אתמול לא לקחתי אנטי היסטמינים, רציתי לתת לגוף שלי קצת הפסקה, אולי הוא יצליח להתאושש בעצמו.

את הלילה ביליתי בלגרד כל מקום אפשרי בגוף.

את הקרקפת, את הרגליים, את האגודל.

קמתי מנוקדת כולי במצח ולא הייתה לי ברירה אלא לקחת אנטי היסטמינים.

אמרתי לעצמי, הגיע הזמן להשתמש באלרגיה כמוטיבציה לעשות דיאטה ולצמצם את התפריט שלי כדי לראות אם יש השפעה על הפריחה.

הורדתי גלוטן, חלב, ביצים, בוטנים ואגוזים, שוקולד, קולה ופירות.

ולמרות זאת, פרחתי היום יותר משפרחתי בכל החודש האחרון.

הרגליים שלי מכוסות נקודות וכך גם הידיים,

ועל הבטן מתנוסס לו כתם אדום ענק. פעם ראשונה שאני פורחת גם שם.

לא הייתה לי ברירה אלא לקחת עוד כדור אנטי היסטמינים. לא נשארו לי עוד הרבה והפגישה עם האלרגולוג רק בסוף החודש.

נמאס לי להתגרד, אני לא מצליחה לישון, לא מצליחה ללמוד, כשאני פורחת בכף היד זה כבר ממש כואב.

אני רק רוצה להיות בריאה שוב.

לא מסוגלת לקבל שאלה יהיו החיים שלי מעכשיו. עם אלרגיה כרונית. לא יכולה.