לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אביגיל



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


4/2018

אל תעשי מזה עניין


אז היי.

אני אביגיל, בת 19. מנחשת שזאת ההיכרות שלי.

נמצאת במקום לא ברור. עושה שנת שירות, מתגייסת בנובמבר. זה מה שאני מספרת לכולם ככשואלים אותי. זה "המידע היבש". 

ואני לא יודעת לספר "מידע רטוב". ככה לתאר את זה? באמת? "מידע רטוב"? 

אמצא איך לתאר את זה. מידע קריטי. אולי זה יותר טוב. 

אני מרגישה שאני רוצה לתאר את מה שאני חושבת עכשיו באמצעות השיר "אל תעשי מזה עניין" של גיא ויהל.

זה מה שאני חושבת בימים האחרונים. 

אז סבא שלי נפטר ביום ראשון. אני לא יודעת אם אני מגזימה בתגובה שלי או אם אני ממעיטה בצורה שאני אמורה להגיב בה. 

אני מחפשת שירים שיגדירו את המחשבות שלי, כי הן הכי לא מוגדרות.  

 

"...סוגרת את הדלת בטריקה,

אבל התיק שלך זרוק על הרצפה עם כל החלומות"

 

איזה חלומות בדיוק? הכל נעלם כבר מזמן. תמיד מקבעים אותנו למסלול אחד, למראה אחד, דבר אחד, אמת אחת. 

איך אני אמורה לפתח את עצמי? לדעת להתמודד? איך אני אמורה לדעת להמשיך הלאה, כשלא לימדו אותי?

רק האמת תדע, ורק היא תחשל.

 

"אל תעשי מזה עניין, אני שומע אותך מכאן.

אל תעשי מזה עניין, קחי מזה מרחק."

 

ממה לא לעשות עניין? ממה לקחת מרחק?

תמיד הגדרתי את עצמי כטיפוס הרגשן, כי זה תמיד מה שידעתי על עצמי. לא הייתה לי אפשרות אחרת.  

בכל סיטואציה, תמיד הייתי הטיפוס הזה שמגיב עם הלב ולא עם המוח. האם אפשר ההפך?

בכל סיטואציה הייתי זאת שלא חושבת פעמיים ומדברת, וזה מתסכל שתמיד רואים אותי ככה. 

גם בשבעה על סבא. 

לא ראיתי לפעמים אפשרות אחרת, אבל הייתי חייבת להתאפס על עצמי. בשביל אלה שבאמת אבלים ובאמת בשוק. 

אני מחפשת את הפתרון, ולאו דווקא מודעת אליו. 

 

נמאס לי מהמצב הזה שאני תלויה באחרים בעניין הזה. מבחינתי כולם יודעים את התשובה, כולם בלתי מעורערים. 

אולי אחרים רואים אותי כבלתי מעורערת? 

תמיד צריך להסתכל על הטוב. 

לפחות עכשיו הוא לא סובל. 

 

"את אומרת, תעזור לי להבין

הכל גדול עליי. אני לא רוצה להאמין.

כשהאושר מתרחק, היא מתחילה להתפרק. 

כשהידיים באוויר, ואיך הכל כל כך שביר"

 

אפשר לומר שהחיים שלי מגיעים בשלבים, ובכל שלב יש דבר רע. אין טוב. אני צריכה לדעת להסתכל על הטוב. אולי בקטעים הבאים אכתוב דבר רע שקרה לי כשכתבתי את הקטע?

אחשוב על זה. 

נגיד עכשיו, בקטע הזה, הייתי בארוחת ערב ממש נחמדה עם האנשים שאני גרה איתם ועוד אישה שאני אוהבת. 

לפחות את שישי בערב אני מבלה בנעימים. 

 

אני צריכה להתחיל לחזור לשגרה, לחזור למסגרות. 

אני מקווה שהצוות יידע לתת לי את הזמן שלי לחזור, ואת הדרך שלי. 

כנראה שה"יום שאחרי" הוא קצת יותר קשה. 

נחכה ונראה מה יהיה הלאה.  

נכתב על ידי , 13/4/2018 23:02  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי: 

מין: נקבה




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 18 עד 21 , תנועות נוער
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לתהיות למיניהן בחיי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על תהיות למיניהן בחיי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ