שום דבר כזה, 

זה יותר בסגנון של 'החיים קרו' והייתי צריכה לצאת משם בכל מחיר.

אני אומרת לך שאני אוהבת אותך, אבל זה לא זה. זה אפילו לא קרוב.

השפה שלנו לא מספיק מפותחת בשביל שאני אדייק במה שאני מרגישה כלפיך.

אתה חלק ממני, החלק שאני רוצה שיהיה לו טוב. החלק שאני רוצה שתמיד יחייך.

הצלת אותי כל כך הרבה פעמים, בעיקר מעצמי. גם לפני שהיינו ביחד.

לימדת אותי להתמודד, להתבונן ולנתח דרך העיניים שלך. 

העיניים שלא היו מלאות רעל וכעס ושנאה. עודדת אותי להחלים.

אז כואב לי שאתה מרגיש ככה, שתאכזב אותי אם לא תצליח.

לאכזב אותי זו לא אופציה בכלל.

 

רק תבטיח לי דבר אחד.

תדבר איתי לפני שאתה מקבל החלטה, לפני שהכל קורס.

עוד כשיש רק ניצוץ של ספק. אפילו לפני הניצוץ, כשזה רק גרגר אבק במוח שלך.

ואני מבטיחה בתמורה להיות שם בשבילך, ולתמוך בך תמיד.

בכל החלטה שתבחר לקחת.

נכתב על ידי Hel. , 13/3/2019 17:44  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  Hel.

מין: נקבה



מצב רוח כרגע:


8,378
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , סטודנטים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לHel. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Hel. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ