לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

Pain is timeless


drowned in everlasting confusion


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

6/2019

נאהבת


הקו הדק בין חברות לזוגיות נמדד בעיניי בכמות המשיכה המינית שיש בין שני אנשים.

בחודש האחרון הרגשתי את הזוגיות שלי בורחת לי מבין האצבעות.

חיבוקים ונשיקות זה חמוד ומנחם ומשכיח ממני את הצרות לרגע קטן,

אבל אני צריכה יותר. אני צריכה שירצו אותי, אני רוצה שירצו אותי.

עם כל חוסר הוודאות שהתלוותה אליי בנוגע לעתיד שלי ולעתיד המשותף שלנו,

הייתה דעיכה בלתי נסבלת בקרבה הפיזית שלנו. ואת זה אני לא יכולה לסבול.

אני משתמשת כאן הרבה במילה 'לסבול' כי אני מרגישה שאני סובלת.

אני כלואה במקום בו אני נאהבת ובו זמנית אני לא נחשקת. אני רוצה להיות נחשקת.

אני רוצה שבן הזוג שלי ירצה לשמוע אותי צורחת מהנאה,

שירצה להרגיש אותי רועדת ונמסה לו באצבעות. שלא ירצה להפסיק.

ובלי זה? אני סתם גרה עם חבר מאוד טוב בדירה משותפת.

אני לא יכולה להתחרות בפורנו, ואת האמת אני גם לא רוצה. זו לא תחרות.

פורנו זה תיעוד של אנשים שחווים את מה שאני רוצה לחוות על בשרי.

פורנו לא רוצה כלום, לא צריך כלום. הוא פשוט נמצא שם כדי להראות לעולם

כמה אנשים נהנים מסקס, כמה זה חשוב וטוב ומדהים.

אז כשאין לי את זה בחיים האישיים, פורנו סתם עושה אותי עצובה.

העצבות נובעת מעצם העובדה שבן הזוג מעדיף לא לערב אותי בחייו האינטימיים.

מעדיף לבד. וזה לא הוגן כלפיי בכל כך הרבה רמות, אפילו מעליב.

ואני מודעת לעובדה ש'זה אמור לדעוך', אבל וואלה זה לא תירוץ. 

רק בגלל שמשהו רע 'אמור' לקרות זה לא אומר שצריך להיכנע לתוכו.

מקווה שנצליח לשחזר את התשוקה, מקווה שנעבוד בשביל זה.

אני רוצה את הזקפות שלך, זה הכל. 

זה כל כך הרבה לבקש?

נכתב על ידי Hel. , 20/6/2019 12:57  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



tiptoe


אני לא מוצאת את הקול שלי.

אין לי חשק לכלום, בנוסף.

כך שגם אין לי חשק למצוא את הקול שלי כל כך.

מרגישה צורך תמידי להתנצל על הקיום שלי.

אני מקווה שהוא לא קורא פה יותר,

שהתייאש כי לא עדכנתי הרבה זמן.

כי אני נמנעת מלשאול, 

כי קיים פצע פתוח שאני צריכה לתפור

אבל גם לא כל כך בטוחה איך.

אני חושבת על זה המון, על השבר שנוצר

מנסה לפתור אותו בעצמי

להגיע למסקנות

אבל חסר לי כל כך הרבה חתיכות מהפאזל הזה

וזה הופך את הכל למאוד קשה.

אני מפחדת שזה יקרה שוב

כי אני לא יודעת באמת למה זה קרה.

אני חושבת שאם אמשוך את עצמי פנימה

אני עלולה להיתקל בדברים שלא רציתי לפגוש

וזה כואב לי מידיי.

אני לובשת מסיכה ומעמידה פנים שהכל בסדר

ורוב הזמן אני מאמינה לזה בעצמי.

רק כששקט לי מידיי אני שומעת את המוח שלי

יורה את התחמושת לכל עבר

ומנסה לפגוע במשהו

מנסה להישמע.

לא יקרה. תשתוק.

 

נכתב על ידי Hel. , 17/6/2019 02:40  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי:  Hel.

מין: נקבה



מצב רוח כרגע:


8,858
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , סטודנטים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לHel. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Hel. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ