לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים



Avatarכינוי: 

בת: 24





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2019    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
2425262728  




הוסף מסר

2/2019

ויקרא שמו בישרא "השליח"


סתם, זה נשמע כאילו הוא יצא מאחד הבלוגים הדתיים פה.

אבל יש לי הרגשה שאכתוב על הבחור שיוצא לשליחות מהפוסט הקודם עוד כמה פעמים.

השיחות איתו ממש כיפיות, זה באמת היה חסר לי הפידבק הזה של מישהו שבאמת מתעניין ומחייה את השיחה.

הוא העלה שוב את עניין הפגישה. קבענו ליום שלישי אחרי המבחן שלי בכימיה לשבת לבירה.

 

התחלתי לחשוב שאולי קשר קצר טווח זה בדיוק מה שאני צריכה. אני עוד לא יודעת אם אני באמת מוכנה להיכנס למשהו מחייב ואולי מישהו שכיף לי איתו, להעביר איתו את הזמן, יעשה לי טוב.

אני ממש מקווה שלא ירד לי ממנו כשאפגוש אותו. כרגע אני לא רואה סיבה לזה, אבל אני גם לא רגילה לפגוש מישהו במציאות כל כך מהר.

נכתב על ידי , 18/2/2019 00:45  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




התחלתי לדבר בקיופיד עם מישהו בן 23 שלומד הנדסת תוכנה בטכניון, שנה רביעית.

אמנם הוא קטן ממני בשנה, צמחוני ויאמר שהוא לא הכי הטיפוס שלי מבחינת מראה חיצוני, ממש נחמד לי לדבר איתו.

השיחה זורמת ולא מרגיש שהוא עושה לי טובה שהוא מדבר איתי כמו עם אנשים אחרים.

הוא הציע שניפגש שבוע הבא, שזה ממש מגניב, ולשם שינוי זה גם לא הרתיע אותי. הבעיה אצלי לרוב זה שבחורים רוצים להיפגש נורא מהר וזה יוצר אצלי ישר מחסום כי זה מפחיד אותי ואני אוהבת להכיר בדרך האיטית והבטוחה.

אבל זה לא תפס אותי בהפתעה אפילו שרק שלשום הכרנו ואתמול עברנו לוואטסאפ. הוא נשמע ממש נחמד ועוד אין סממנים של ווירדנס אז אולי יש לאן להתקדם סוף סוף. הוא אפילו מתרגל של קורס, מה שאומר שהוא כנראה לא ביישן כמוני וזה מה שאני צריכה.

 

עריכה: כמובן שהוא "לא מחפש להגדיר לאן זה ילך" (או במילים אחרות משהו רציני) כי הוא טס ביוני להדריך במחנה קיץ. פאק מי.

נכתב על ידי , 16/2/2019 19:24  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




קרה לי משהו מעניין הבוקר.

הכרום בפלאפון החליט שהוא רוצה לשכוח את השם משתמש וסיסמה שלי והייתי צריכה להתחבר מחדש.

אממה, שכחתי את הפרטים, ואלה שכן זכרתי, מסתבר היו שייכים לבלוג הקודם "בתוך השבלול" שפתחתי אחרי שישרא היה אמור להיסגר ומחקתי את כל התוכן של The blanket cuddlers המקורי.

זה היה די mind blowing עבורי, לראות איך כתבתי בתקופה שהצרות שלי היו אחרות לגמרי, האנשים שהיו בחיים שלי היו אחרים לגמרי.

 

אני עדיין במיטה עכשיו. השותפה מתחילה להתעורר לפי הדיבורים אל החתול.

עוד מעט אח שלי יאסוף אותי וניסע הביתה לסופ"ש. גם אחותי תגיע וזה ממש מרגש אותי כי אני נורא אוהבת סופ"שי אחים כאלה.

בשבת נחגוג יום הולדת 5 לאחיין שלי שחגג לפני 4 ימים ויום הולדת 12 לאחיינית שחגגה אתמול.

 

אני חושבת שאני צריכה לעשות הפסקה מלחפש זוגיות ולנסות לנצל קצת יותר את תקופת הרווקות הזו לסקס חסר משמעות שיעלה לי חזרה את הביטחון.

אחרי המבחן בכימיה יהיו לי שבועיים שלמים להתכונן למבחן בחדו"א אז כבר קבעתי עם הבחור מקיופיד שהפעם זה יקרה לא משנה מה!

למרות שהשיחה האחרונה שלנו קצת גרמה לי לראות אותו כפוטנציאל לבן זוג אבל אני חיה באשליה שאחרי שנכשכב הוא פתאום ירצה משהו רציני, אז אני לפחות אנצל את זה שהוא מוצא חן בעיני.

זה מצחיק שאני אומרת את זה עוד לפני שנפגשנו, אבל בדרך כלל יש הקבלה טובה בין איך שבן אדם נשמע לאיך שהוא במציאות ועד עכשיו זה הוכיח את עצמו.

חתכתי את זה עם המתמטיקאי מהדייטים. אין בינינו כימיה ואין לי רצון לדבר איתו אז חבל למשוך את זה.

אני קצת בעייתית בקטע של סטוצים אבל, כי אני כן צריכה איזשהו חיבור והיכרות טובה לפני שאני שוכבת עם מישהו, אז לרוב אם מישהו לא מעוניין להכיר אותי וישר רוצה להיפגש זה ממש מוריד לי. ואני באמת יכולה לרצות רק סקס, אבל עדיין קריטי לי הכימיה האינטלקטואלית הזו לפני, אולי כי בעיקר לזה אני נמשכת וזה מה שמדליק אותי מספיק בשביל לרצות לשכב עם מישהו.

 

וגם, נו, אני מתגעגעת לכתוב פה על כל החוויות האלה.

נכתב על ידי , 15/2/2019 11:19  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ככה ככה


קיבלתי היום תאריך ל-PET CT, ובאופן סימבולי במיוחד זה ביום הראשון של סמסטר ב'.

קיוויתי שאסיים עם זה עד אז ואוכל לפתוח את הסמסטר עם דף חדש ונטול דאגות, אבל כמובן שאצטרך לסבול ב10 הימים שאחרי הבדיקה ממתח עצום עד שיגיעו התוצאות.

כשעשיתי את הבדיקה בפעם הראשונה לא היו לי חששות בכלל, אפילו שידעתי שיש סיכוי שזה כבר התפשט, לא הרגשתי שמשהו לא בסדר בי, הייתי ממש בריאה, וזה עזר לי לעבור את זה בגישה ממש אופטימית ובטוחה שהכל בסדר.

הפעם אין לי על מה להסתמך. אני חולה כל הזמן, הגוף שלי מתמודד כמעט באופן יומיומי עם האורטיקריה מאז הניתוח, כמובן שלא עוזר שבאולטרסאונד שעשיתי מצאו משהו מוזר בבלוטת התריס, ואני כל הזמן מרגישה חלשה ואין לי מושג מה עובר עלי ואם זה פסיכולוגי, ואני רק מתפללת שאני לא מסתובבת לי עם גרורות ששיחקו מחבואים.

אני באמת חושבת שאני מסוגלת להתמודד עם כל דבר שיהיה, אבל חוסר וודאות תמיד היה האויב הכי גדול שלי.

ברור לי שזה לא יגמר בבדיקה הזו. אני אצטרך להישאר עם המחשבות האלה כל החיים שלי, כי קרו לא מעט מקרים, אבל אני מקווה שבטווח הקצר זה ייתן לי שקט שאני כל כך צריכה.

איזה צחוקים זה יהיה אם כל הבדיקות המסרטנות האלה יגרמו למשהו חדש עוד 10 שנים, אה?

 

 

נכתב על ידי , 14/2/2019 17:27  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הקודם    לדף הבא
דפים:  

32,067
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , סקס ויצרים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לTrashyRomance אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על TrashyRomance ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ